במחקר ישראלי חדש נחשף לראשונה הגן שאחראי לקשר בין תזמון הפריחה של צמח השומשום ליבול הזרעים. תגלית זו תאפשר להתאים את השומשום לסביבות גידול שונות, כולל בישראל. המחקר, שהוביל הדוקטורנט עידן סבאג בהנחיית פרופ' צבי פלג מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, הוא הישג של ממש.
"השומשום היה בעבר אחד הגידולים המרכזיים בחקלאות הישראלית, אולם עקב הצורך בכוח אדם רב לגידולו הוא נזנח לטובת גידולים רווחיים יותר", אומר פלג. "העלייה המתמדת בביקוש לשומשום והתאמתו לגידול בטמפרטורות גבוהות, הקשורות לשינויי האקלים, הביאו לניסיון להשיבו לחקלאות בישראל.
"מציאת הקשר בין תזמון הפריחה לרכיבי היבול תוכל לעזור בעתיד להתאמת הגידול להתמודדות עם שינויי האקלים. בעזרת פיתוחים אחרים במעבדתנו נוכל להפוך את גידול השומשום מגידול מסורתי־מקומי למודרני ולגלובלי''. צמח השומשום הוא אחד מגידולי השמן העתיקים בעולם, וזרעיו משמשים למגוון מוצרי מזון (טחינה, שמן וציפוי מאפים) ולרפואה. ערכו התזונתי הגבוה וסגולות טעמו הביאו לגידול בביקוש העולמי לזרעיו ולמוצריהם כמזון־על.
כיום רוב שטחי הגידול של הצמח מתרכזים במדינות מתפתחות, מגדלים אותו באופן מסורתי ומניבים ממנו יבולים נמוכים. השומשום הוא צמח בעל אופי גידול לא מסיים. כלומר הפריחה שלו נמשכת ככל שהתנאים מאפשרים זאת, ולכן לימוד הבקרה הגנטית של הפריחה תוכל לתרום לשיפור היבולים.
החוקרים הישראלים אפיינו אוסף רחב של צמחי שומשום ממקורות גיאוגרפיים שונים בעולם, ובדקו את תכונת זמן הפריחה שלהם, את תכונותיהם המורפולוגיות והפיזיולוגיות וכן את רכיבי היבול השונים בתנאי גידול ים תיכוניים. כדי ללמוד על הבקרה הגנטית של התכונות בוצע מיפוי שהניב 50 אתרים גנטיים עם קשר לתכונות שאופיינו. אחד מהם, המכיל שבעה גנים, נמצא כמשפיע גם על מועד הפריחה וגם על רכיבי היבול השונים. תוצאה זו מעידה על הקשר הגנטי החזק של תכונות אלה, והיא מדגימה את חשיבות תזמון הפריחה להעלאת היבולים בשומשום.