לרגל תשעה באב, רשות העתיקות פרסמה היום (ראשון) תוצאות מחקר חדש, השופך אור על עוצמת הצבא הרומי ונקודות הפריצה שלו לירושלים, בקרבות שהובילו לחורבן בית המקדש השני בעיר.
"תשעה באב המצוין היום, הוא היום שבו חרב בית המקדש השני", אמר הארכיאולוג כפיר ארביב, חוקר ברשות העתיקות. "בית המקדש חרב בשנת 70 לספירה, לאחר ארבעה חודשים של מצור וקרב אינטנסיבי שהובילו הרומאים בראשות טיטוס, במטרה לכבוש את העיר ולדכא את המרד הגדול שבו פתחו היהודים ארבע שנים קודם לכן. לרומאים היה צבא אדיר, מאומן היטב, שצויד במיטב כלי הנשק החדישים של אותה עת. זו היתה מכונת מלחמה אכזרית שלא ניתנת לעצירה".
ארביב אסף ותיעד בשיטתיות כלי משחית רומיים שנמצאו בחפירות ירושלים, אשר רבים מתוכם התגלו בחפירה ארכיאולוגית שניהל במגרש הרוסים, בסמוך למבנה העירייה, יחד עם ד"ר רינה אבנר. ארסנל כלי הנשק הרומים שהתגלה עד כה כלל מאות אבני בליסטרה בגדלים שונים ששוגרו ממכונת ירי משוכללת למרחקים של 100-400 מטרים, קלעי אבן קטנים, שהופעלו על ידי חיילים פשוטים אך מאומנים ושוגרו באמצעות רוגטקות וקטפולטות – מכונות ירי ששיגרו חניתות עד לטווח של 1200-150 מטרים. כן נמצאו חניתות, חרבות, ראשי חיצים, וביניהם גם חיצים כבדים מהרגיל, חודרי שריון.
"ידוע מהמקורות ההיסטוריים, שהצבא הרומי השתמש באילי מצור ענקיים שנגחו את החומות ובמגדלי מצור, שבעזרתם העפילו אל החומות, אך להם לא נמצאו עדויות עד כה בירושלים", אומר עמית ראם, מנהל מרחב ירושלים ברשות העתיקות.
המחקר של ארביב מרשות העתיקות, התמקד במאות אבני הקלע - הבליסטראות. ניתוח אבני הבליסטראות הצביע על גדלים שונים ומשקלים שונים של האבנים - חלקן שימש כנגד אדם ושוגר לעבר החומות כדי למנוע מהמורדים היהודים להתרומם מעל קו החומות. אחרות, אלו הכבדות - הוטלו בעוצמה לעבר החומות על מנת להבקיען.
לדברי ארביב, "בעזרת תוכנת מחשב, מיקמתי במדויק את אבני הבליסטראות שנמצאו. הבאתי בחשבון את הטופוגרפיה של האזור ואת מיקום חומות ירושלים מימי הבית השני. ביצעתי חישובים בליסטיים, הכוללים את זוויות ההטלה ומרחק ההטלה של האבנים. כל אלו, הוצלבו עם תיאוריו של המפורטים של יוספוס פלביוס, הלא הוא יוסף בן מתתיהו -ההיסטוריון היהודי הנודע בן התקופה, אשר מפרט בספרו 'תולדות מלחמת היהודים ברומאים' את מהלכי הקרב ואת כיבושה וחורבנה של ירושלים".
לפי המחקר, חלק ממכונות הארטילריה של הצבא הרומי הוצבו במרכז העיר, באזור המוכר לכל ירושלמי - 'כיכר החתולות' בשכונת נחלת שבעה.
המחקר מצביע לראשונה גם על נקודת הפריצה המשוערות של החילות הרומים לתוך העיר. בחפירה של ארביב וד"ר אבנר במגרש הרוסים, התגלה קטע מה"חומה השלישית" - קו הביצור השלישי שהקיף את העיר. למרגלות נקודה מסוימת התגלה ריכוז יוצא דופן של אבני בליסטראות - חלקן שבורות ומנופצות לאחר שהתנגחו בחומה. ניכר, כי לעבר הצבא הרומי ריכז מאמץ בנקודה זו, ומאות - ואף אלפים של אבני בליסטראות, כוונו לעבר הנקודה. "זה לא מפליא", אומר ארביב. "זוהי נקודה השולטת על המרחב, וכל המחזיק בה, מחזיק בגורלה של העיר. הדבר גם עולה בקנה אחד עם תיאורי יוסף בן מתתיהו, שמציין שטיטוס הורה על פריצה לעיר באזור הצפון-מערבי של החומה".
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "העדויות המוחשיות להפעלת משאבים עצומים מצד הצבא הרומי בקרב על ירושלים, משקפות עד כמה קשה הייתה המערכה, שהובילה, לבסוף, לחורבן הבית. למרות סיכויים אפסיים ומחלוקות פנימיות, הצליח קומץ המגינים היהודים להחזיק מעמד מספר חודשים, עד לחורבנה הטרגי של העיר. השימוש בכלים מתקדמים לטובת המחקר, מגלה לנו עוד ועוד על עברה המרתק של ירושלים".