שר הבריאות, ניצן הורוביץ, הודיע אתמול על איסור טיפולי המרה בחוק. הבוקר (רביעי) שוחחו אראל סג"ל וחן ליברמן ב-103FM על האיסור ומשמעויותיו.
אראל: האיסור של ניצן הורוביץ כשר בריאות על מתן טיפולי "המרה"....
חן: איסור על גורמים שמקבלים רישיון ממשרד הבריאות גורמי מקצוע.
אראל: לפסיכולוגים אסור לטפל בנושא הזה.
חן: אסור להם להציע טיפולי המרה כי עלולים לשלול להם את הרישיון. מי שרוצה להציע כשרלטן – יכול. זה חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות, רוצה לקבל רישיון מהמשרד? אתה לא יכול להציע טיפולי המרה.
אראל: לא ידוע מה הם טיפולי המרה ומה ההצלחות שלהם.
חן: למה שיהיו הצלחות?
אראל: יכול להיות שיש הצלחות. האירוע הזה הוא פגיעה בחופש הבחירה של אנשים ובחופש הביטוי.
חן: איך?
אראל: במדינת ישראל גם ילדים גם קטינים יכולים לקבל טיפול רפואי ממש, הורמונלי ממש ברצון שלהם לשנות את המגדר. גם קטינים. יכולים לקבל טיפולים הורמונליים. אני מזכיר את הנאום של אותה ילדה ביום הגאווה שאמרה 'אני בת 10, אני טרנסג'נדר'.
חן: היא התחילה?
אראל: לא יודע אם היא, אבל מותר מגיל 13 לקבל טיפולים הורמונליים.
חן: אחרי ועדה שמאבחנת את הדיספוריה (המגדרית) ומבחינה.
אראל: כל המילים האלה הן מילים שאין להם משמעות חוץ מחרטוט. בסוף אנשים בוחרים לפני העמדות שלהם והתפיסות שלהם.
חן: טרנסיות זו בחירה?
אראל: בוודאי. מה הכוונה? אדם בא ואומר אני נולדתי בגוף ביולוגי והוא מרגיש דיספוריה מגדרית, זו הגדרה של אנשים, אני לא יודע מה המשמעות שלה.
חן: דבר עם דוקטורים.
אראל: לפני 10 שנים, מה ההבדל?
חן: המדע קידם אותנו.
אראל: הוא מצא גן שאחראי לדיספוריה?
חן: זה בגנים?
אראל: לא יודע.
חן: אתה אכן לא יודע.
אראל: אם את אומרת מדע, את צריכה להתבסס על נתון מדעי. אנשים כאלה וכאלה יש להם שינוי גנטי או משהו במוח.
חן: דיכאון קליני אפשר לראות ברצף גנטי?
אראל: לא, אפשר לטפל בו לפעמים באמצעות תרופות.
חן: אבל יש בעיה נפשית, הרבה יותר קשה לאבחן אותן בגלל מה שאמר,ת אבל זה לא אומר שהן לא בעיות.
אראל: את שואלת שאלה, אני מתחיל לענות ואת בשאלה הבאה. הנושא הזה נפיץ, אני יודע, אבל חברה פתוחה חייבת לקבל דיונים בלי לאיים על אנשים שעושים את הדיונים. ואני מקדים ואומר: אין לי בעיה עם להט"בים ותומך בזכות של כל אדם לחיות את חייו ושוויון בפני החוק של כל האזרחים במדינה. כל אחד זכאי לחיות את חייו ולהיות מאושר בדרכו שלו. מותר לי להביע עמדה, אני לא מומחה רפואי ולא פסיכולוג אני חושב באופן אישי שפסיכולוגיה היא הרבה שרלטנות ולא מדע. היום בפסיכיאטריה אין אנליזות, הם נותנים תרופות. האם זה נכון? לא יודע. אני מדבר מכיוון חופש הביטוי, המחשבה והבחירה של הדמוקרטיה הליברלית. אנחנו מקבלים את זכותם של צעירים וגם לא צעירים לחוש לא נוח בגופן הביולוגי ולשנות את המגדר שלהם. יש לזה מחיר כבד, אבל אני מקבל את זה. אותו דבר, אני, בוגר שמבקש לשנות את האוריינטציה המינית שלו, אם אפשר לשנות מגדר ותפיסה זהותית אפשר לנסות לשנות מיניות כי מקובל בכל העולם שמדובר בספקטרום. לפני מאתיים שנה לא הייתה תופעה סוציולוגית של הומוסקסואליות.
חן: אתה מדבר על ספקטרום של מיניות ועל זה שיש אנשים שרוצים לבחון את הספקטרום, אבל אם ניקח את הדיון התיאורטי וננחית אותו לקרקע טיפולי המרה זה לא דבר שקורה בעולם בו הספקטרום רחב וילדים רואים את אלה לי בטיקטוק והיא מגדירה את עצמה B והם מושפעים ממנה מתבלבלים ורוצים ובוחנים. טיפולי המרה מתקיימים באזור בו אנשים יודעים שאסור להיות הומואים והם לא בוחנים את הספקטרום שלהם, לא פתוחים לאופציות. אומרים להם יש טיפולים כי אתם לא צריכים להיות הומואים, יש לכם הפרעה ואתם צריכים טיפול כדי להשתנות.
אראל: נגעת בנקודה, רוב הטיפולים האלה ואני לא רוצה לקרוא לזה המרה, רוב האנשים שהולכים לזה... החיכוך פה הוא דתי, אין לנו בעיה ברוב החברה החילונית או המסורתית ,אם הילד שלי יהיה גיי אני לא אשלח אותו, אני אקבל אותו כי אני חי בתרבות הזאת ומקבל בסבלנות. חלק גדול מהגייז הם שותפים שלי לחברה חופשית ופתוחה.
חן: זה קרה בגלל מאבקים. פעם לא היית סבבה עם זה שהילד שלך יהיה גיי.
אראל: דברים משתנים בהיסטוריה.
חן: בגלל מאבקים.
אראל: הם משתנים כי זכויות האדם התפתחו. אם ניקח את הטרנסג'נדריות, הנפגעות זה נשים כמו בספורט, ג'יי קיי רולינג בגלל האמירות שלה על הטרנסג'נדרים שאמרה.
חן: שהם יכולים לסכן נשים אמיתיות להגדרתה.
אראל: מותר לה לחשוב את הדבר הזה.
חן: היא הנפגעת הגדולה?
אראל: היא הוחרמה בגלל תרבות החרם. למשל בתחום הספורט יש בעיה.
חן: ויש בעיה שטרנסים צריכים לחיות במחשכים ולהתפרנס מזנות כי לא מעסיקים אותם, כי אין להם כסף לעשות את הטיפולים והם צריכים לחיות חיים קשים שנגמרים הרבה פעמים בהתאבדויות.
אראל: אז אולי זה לא טוב? אולי זה לא כזה דבר שצריך לעודד אותו? אני לא יודע.
חן: היו טרנסים לפני שהחברה עודדה כי זה דבר אמיתי.
אראל: יש יותר או פחות?
חן: יש יותר פתיחות.
אראל: אנשים נמצאים במצב נפשי קשה, הם גדלו בחברה שאת לא תשני אותה.
חן: אני יכול להראות להם שיש להם מקום אצלי.
אראל: הם לא מנותקים מהסביבה.
חן: זה דבר גדול.
אראל: זה לא יעזור כי אז לא ישלחו אותם לפסיכולוג שיהיה רגיש וידע איך לטפל ויהיה תחת פיקוח יישלחו אותם לאנשים שהם 'קואצ'רים', זה טיפשי. מה אתה עושה? יוצר נזק. המלחמה פה היא לא באמת על החירות והחופש והפגיעה באנשים היא כי לניצן הורוביץ יש כוח והוא רוצה להראות שהוא יותר חזק מהדתיים. שימי לב מה קורה בחברה הישראלית - הפכה לאחת הליברליות בעולם. בציבור החרדי והדתי מקבלים יותר. יש תהליך אבולוציוני של התקדמות. כשאתה נכנס לעימותים אתה מכריח את הצד השני לעמוד בעימותים והוא יכול לחזור לשלטון ולכפות על הצד האחר. אני מזהיר מזה. אם רוצים לשים אזהרה כמו בסיגריות 'הטיפול לא בהכרח עוזר' – זה הגיוני. מעל כל משרד של פסיכולוג צריך לכתוב את זה.
חן: משרד הבריאות מנתק עצמו מהדבר של טיפולי המרה.
אראל: גם במשרד הבריאות ובממסד יודעים שהגדרות למחלות נפש משתנות עם השנים ופעם הפרעה דיספורית הייתה נחשבת הפרעה והיום היא בגדר נורמה. מצ'ואיזם היא הפרעה נפשית היום כי מי שכותב את זה, כותב את זה בגלל תפיסות חברתיות. לכן הן יכולות להשתנות. הדבר היחיד שאפשר להקפיד עליו זה חופש.
סייעה בהכנת הכתבה: עופרי גליכמן, 103fm