נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור, שהלכה אמש לעולמה בגיל 74, הובאה היום (שלישי) למנוחות בבית הקברות סנהדריה בירושלים. את ארונה נשאו אנשי משמר בית המשפט ובטקס יישאו דברים נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה נפתלי בנט, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, השרים גדעון סער ואיילת שקד.
גם בני משפחתה נאמו בטקס. בנה נפתלי ספד לה: "האמא שנפטרה במות צדיקים, הייתה באמת צדיקה וכל מי שהכיר אותה מעבר לרמה המשפטית, ידע שהיא אישה צדיקה ונקייה וטהורה". נכדתה נטע אמרה: "היא הייתה אוהבת, אהבה זו תמצית חיינו אמרה, היה בה כל כך הרבה אהבה שאף מילה בשפה לא גדולה מספיק כדי לתאר אותה, אהבה את מה שעשתה, את המדינה שבשבילה עשתה, ואת הנכדים, הילדים שלה ואת סבא שלי. סבתא, אני אוהבת אותך".
יצחק הרצוג היה ראשון הדוברים וספד: "לפני קצת יותר מארבע שנים, כשנפרדה מבית המשפט העליון אמרה את הדברים הבאים: גם היום ולאחר שעברתי בכל הערכאות מברכת בליבי על שדרכי הובילה אל השפיטה. כשהצהרתי אמונים למדינת ישראל קיבלתי למשמורת באהבה את לפיד בית המשפט העליון. התחייבתי לשמור על מערכת המשפט, על עצמאות ואי התלות של השופטים ועשיית צדק. היום כאשר אנו נפרדים ממך בטרם עת אנחנו יכולים לומר: מילאת את התחייבויותיך ושירותיך עד תום. הפצת אור שהגיע למרחקים, את תזכרי כמלכת הצדק, והפכת לאחת הענקיות במשפט הישראלי".
הרצוג הוסיף: "מכובדי, מרים נאור לא הייתה רק שופטת נבונה, אשר חוזקה נראו בעיני כל. זכינו מיכל ואני להכיר אותה לאורך השנים, ההיכרות החלה כשהיא הייתה עו"ד צעירה, בין היתר כאשר שירתנו יחד בוועדה לבחירות שופטים. הכרתי שופטת ישרה כסרגל, האוחזת בידע וניסיון עצומים ולצד זה, גם נתנה את דעתה על האדם, מחפשת את האישיות, הרגש ושאר הרוח. ביממה החלפה מאז קיבלנו בתדהמה את הלכתה, נזכרנו יחד במאור עיניה, ברוח הטובה שהביאה ובעיקר באופן שראתה תמיד לנגד עיניה את האדם, המשפחה. נזכרנו כיצד תמיד שאלה לשלומו של כל אחד מילדינו, מתוך עניין כן ואמיתי".
"לפני מספר חודשים, כאשר נקראה לעמוד בראש ועדת החקירה לאסון במירון, זאת הייתה הערכה נוספת מצד כל גווניו של הציבור הישראלי. גם את השליחות הזאת, שהפכה למשימתה האחרונה, מילאה ברגישות אין סופית והכל במטרה להגיע לשורשי האמת. באופן מדהים זכתה לרייטינג עצום בקרב ציבור כואב שלא תמיד נותן אמון במערכת המשפט".
"אריה היקר, אהובה ליבה, מיכאל ונפתלי, ליבנו איתכם, היא הייתה באמת אחת ומיוחדת, גאוותה הגדולה הייתה לכם, הרבתה לדבר על האהבה כלפיכם, ועל משמעותה של המשפחה בחייה, הסתלקותה בטרם עת גורם לחלל גדול, אבל אצלכם עוד יותר. אני מקווה כי תצליחו למצוא מעט נחמה בהשפעתה העצומה על מערכת הצדק בישראל ועל המדינה כולה, השפעה שיצרה בראש ובראשונה על פי הדוגמא שהיא הייתה, כאם המשפחה וכאם מערכת המשפט, היא הייתה אור ומגדלור של מערכת המשפט. מדינת ישראל ונכדיה מרכינים ראש על תרומתך הרבה, ותהא נשמתך צרורה בצרור החיים".
ראש הממשלה נפתלי בנט עלה אחרי הנשיא ופתח את דבריו בציטוט מהמקורות: "בספר קהלת פרק ט' נכתב: דבריי חכמים בנחת נשמעים, כך היא נהגה. השופטת נאור בעשרות השנים בהם היא כיהנה בכס המשפט בנחת, דבריה היו חכמים וברורים ובנחת הם נשמעו. נחת שביטאה כבוד על השומע, הניצב בדין, צניעות ואהבת האדם. רוחב ידיעותיה ונועם הליכותיה היו שזורים אחד בשני. רבות ידובר על בקיאותה המקצועית, עמיתיה, ופסיקותיה החשובות מאז מונתה לשופטת בגיל 32 בלבד".
"אני מבקש להדגיש פן אחר באישיותיה: אהבתה למדינה ומעשה הציוני, מחויבות לביטחון ישראל, עתיד מדינת ישראל, איזון בין ערכיה השונים של המדינה בו דבקה. שוחחנו לאחרונה לפני חודשיים כאשר הציגה בפני את דוח הביניים של ועדת החקירה לאסון מירון בראשה עמדה. שמעתי בקולה את הדאגה האמיתית שלה לבני אדם, לחיים שאבדו באסון והאחריות שאסון כזה ישנה. זה לא פעולה טכנית מבחינת הדו"ח, היא רצתה באמת לתקן ולכן מהרה עם הדו"ח ואמרה: "מבקשת שתפעלו מהר לתיקון כי יש מציאות ובני אדם", כאב לה האובדן. היה חשוב למנוע אסון נוסף. היא פעלה מתוך שליחות עמוקה, הייתה לה אהבה למדינה, הדבקות בפרטים הקטנים, והממלכתיות".
בנט סיכם: "אנחנו נפרדים משופטת עתירת זכויות, המשפט מזג שיפוטי ניכר בה. כאשר מונתה לבית המשפט השלום היא ביקשה את עצתו של שופט בית המשפט העליון לנדאו, שם התמחתה, ואת העצה היא לקחה לכל אורך דרכה. על השופט אין להקל ראש בתיקים, עליו לראות כל תיק וכל עניין כעולם ומלואו כפי שרואו אותו המתדיין. ברוחו פעלה וישבה בדין, אדם כמוה חיזק את האמון של הציבור הישראלי במערכת המשפט. בני משפחת נאור היקרים, מי ייתן ותצליחו לשאוף עידוד מההערכה העמוקה לה זוכה מרים, על דרכה ועל מורשתה הארוכה שיישארו עמנו. אשנה קטנת מימדים וגדולת נפש, יהי זכרה ברוך".
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ספדה לה: "מירה יקרה ואהובה. מותך בא לנו פתע והותיר אותנו המומי צער, לא מוכנים להיפרד. כשמלאו לך 70 שנים נפרדת מכס השיפוט כנשיאת בית המשפט העליון לאחר למעלה מארבעה עשורים של שירות ציבורי נאמן. ואנו, חבריך השופטות והשופטים, התנחמנו בכך שגם לאחר פרישתך תמשיכי ללוות אותנו ולתרום מניסיונך העשיר ומתבונתך לעשייה ציבורית. מי יכול היה אז להעלות בדעתו שבחלוף ארבעה שנים בלבד ניפרד ממך לתמיד".
"כל מי שהקדיש כמוך את חלק הארי של מסכת חייו לשירות הציבורי רוקם חלומות ותוכניות לעת פרישה ובני משפחתו מקווים אף הם כי הנה סוף סוף יזכו למנה גדושה יותר של יחד. כמה עצוב שאריה אישך, בניך – מיכאל ונפתלי והנכדים – מתן, נטע, נועם ונגה שהיו משוש חייך, נותרים עתה עם הכאב על חלומות של יחד שכבר לא יתגשמו ועם זיכרונות אישיים מתוקים ויקרים שילוו את חייהם מעתה ויהיו להם מקור לנחמת-מה, לצד הגאווה הגדולה על מפעל חיים מפואר של עשייה שיפוטית שהותרת אחריך".
"תנחם אותם בוודאי גם הידיעה כי אהבת מאוד את מלאכת השיפוט. את דרכך במעלות השפיטה מבית משפט השלום בירושלים ועד בית המשפט העליון סללת בזכות מצוינות מופלגת במשפט, בעבודה קשה ובמחויבות ללא פשרות לעקרונות ולערכים. הטבעת חותם בל יימחה בכל תחומי המשפט, בצמתים מכוננים שבהם נדרשת כשופטת להתמודד עם פרשות סבוכות, מורכבות והרות גורל בציבוריות הישראלית. אך כל מי שהייתה לו הזכות להכיר מקרוב את מרים נאור השופטת יודע שהתייחסת באותה רצינות ובאותה שימת לב לכל תיק שבא בפניך וכי העיקרון לפיו הכל שווים בפני החוק היה תמיד נר לרגלייך".
"האמנת כי מלאכת השיפוט חייבת להיות נקייה משאיפה לתוצאה שתהיה פופולרית ובעניין זה, נאה דרשת ונאה קיימת. החיבור שלך לנקודה הפנימית חסרת הפניות הוא חיבור שליווה אותך לאורך כל דרכך השיפוטית וזוהי כפי שציינתי בטקס הפרישה שלך, אחת התכונות הנפלאות והבולטות המאפיינות אותך".
"ואכן, את מירה הגעת תמיד אל לב הדברים בזכות מעלתך זו. כך כשופטת וכך גם כאשר נענית לפני כשבעה חודשים לפנייתי לעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית בעניין האסון במירון. התגייסת ללא היסוס למשימה המורכבת והחשובה הזו, וכדרכך ביצעת אותה ברגישות, ביסודיות ובמקצועיות ללא פשרות. לפני יומיים שבת לביתך לאחר יום ארוך של דיונים בוועדה וכפי שסיפר לי אריה עוד המשכת לקרוא חומר עד שעות הלילה המאוחרות ואז הלכת לישון וליבך נדם".
"לפני ימים אחדים כתבת לי מירה בהתרגשות רבה: "ראש העיר טלפן זה עתה להגיד שנבחרתי ליקירת ירושלים. מרגש מאוד. כיוון שאני רואה בזה שמכבדים את מערכת המשפט, אני ממהרת לשתף אותך". כמה צניעות, כמה ענווה וכמה מחויבות ציבורית עד הסוף. איבדנו ענקית במשפט ואדם נדיר, ואני איבדתי חברה יקרה ואהובה. נוחי בשלום וינעמו לך רגבי ירושלים שכה אהבת".
השרה שקד הספידה את נאור ומיררה בבכי: "חברתי האהובה, אתגעגע אלייך מאוד"
שרת הפנים איילת שקד עלתה לנאום לחברתה כשדמעות בעיניה. "מירה ואני עבדנו ביחד כמה שנים, כשהייתי שרה ונשארנו חברות טובות. אין זה סוד שבחיים המקצועיים היו מחלוקות אבל הכל היה מתוך הערכה הדדית כשטובת מדינת ישראל לנגד עינינו. היא אמרה לי שהנשיאות זה עול כבד. כשהיא יצאה לחופשי בפרישתה, התגעגעה בעיקר לשיפוט, לא לכאבי הראש של הנשיאות, היו לה תוכניות שחלקם עשתה וחלקם לא הספיקה".
"הדיינים הכירו את מרים השופטת. קפדנית שמנהלת ביד רמה ופסיקותיה בנויות לתלפיות. מאז שהכרנו שמרנו על קשר חם, ואפילו במהלך הקורונה המשכנו להיפגש. בסיום כל ראיון שלי קיבלתי ממנה ביקורת, מהות לצד סטיילינג. שיחתנו האחרונה הייתה ביום רביעי, ובירכתי אותה על פרס יקירת ירושלים, ואין ראויה ממנה לקבלת הפרס. מירה הייתה אשת ירושלים ומעולם לא עזבה אותה. מאחרוני הילדים שנולדו בהר הצופים. עבור מרים, ירושלמית בכל רמ"ח אבריה, קבלת פרס ירושלים שאין ראויה ממנה מלקבל אותו, הייתה סגירת מעגל מרגשת".
שקד סיכמה את הספדה תוך שהיא ממררת בבכי: "מירה הייתה רעיה מושלמת, אמא נהדרת וסבתא מגניבה. בשבילי היא הייתה חברה. מרים חברתי האהובה, אתגעגע אליך מאד. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים".
שר המשפטים גדעון סער נאם: "מרים נלקחה בטרם סיימה את שליחותה הציבורית בה התמידה עד יומה אחרון. בשליחתה הציבורית הייתה סמל למקצועיות וערכיות. שליחותה הציבורית נמשכה גם לאחר כס השיפוט ועד יומה האחרון שקדה על האסון במירון. השם מרים נאור האו כמילה נרדפת לשופטת שמגלמת את הצהרת השופט לתת משפט צדק, לא להטות ולא להכיר פנים. בעבודה היוותה סמל ומופת, אנליטית, יסודית, חרוצה, שולטת בפרטי הפרטים, שופטת מובהקת. בירור האמת על בסיס התשתית העובדתית הוא אבן היסוד של עשיית המשפט ולצד חקר האמת ורדיפת הצדק".
ממלא מקום יו"ר הכנסת ח"כ איתן גינזבורג ספד: "מעטים אלה שזכו להשפיע על חייהם של רבים, מעטים הם אלה שזכו להשפיע על עתיד חיי המדינה. ובכל אלה זכתה מרים, אמיצה ושקטה, ערכית ונועזת, כשופטת זכרה שהמשפט מדובר באנשים וראתה אותם, בין אם אישיות בכירה או פשוטה. האמינה שכולם שווים בפני השופט, גדול כקטן, עשיר כעני, מכובד כפשוט, עומדים בפני השופט ערומים. היא הייתה חלק ממעצבי הצדק, יושרה שכה אפיינה אותה, האינטרס הציבורי היה מול עיניה וכמובן טובת המדינה".
"במשך כל שנותיה במערכת המשפט תמיד דאגה לעצמאות מערכת המשפט והדמוקרטיה. 'עלינו לשמור עליה כי אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו', אמרה. אוהבת אדם, משפט, אוהבת המדינה. גם לאחר פרישתה, המשיכה לשרת את מדינת ישראל. עשתה זאת במקצועיות על הרגע האחרון. התאפיינה בשקט, נימוס רב, צניעות , אמרה וכתבה דברי חכמה מהדהדים ובעלי משמעות שהשפיעו על הדמוקרטיה, על מדינת ישראל ועל חיינו. אני מודה לך על תרומתך ומרכין ראש על לכתך".