לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, שיצוין בכנסת בשבוע הקרוב, מפרסם הבוקר מרכז המידע והמחקר של הכנסת (ממ"מ) דוח מקיף, החושף את הנתונים העדכניים ביותר בדבר אלימות נגד נשים בישראל. במסמך מוצגים נתוני המשטרה על נשים שהיו קורבנות לאלימות, בדגש על אלימות בהקשר הזוגי־משפחתי, כפי שהם משתקפים בתיקי החקירה של המשטרה.
בדוח שנכתב על ידי חוקרת מרכז המחקר של הכנסת ד"ר נורית יכימוביץ־כהן נבחנו נתונים על ארבעה סוגי עבירות: עבירות נגד גוף, איומים, עבירות מין ועבירות נגד אדם הכוללות בין היתר רצח וניסיון לרצח. חלקו הראשון של המסמך מציג את נתוני שנת 2021, ומהם עולה כי בין ארבעת סוגי העבירות האלו מספר הקורבנות הגדול ביותר היה בעבירות נגד גוף ובעבירות איומים. קצת פחות ממחצית הקורבנות בעבירות אלו היו נשים, וכרבע מהנשים האלו היו לא־יהודיות (קצת יותר משיעורן באוכלוסייה).
שיעור גבוה של נשים חוו את האלימות בהקשר הזוגי־משפחתי: זיקה משפחתית (בן זוג או קרוב משפחה אחר) נרשמה בתיקיהן של 56% מהנשים שהיו קורבנות לעבירות נגד גוף ו־50% מהנשים שהיו קורבנות לעבירות איומים. שיעורים אלו גדולים פי שלושה מהשיעורים המקבילים בקרב גברים. "בין שנת 2019 לשנת 2020 גדל מספר הנשים שנרשמו במשטרה כקורבנות לעבירות נגד גוף, איומים ועבירות מין. אפשר לייחס את הגידול הזה להגבלות הקורונה שכללו סגרים ושהייה ממושכת בבית, אבל מספר הקורבנות לא קטן גם כאשר ההגבלות הוסרו בהדרגה בשנת 2021", מדגישה יכימוביץ־כהן בדוח.
בשנת 2020 נרצחו בישראל 29 נשים. בשנת 2021 נרצחו 27, ובשנת 2022 (עד 8 בנובמבר) נרצחו 21 נשים. בין תחילת שנת 2021 ל־8 באוגוסט 2022 נשים היו 16% מקורבנות הרצח בישראל. כמעט כל הנשים היהודיות שנרצחו מאז תחילת שנת 2020 (93%) נרצחו בידי בן זוגן או בידי קרוב משפחה אחר. באשר לנשים הערביות שנרצחו בתקופה זו, רק בשליש מהמקרים מצוינת בתיק החקירה זיקה משפחתית, בעשירית מהמקרים צוין כי האישה נרצחה על ידי אדם זר, וב־58% מהמקרים לא נרשם בתיק חשוד או מניע לרצח.
מניתוח תיקי רצח שנפתחו בשנים 2020־2021 עולה כי יש הבדל בשיעורי הגשת כתבי אישום בתיקי רצח נשים יהודיות וערביות: בשנים אלו נרצחו 22 נשים יהודיות. בשישה ממקרים אלו עדיין לא הוגש כתב אישום, כשבכל השישה נרשמה בתיק זיקה משפחתית בין החשוד לקורבן.
בשנים אלו נרצחו 33 נשים ערביות, וברוב הגדול של התיקים שבהם ידוע למשטרה על זיקה משפחתית בין החשוד לקורבן הוגש כתב אישום (עשרה כתבי אישום ב־11 מקרי רצח כאלו), אבל ב־22 מקרים לא נרשמה בתיק זיקה משפחתית לרצח, והוגשו בהם רק ארבעה כתבי אישום.
מהמשטרה נמסר: "האלימות בחברה הערבית היא נגע חברתי פסול ואנו פועלים למגרה ולהיאבק בה בכל האמצעים הקיימים ברשותנו למען שלום הציבור ובטחונו. חקירות מקרי רצח מנוהלות במשטרה באופן יסודי ומקצועי תוך חתירה בלתי מתפשרת להגיע לחקר האמת ולהבאת הרוצחים לדין. משטרת ישראל משקיעה מאמצים רבים בפענוח של כלל מקרי הרצח והנתונים המוצגים בפנייתכם אינם מדוייקים שכן, במהלך השנים 2020-2022 (נכון לאוגוסט 2022) התרחשו 35 אירועי רצח נשים בחברה הערבית והוגשו 16 כתבי אישום, לעומת החברה היהודית שבה התרחשו באותן תקופות 25 אירועי רצח נשים והוגשו 18 כ"א. אין ספק שעלייה בשיתוף הפעולה מצד המגזר הערבי, יסייע למשטרת ישראל בפיענוח וצמצום אירועי האלימות בחברה הערבית".
"יחד עם זאת, בשנים האחרונות המשטרה שמה דגש ומתן קשב רב לנשים המגיעות להתלונן על אלימות במשפחה, באמצעות חוקרים ייעודים שעברו הכשרה מיוחדת בטיפול באלמ"ב, בהתאם לנוהל סדור שכולל הנחיות מפורטות לחוקר לגבי משך החקירה וקצב הטיפול בה, בדגש לחקירה ברגישות המתבקשת, בפרטיות וההתאמה לתרבות המתלוננות, לצד שיתוף וטיפול גורמי רווחה. עוד בשנים האחרונות, חל עיבוי מערכים והוספת תקנים למערכי החקירות בתחנות המשטרה, כמו כן, הוקמו מרכזי "אלומה" ומחלקי משפחה בתחנות משטרה בישובים הערבים הכוללים חוקרים ועו"ס, אשר נותנים מענה הוליסטי ככל שניתן באירועי אלמ"ב. נמשיך במאבק הנחוש נגד האלימות בחברה הערבית, במטרה למנוע את הרצח הבא ולהגן על האזרחים ולשמור על בטחונם", נמסר עוד.