ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, התייחס היום (רביעי) בכנס המכון למדיניות העם היהודי להתנהלות ממשלת ישראל ביחס למלחמה באוקראינה, ומתח ביקורת חריפה. לדבריו, מדובר ב"בושה וחרפה" וכי "בראיה לטווח רחוק ישראל עלולה למצוא עצמה בצד האפל של הירח, ישראל הייתה צריכה לספק נשק הגנתי לאוקראינה ולקלוט פליטים".
לטענתו, להתנהלות סביב סוגיית הפלישה הרוסית עלולות להיות השלכות ארוכות טווח במשבר עם איראן: "השאלה האם ממשלת ישראל מבינה שאנחנו יכולים להצטער מאד על הדרך שבה הגבנו ופעלנו בהתייחסות למלחמה באוקראינה. ישראל עלולה לשלם מחיר כבד בעתיד״.
ראש המוסד לשעבר, הצטרף בימים אלה למכון למדיניות העם היהודי ויעמוד במשותף בראש התחום הגיאופוליטי של המכון. בכנס שנערך לכבודו במכון תחת הכותרת ״אוקראינה כמשל״ אמר פרדו כי ״המגרש של יחסים בינלאומיים הוא מגרש כאוטי, למרות שבמאה העשרים ואחת נעשו ניסיונות לקבוע אמות מידה לכללי המשחק בזירה הגלובלית, ההצלחה הייתה מוגבלת וזאת בלשון המעטה״.
פרדו ציין כי ״כאשר מתעוררת הדילמה או ההתנגשות בין אינטרס מדיני או בטחוני לבין עמדה מוסרית, ניצח פעם אחר פעם האינטרס המדיני את ערכי המוסר הברור כל כך. כך היה במקרה של גלעד שליט כאשר ערך פדיון השבויים היה על העליונה וכך בהתייחסותה של ישראל לשואת העם הארמני שגם בה גבר האינטרס המדיני, היחסים עם טורקיה, על המוסר".
לדבריו, העם היהודי הרגיש באופן הברור והמוחשי ביותר את תוצאותיו של המתח בין עמדה מוסרית לבין אימוץ האינטרס המדיני, "אשר במידה רבה מחייב עצימת עיניים או הפניית המבט הצידה אך סופו מי ישרונו". פרדו אף הזהיר כי ״לעיתים בוויתור על עמדה מוסרית נדרשים לשלם מחיר גבוהה עשרות מונים מאוחר יותר״.
פדרו טען עוד כי ב-2022 ישראל היא מעצמה אזורית ואיננה נמצאת תחת איום קיומי. "בעיני רבים בקהילה הבינלאומית ישראל החזקה היא ככל האומות, אין היא בחזקת עלה נידף אשר קיומו בספק, ועל המדינה היהודית לדבוק בנורמות וכללי המוסר הנהוגים״.
עוד ציין כי על ישראל להכיר בכך ש״נגמרו הימים שבהם נהנינו מהנחות. אנחנו מעצמה מפותחת, חזקה ועשירה אנחנו צריכים להסתכל לעצמנו במראה, ולא לתת מקום לאלו שהאינטרס שלהם להמשיך לנסות להציג כאילו קיומנו מוטל בספק. כאשר יש פוליטיקאים שמפמפמים כל הזמן שקיומנו לא מובטח אין פלא שאנחנו מוכנים להסכים לוותר על המוסר״.
״אנו חוזים היום באירוע שחשבנו כי הינו נחלת העבר. רוסיה, מעצמת על, החלה כבר מזה שמונה שנים לבנות נרטיב אשר ביסודו שלילת קיומה של אוקראינה, מתוך תפיסה כי היא מהווה איום משמעותי לקיומה. תחילתו בכיבוש חצי האי קרים והמשכו בפלישה ב-24 בפברואר, במהלך המתואר בנרטיב הרוסי כמבצע מיוחד. בתקשורת הרוסית מוצגת אוקראינה כמדינה עם שלטון נאצי ששואף להגיע לנשק גרעיני", הסביר.
פדרו הבהיר כי בקונפליקט בין המדינות במזרח אירופה, "ישראל בחרה לשבת על הגדר". לדבריו, "ראש הממשלה העריך כי הודות לקשריו עם פוטין הוא יוכל להיכנס לעמדת תיווך וישראל תוכל להנות משני העולמות. עמדת ארה״ב וכל מדינות המערב, התמונות הקשות השידורים בזמן אמת כל אלו לא שינו את עמדת ממשלת ישראל".
"האופוזיציה נדמה לחלוטין, לא התקיים דיון אחד בכנסת בנושא, ובקשת זלנסקי לנאום בכנסת נדחתה ולבסוף הועברה בזום. גינויים רשמיים כמעט ולא נשמעו וישראל סירבה בשלבים הראשונים להעביר אפילו קסדות ואפודי מגן. ישראל ממשיכה עד לרגע זה להלך בין הטיפות תוך הצהרות חוזרות ונשנות על האינטרסים הביטחוניים שאינם מאפשרים נקיטת עמדה ברורה", תקף.
פרדו סבור כי התנהלות ממשלת ישראל בתחום הפליטים איננה רחוקה מהתנהלות שוויץ ערב מלחמת העולם השנייה. ״הדלת בפני יהודים מוכחים פתוחה מכח חוק השבות, בעוד לאלו שאינם יהודים מערימה קשיים ועד היום לא פתחה שעריה. אם הישראלים מאמינים שזה מוסרי שאנחנו מבדילים בין יהודים ללא-יהודים, יש לנו בעיה".
עם זאת, הבהיר פרדו כי הוא אינו מקטין בחשיבות הצורך של ישראל לשמר דרגות חופש בעת פעילותה האווירית בסוריה על מנת למנוע הגעת נשק אסטרטגי לידי החיזבאללה ובניית בסיסים אירניים בסוריה. ״אולם ראוי באותה עת לציין את מהלכיה של רוסיה בזירה, ולהבהיר באופן גלוי לציבור מהם האינטרסים הרוסיים במרחב. רוסיה תמכה בשלטון אסאד והפכה את סוריה לזירת ניסויים לנשק התקפי ללחימה אורבנית".
"האסטרטגיה הרוסית לא מנעה את התבססות איראן בסוריה, ישראל הצליחה למרות זאת לייצר הבנה כי לא תפגע באינטרסים רוסיים ורוסיה תעצום עין מפעילות ישראל כנגד יעדים איראנים. אין שום זהות אינטרסים בין רוסיה לישראל בזירת סוריה. האמירה כאילו רוסיה נמצאת בזירה הצפונית ומהווה איום אינה מדויקת״, הסביר.
פרדו מתח ביקורת חריפה על הממשלה ואמר כי האינטרס חורג מכאן ועכשיו יש לו השלכות גם באופן רחב, למשל במלחמה באוקראינה למרות העמדות הביטחוניות הנחושות ביחס לקושי שעלול להיווצר במרחב הפעולה בסוריה, מדינת ישראל צריכה לקחת בחשבון פרמטרים נוספים כמו למשל היחסים עם ארה״ב ועם ארגון נאט"ו.
״האם הדרג המדיני מבין כי בראיה לטווח רחוק, ישראל עלולה להצטייר בצד האפל של הירח? ולא פחות חשוב מכך מהי העמדה המוסרית אותה היה ראוי לאמץ?״, סיכם.