בהיעדר חוק ביטוח סיעוד ממלכתי, האזרחים הרבים שזקוקים לעזרה ולסיוע, רובם בני הגיל השלישי, נתונים לחסדיו של הביטוח הלאומי. האחרון אחראי על ביצוע רפורמה שנולדה לפני שלוש שנים, המחלקת את דרגת הזכות לגמלת סיעוד לשש רמות שונות.
מעיקרי דוח הביטוח הלאומי לסיכום שלוש השנים הראשונות, שהגיע לידי "מעריב", עולה כי מספר הזכאים לגמלת סיעוד רשם עלייה חדה והגיע מ־178.1 אלף זכאים ל־280.8 אלף. עוד עולה כי 42.1% מהזכאים ברמות 3־6 מקבלים עד כשליש מהגמלה בכסף. אצל רובם כסף זה משמש למימון שירותי ומוצרי בריאות, ובמידה מצומצמת יותר הוא משמש גם לניקיון הבית ואחזקתו ולהעסקת מטפלת סיעודית.
סקר שערך הביטוח הלאומי בקרב 253 אלף מקבלי גמלת סיעוד מגלה כי 66.6% סבורים כי הם מקבלים את כל הטיפול הסיעודי שהם צריכים. קרוב לשליש מהזכאים סבור כי הם לא מקבלים מספיק שעות סיעוד במימון המדינה או כי נחוצה גמלה כספית גבוהה יותר כדי לממן את כל צרכיהם. 83% היו שבעי רצון מרמת הטיפול הסיעודי שהם מקבלים: "יש לפעול לגיוון השירותים במסגרת גמלת סיעוד, לצד מתן פתרונות משלימים למצוקות כלכליות של אזרחים ותיקים התלויים בזולת", צוין בדוח.
בעקבות פרוץ המגיפה, הוחלט בביטוח הלאומי לבצע העברת כספים ישירות לחשבונם של זכאים שביקשו שעות סיעוד בביתם ושמסיבות שונות, ובהן היעדר מטפלים, הדבר לא התאפשר. בתחילת שנת 2021 קיבלו 48 אלף זכאים את הגמלה שלהם בהעברת כספים לחשבונם.
בשיחה עם "מעריב" הדגיש מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר: "בעוד חברות ביטוח פרטיות הפסיקו את הביטוח הסיעודי לכל החיים כבר לפני כמה שנים, הביטוח הלאומי נותר הגוף היחיד שמעניק קצבת סיעוד ללא מגבלת זמן. הרפורמה אפשרה לסייע גם לאנשים שאינם נמצאים במצב סיעודי חמור ובכך לאפשר להם לחיות בצורה מכובדת. קצבת הסיעוד היא המהות של רשת ביטחון סוציאלי לאזרחי ישראל, שגם ברגעים רפואיים קשים יש להם קרקע יציבה תחת הרגליים".