טקס האזכרה הממלכתי לעולי הגרדום: "אחים ולוחמים שלחמו וחלמו יחד ונהרגו יחד"

הנהגת בית"ר העולמית בראשות המנכ"ל יגאל ברנד קיימה היום (רביעי) מספר טקסים רשמיים לזכר עולי הגרדום הקבורים ביישובי הצפון: ראש פינה, צפת,  שבי ציון ובכלא עכו.

בין השאר פקדו עשרות אנשי בית"ר את קבריהם של לוחמי מחתרות האצ"ל והלח"י עולי הגרדום: שלמה בן יוסף, ראשון עולי הגרדום, אשר נעצר בעקבות תקיפת אוטובוס נוסעים ערבי ליד צפת והוצא להורג, את קברו של דב גרונר, אשר נעצר בהתקפה על משטרת רמת גן והוצא להורג, אליהו חכים ואליהו בית צורי, אשר התנקשו בלורד מוין בקהיר בעת שהיה שר בממשלה הבריטית, והוצאו להורג, את קבריהם של משה ברזני ומאיר פיינשטיין, שהתאבדו יחד בכלא בירושלים כארבע שעות לפני הוצאת להורג בעקבות ניסיונות חיסול של קצינים בריטיים בכירים, את קבריהם של אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר אשר נדונו למוות על פריצתם לכלא עכו והוצאו להורג וכן את קבריהם של יחיאל דרזנר, מרדכי אלקחי, אליעזר קשאני אשר נעצרו  בדרכם למבצע ליל ההלקאות, שבו הלקו קצינים בריטיים, והוצאו להורג. 

יגאל ברנד, מנכ"ל ההנהגה העולמית של בית"ר החל את הבוקר בטקס זיכרון ממלכתי בבית הקברות הישן בראש פינה. לאחר מכן המשיך ברנד לטקס הנחת זר בחלקת עולי הגרדום בצפת, נאם בפני המשפחות השכולות הרבות והקהל הרב. לבסוף, סיים את היום בטקס לזכר חללי פורצי כלא עכו שהתקיים בשבי ציון. 

"כאן בבתי העלמין הצבאיים קבורים בנינו שלנו אשר לחמו למען העם והארץ ובזכות מסירות נפשם וזקיפות קומתם קמה מדינת ישראל. בבית העלמין הזה קבורים יחד כתף אל כתף בני כל העדות. אחים, לוחמים אשר לחמו וחלמו כדי להקים את מדינת ישראל ולבסוף גם נהרגו יחד. אנו, כאיש אחד בלב אחד, נזכור אותם, נצדיע להם ולא נשכח אותם לעולם", אמר. 

שוקי אוחנה, ראש עיריית צפת מסר: "אנו מתייחדים יחדיו תושבי צפת בבית העלמין הצבאי ומרכינים ראש לזכר חללי צה״ל, כוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה. אולם עבור אלו שנותרו מאחור לאחר מות יקיריהם, האובדן והשכול הם סבל שקשה להכיל. לזכר הנופלים נתייחד עם הכאב וננציח את גבורתם שבזכותה אנו חיים במדינת ישראל. צפת ידעה אבדות רבות והשכול מלווה את העיר עוד טרם הקמת המדינה עם חללים רבים ובהם 7 לוחמי אצ״ל הרוגי המלכות שהועלו לגרדום כשנה לפני תקומת המדינה. בדם שוחררה העיר צפת, בשבילים של כאב ודמע בנינו מדינה חזקה ואיתנה".

ח"כ קרן ברק, נציגת הכנסת אמרה: "אנו מצדיעים היום לגבורתם של לוחמי האצ"ל שגם כשקרבה שעתם להיקרא אל חבל התלייה, לא נמצא בהם ייאוש, אלא רק אמונה גדולה בשליחותם לשחרר את המולדת. מדינת ישראל, היא מקור-חיינו. דם יקירינו ספוג באדמתה, וכשהכאב גואה וייסורי האובדן מתגברים. יקירנו נפלו בשליחות שאין נאצלת ממנה: להבטיח את קיומנו בארץ המובטחת. זוהי חובתנו גם כלפיכן - משפחות יקרות - לא רק לזכור, אלא גם להתחייב ולעשות כל מאמץ להיות טובים יותר. לבנות מדינה וחברה, הראויות להקרבה של הנופלים, ושלכן. "במותם ציוו לנו את החיים".

איציק שמחון יו"ר ברית חיילי האצ"ל אמר כי: "הבריטים התקשו להבין שלמרות כל המשאבים והחיילים שהוצבו כאן הם אינם הצליחו לדכא את המרד של כל כך מעטים. את התשובה הם קיבלו מעולי הגרדום שבדרכם האחרונה שרו את התקווה. הקצינים שליוו אותם כתבו שחזרו לבריטניה כי מדובר על מאבק שמושתת על מערכת ערכים שיהיה קשה לדכא".

במקביל, אחד מאותם עשרות אלפי חללים ביום הזיכרון הוא דני גונן ז"ל מלוד, שנרצח במהלך חודש יוני 2015, במעיין ליד הישוב דולב. לאחר הרצח, המעיין נשא את שמו ולאחר כמה שנים, רנה שנרב ז"ל אף היא מלוד, נרצחה גם היא במעיין זה. דני היה אחד מהאנשים שכולם אהבו ורצו להיות במחיצתם.

אחרי שירות צבאי משמעותי הוא החל לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת בר אילן ומקביל היה הרוח השואבת של כל משפחתו. דני לא היה רק דמות לאחיו ולאמו אלא לכל הסובבים אותו. בגיל מאוד צעיר דני  כבן הבוגר  לקח אחריות על משפחתו, הוא שימש כדמות מרכזית שעליו נשענה כל המשפחה. דני היה חלק מחבורת הבוגרים בסניף עזרא, היה מדריך, אישיות יקרה מפז. היה איש שהכול אהבו, עזר לכולם, לכל מקום שאליו הגיע הביא איתו אוירה נעימה וטובה ובעיקר הביא איתו משמחת החיים שלו. כל מי שהצטרך עזרה בעניין כלשהו ידע שהכתובת הוא דני. ואם היה צורך בדמות אחראית שאפשר לסמוך עליה, כמובן זה היה דני.

אמו, דבורה גונן, החליטה שלא יעלה על הדעת שרצח יהודים במדינת ישראל יישאר ללא מענה הולם, שלא יתכן שרצח יהודים תהיה עסקה משתלמת והקימה את פורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות והפצועים מפעולות איבה. הפורום שבתחילת הדרך כלל משפחות מעטות החל לצבור תאוצה והצטרפו אליו מאות משפחות שכולות ופצועים

כיום המשפחות החברות בפורום מנהלות מלחמת חורמה נגד תנאי המחבלים בבתי הכלא  ופועלות על מנת להחזיר ולחזק את ההרתעה הישראלית.  לפני מספר חודשים הובילה גונן את חשיפת קשרי מפלגת רע"מ לחמאס יחד עם חבריה לפורום וארגון "עד כאן". 

גונן אמרה כי: "דני הוא ילד קסם שזכיתי להיות אמא שלו. דני היה אבן שואבת של כוחות שבחר לעשות טוב לסובבים אותו. לאחר הרצח הנורא שלו החלטתי שלא משנה מה אני בוחרת בחיים ואעשה הכל כדי שלא יהיו עוד משפחות שכולות.  ברציחתו  דני ציווה לנו להמשיך ולהילחם על החיים כאן במדינת ישראל".

הפליטים זוכרים את הנופלים

בעוד בישראל מציינים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, גם הקהילות היהודיות ברחבי העולם מרכינות את ראשן וזוכרות את הנופלים. בקהילה היהודית בעיר לודג' שבפולין התקיים טקס מרגש במיוחד, כאשר מלבד חברי הקהילה בין המשתתפים היה ניתן למצוא גם פליטים מאוקראינה. 

הרב דוד שיחובסקי, שליח מכון 'שטראוס-עמיאל' מבית רשת אור תורה סטון המכהן כרב הקהילה, מציין כי הקהילה היהודית בלודג' מונה בימים כתיקונם כ-200 משפחות, אולם מאז פלישת רוסיה לאוקראינה מארחת כ-50 פליטים אשר הצליחו להימלט מהקרבות וכעת מתגוררים במרכז הקהילה. אתמול (שלישי) קיימו חברי הקהילה את הטקס השנתי לציון יום הזיכרון, אשר קיבל, כאמור, משמעות מרגשת נוספת כאשר חלק מהפליטים הצטרפו וביקשו לחלוק כבוד לנופלים.

במסגרת אירוע הזיכרון, ספרו את סיפוריהם של הנופלים לצד שירים אשר נכתבו לזכרם. "דמיינו חדר מלא בנשים, גברים וגם מעט ילדים, שרובם המוחלט מגיע הישר מהמלחמה באוקראינה, יושבים וקוראים ושומעים על שון כרמלי, דניאל פומרנץ, "לילה טוב שון" לצד "20 אלף איש" (בתרגום לרוסית) - ויש דמעות, ויש הזדהות, ויש שתיקה" מספרת בהתרגשות אחת ממארגנות האירוע אסתר וסרמן. 

וסרמן נמצאת בימים אלה בלודג' כחלק מתוכנית "סיירת עמיאל" של מכון 'שטראוס-עמיאל', אשר במסגרתה קבוצות של צעירים וצעירות שסיימו לאחרונה את שירותם הצבאי או הלאומי יוצאים לקהילות יהודיות בתפוצות לשבוע פעילות, במהלכו הם מקבלים טעימה מחיי השליחות  של שליחי המכון, המכהנים בתפקידים חינוכיים ורבניים ברחבי העולם.

"הגענו ללודג' לשבוע בו מתקיימים יום הזיכרון ויום העצמאות בשביל להביא לפה קצת את האופן שבו אנחנו חוות את ישראל מהעיניים שלנו" מציינת וסרמן, "העברנו שיעור על מלחמות ישראל ושיתפתי מהחוויה שלי בצבא כישראלית, וגם על הצבא שלנו היום. הפעילות המרכזית הוקדשה לכבוד יום הזיכרון, ובסופה אנשים פשוט נשארו לשבת כמה דקות בשתיקה מוחלטת, בוהים בנרות, מרגישים חלק.

"תודה לחיילים ולכל הגיבורים שבזכותם אני פה היום, שבזכותם אני מרגישה בטוחה במדינה שלי, תודה על הזכות להביא את ישראל עם כל הכאב וכל היופי, ולתת לכל העם שלנו, על כל גווניו וכל נסיבות חייו, הזדמנות להרגיש חלק ולהתחבר. עם שיודע כאב אך יודע מתוך כך, גם להעריך יותר את החיים. עם ישראל חי".