האסון האקולוגי בנחל צין: ביהמ"ש קנס את קצא"א ב-1.6 מיליון שקלים

בית משפט השלום בבאר שבע גזר היום (שלישי) את דינם של חברת קצא"א ומנהליה בפרשת זיהום נחל צין בשנת 2011 – שני אירועים סביבתיים שגרמו לפגיעה אקולוגית מהגדולות שארעו במדינה. 

בגזר הדין קבעו השופטים כי חברת קצא"א תשלם קנס בסך 1.6 מיליון שקלים. על מנכ"ל קצא"א דאז, יאיר וידה, נגזר קנס בסך 75 אלף שקלים, על סמנכ"ל ההנדסה בקצא"א ואחראי על עבודות השיפוץ בעת האירועים, שלומי לוי, נגזר קנס כספי בסך 150 אלף שקלים ועל מנהל הפרויקט מטעמה של קצא"א, ניר סביון, נגזר קנס בסך 100 אלף שקלים.
 
בית המשפט קבע כי חברת קצא"א ומנהליה נושאים כל אחד לפי חלקו באחריות למחדלים ולכשלים שהובילו לזיהום שטח נרחב בנחל ובסביבותיו דליפת במאות אלפי ליטרים של דלק סילוני, ועקב כך נגרמה פגיעה סביבתית בהיקף עצום. בית המשפט הותיר את הרשעת הנאשמים על כנה וקבע כי "בחינת חומרת העבירוה בנסיבותיה מובילה למסקנה כי אין לבטל את הרשעת הנאשמים בדין. לאור הנזק החמור שנגרם לאיכות הסביבה, העובדה כי מדובר בשני אירועים סמוכים יחסית ולאור העובדה כי מדובר בהתנהלות היורדת לשורש עיסוקם של הנאשמים כמנהלים בחברה שכלל עיסוקה הוא חומרים מסוכנים".
 
שמונה נאשמים נוספים בפרשה, ובהם שני תאגידים, כבר נידונו והוטלו עליהם קנסות משמעותיים בסך כולל של מאות אלפי שקלים.  
החקירה נוהלה על ידי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה והתיק מטופל בליווי הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, מסרה: "בית המשפט הטיל עונשים על חברת קצא"א ומנהליה שהביאו לפגיעה החמורה שאירעה בנחל צין. הכרעת הדין בתיק שמקורו בחקירה שביצעה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה וכתב האישום שהגיש המשרד, הובילה לענישה לפי עקרון 'המזהם משלם'. האירוע החמור, שאינו הראשון שבו קצא"א מעורבת, מדגיש את הסכנה בתשתיות דלקים מזהמים הפרוסות בכל רחבי המדינה, ואת החשיבות בגמילת ישראל מדלקים פוסיליים במהירות האפשרית, והתקדמות לאנרגיות מתחדשות ונקיות". 
 
מהפרקליטות נמסר: "בית המשפט הותיר על כנה את הרשעת הנאשמים ודחה את בקשתם לביטול ההרשעה, כמו כן גזר בית המשפט קנסות כספיים בהיקפים משמעותיים על חברת קצא"א ומנהליה אשר מבטאים את היקף וחומרת האירועים. הפרקליטות טענה כי חברות שמייצרות סיכון לסביבה מבלי לנקוט אמצעי זהירות למניעת אירועים סביבתיים במהלך פעילותן – יישאו בדין על הזיהום שנגרם ועל הנזק הסביבתי שנוצר. כמו כן על המנהלים של החברות מוטלת החובה לוודא, לפקח ולהשקיע פעולות יזומות ומאומצות על מנת למנוע נזק סביבתי". 
 
כזכור, המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה הגישה לבית המשפט כתב אישום נגד חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא"א), חברת רולידר בע"מ, חברת מובילי הר הנגב בע"מ ו- 12 עובדים ומנהלים בחברות אלה בתקופה הרלוונטית, בגין שני אירועים בהם נפגע צינור הובלת הדלק הסילוני של קצא"א במהלך עבודות שיפוץ בחודשים יוני וספטמבר 2011. כתוצאה מפגיעות אלה, נגרם זיהום כבד של נחל צין וסביבותיו. כתב האישום שהוגש ייחס לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, ביצוע עבירות סביבתיות ובהן בין היתר עבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים וגרימת מפגע ריח, וכן אי מניעת עבירות אלה על ידי נושאי המשרה.
 
על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד עדי דמתי שגיא, מהמחלקה להנחיית תובעים הפרקליטות המדינה, בבדיקה שנערכה לצינור קצא"א מטעמה בסוף 2007 נמצא, כי בעטיפת הצינור קיימים מספר רב של ליקויים שמשמעותם היא כי לאורך חלקים נרחבים של הצינור אין הוא מוגן מפני דליפות. עוד נמצא, כי בחלקים מסוימים הצינור חשוף ואינו טמון באדמה. בעקבות כך, ב- 2008 הפסיקה קצא"א את הזרמת הדלק הסילוני בצינור. בהמשך הוחלט על שיפוץ הצינור באמצעות קבלני משנה. חלק מתוואי הצינור שנועד לשיפוץ, עובר בגן לאומי "גן הפסלים", סמוך לנחל צין, מהגדולים והחשובים בנחלי הנגב, שאורכו 120 ק"מ.

בשל התרחשות האירועים, הורה המשרד להגנת הסביבה על הפסקת עבודות השיפוץ ובהמשך אישר המשרד את המשך העבודות, בתנאים שונים, שמטרתם הייתה הבטחת היערכות הולמת לטיפול בפריצת דלק סילוני במהלך עבודות השיפוץ. בהמשך, במסגרת עבודות שבוצעו במהלך הפרויקט עם כלי צמ"ה - שופל, שוב נפגע הצינור, ושוב פרצו ממנו כמה מאות מ"ק של דלק סילוני אשר גרמו לנזק סביבתי. במהלך עבודות השיקום, הוצאה מהאזור כ-7200 טון אדמה מזוהמת בדלק סילוני.
 
בית משפט השלום בב"ש (כב' השופטת שרה חביב), קבע בהכרעת הדין, כי על מנהלי קצא"א חובה לפקח באופן אפקטיבי על העבודות שמתבצעות ושיש בהן סיכון, כדי למנוע את הסיכון וכי קצא"א לא קיימה חובה זו. "אין זה די לפקח על טיב ביצוע עבודות השיפוץ, על איכות הצבע והעטיפה של הצינור, ובוודאי אין זה מספיק לשלוח לשטח שני מפקחים, שאינם מיומנים בחירום או בתגובה לחירום... שני מפקחים באתר עבודה דוגמת זה דנן, עלול להצביע על זניחת הפיקוח האפקטיבי באתר במובנים של תהליכי העבודה ובטיחות", ציין בית המשפט בהכרעת הדין.