מדי שנה לקראת תשעה באב, מפרסמת קרן ברל כצנלסון בשיתוף חברת המחקר "ויגו" את "דוח השנאה". הדוח המתפרסם זו השנה השביעית, מנטר את שיח השנאה בשפה העברית ברשת. על מנת לייצר את הדו"ח, המערכת חולשת בכל רגע נתון על למעלה מחצי מיליון שיחות (סטטוסים, תגובות, ציוצים, טוקבקים). הדו"ח מצא כי במהלך השנה האחרונה, 1 באוגוסט, 2021 ועד ה-26 ביולי, 2022, נאמרו בשיח העברי כ-5.6 מיליון אמירות פוגעניות, קללות וקריאות לאלימות.
להוציא את העלייה הניכרת בשיח השנאה נגד רוסים ומבקשי מקלט (גם כפועל יוצא של המלחמה באוקראינה), חלה ירידה בשיח השנאה נגד החברה הערבית, החברה החרדית, קהילת הלהט"ב, אנשי ימין ושמאל. שיח השנאה כנגד רוסים זינק בכ-270%, מ-18,153 שיחות שנאה אשתקד ל-67,129 השנה. שיח השנאה כנגד מבקשי מקלט עלה ב-25%. מנגד, שיח השנאה כנגד יוצאי אתיופיה ירד ב-48%, ימנים ב-39%, שמאלנים ב-35%, להט"בים ב-27% ונגד ערבים בכ-9%.
ועדיין, האוכלוסייה המותקפת ביותר השנה היא האוכלוסייה הערבית עם 255 אלף ביטויי שנאה (35% מכלל שיח השנאה כנגד מגזרים /קבוצות). במקום השני האוכלוסייה החרדית עם כ-85 אלף ביטויי שנאה (11% משיח השנאה כנגד קבוצות), לאחריה אנשי שמאל עם 76 אלף ביטויי שנאה (10% משיח השנאה כנגד קבוצות), ובמקום הרביעי רוסים עם 67 אלף ביטויי שנאה (9% משיח השנאה כנגד קבוצות).
ענת רוזיליו, מנהלת המחלקה הציבורית בקרן ברל כצנלסון, הסבירה: "מאז פרוץ המלחמה באוקראינה אנחנו רואים עלייה חדה לא רק בביקורת מוצדקת ונכונה נגד המשטר הרוסי שמבצע פשעי מלחמה, אלא גם לצערנו ביטויי שנאה מכלילים ופוגעניים נגד רוסים. החיבור הזה שלא מבחין בין המשטר לעם הוא מסוכן. כאשר מספר לא מבוטל מיהודי רוסיה עולים ועתידים לעשות עלייה למדינת ישראל חשוב במיוחד להימנע מביטויים כאלה ומדעות קדומות ולפתוח בפניהם את הדלת".