ממשלת השינוי כושלת בשינוי עומק נדרש של מדיניות הרווחה, והיא ממשיכה הלכה למעשה את מדיניותה הנפסדת של קודמתה. מסקנה זו עולה מנתונים עדכניים המתפרסמים היום ב"מעריב", בשיתוף איגוד העובדים הסוציאליים - לקראת יום העובד הסוציאלי, אשר יצוין בעולם מחר.
נתונים אלה מעידים על המצוקה החריפה של המקצוע בישראל, שאינו זוכה למענה ממשלתי בדמות רפורמה מקיפה בהגדלת השקעת הממשלה בשירותי הרווחה. גם לאחר מאבק ממושך לפני כשנתיים, שהניב לעו"סים הסכם עם שיפור מסוים בתנאי העסקתם, ערב מימוש ההסכם התמונה בשירותים החברתיים לכל רוחב היריעה היא של עומסים המביאים לתפקוד חלקי מאוד ומתסכל.
בישראל מועסקים כ־20 אלף עובדות ועובדים סוציאליים, כ־7,700 מהם ברשויות המקומיות. 89% מהם נשים וכ־60% בעלי תואר שני. למרות הביקוש הגדול, כ־70% מהם מקבלים השלמת הכנסה לשכר מינימום. עובד סוציאלי מטפל בלא פחות מכ־300 משפחות בשל הקושי לאייש תקנים לאור תנאי העבודה הירודים. עו"ס משפחה - חדר המיון הקדמי של רשויות הרווחה - שעובד ב־75% משרה, מרוויח 5,200 שקל ברוטו בחודש בממוצע.
25% מהעובדות הסוציאליות שוקלות לעזוב את המקצוע. כ־20% מהעו"סיות מועסקות בחצי משרה או פחות, כ־25% מועסקות עד שלושת־רבעי משרה וכ־55% מועסקות בין שלושת־רבעי משרה למשרה מלאה. בפועל, כל העו"סים עובדים בהיקף משרה מלאה.
האבסורד הגדול עוד יותר הוא שהביקוש ללימודי עבודה סוציאלית רק גדל. ב־2021 סיימו תואר ראשון 1,700 סטודנטים לעבודה סוציאלית - עלייה של 2% לעומת השנה הקודמת. מנגד, מספר המשרות הלא מאוישות גדל ב־50% בשנתיים האחרונות, כלומר רבים מהסטודנטים מתייאשים מעבודה במערכת הציבורית עוד בשלבי הלימודים וההתמחות.
עו"ס מרב בושושה, ותיקה במקצוע, מספרת: "לפני 26 שנה נכנסתי למקצוע, מתוך רצון עז לסייע לאוכלוסיות מוחלשות. צברתי ידע וניסיון, אבל השכר שלי נשאר ללא שינוי. בלי המשכורת של בעלי לעולם לא היינו מסוגלים לשרוד כלכלית. בזמן שהוא שילש את שכרו, אני תקועה כבר עשור באותה משכורת. אין למדינה עניין פוליטי וכלכלי לקחת אחריות על החוליות המוחלשות".
עו"ס אורטל צדקה, חדשה במקצוע, מספרת: "כנערה בסיכון נתקלתי בעובדות סוציאליות שהיו לי מקור עיקרי לתמיכה והתפתחות. אף שלא כולם תמכו בזה, התחלתי ללמוד וב־2021 לעבוד כעו"ס משפחה בדימונה. אני מוצאת עצמי מתלבטת אם זה שווה את זה. אני נדרשת להכיל את הכאב של הפונים שלי ולהיות מקור תמיכה עבורם, לפעמים אפילו המקור היחיד שלהם, ובכל זאת, בסוף החודש אני מקבלת משכורת שלא גבוהה בהרבה משכר מינימום".
יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ענבל חרמוני אומרת: "שנתיים של קורונה היו אמורות ללמד את הממשלה מה חשיבות ההשקעה בשירותים החברתיים, אבל לצערנו יש משרד אחד שמנהל את המדינה - משרד האוצר, שפועל מתוך תפיסה שמרנית, שטוענת כי כל השקעה כספית היא בזבוז. לכן השירות הציבורי נמצא בקריסה, עני וחסר יכולת לתת שירות הולם לאזרחים. נמשיך להיאבק נגד ההפרטה הפרועה וחסרת הרסן שלו".