בחפירות שנערכו לאחרונה באתר גבעת העופל שמדרום להר הבית בירושלים נחשפו שרידי מבנה ציבורי מפואר מימי בית שני, שחרב בשנת 70 לספירה.
בתוך שכבת החורבן התגלו עשרות מטבעות יהודיים מתקופת המרד הגדול ברומאים (66־70 לסה"נ), שרובם עשויים מברונזה. יוצא דופן ונדיר במיוחד הוא מטבע כסף בערך של חצי שקל מהשנה השלישית למרד, שאותר בין המטבעות – אחד הבודדים מסוגו שנמצאו בחפירות אי־פעם.
החפירות נערכו בידי משלחת מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' עוזי ליבנר מהמכון לארכיאולוגיה, בשיתוף ארמסטרונג קולג' מאוקלהומה שבארה"ב ובסיוע החברה הממשלתית לפיתוח מזרח ירושלים, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.
במהלך המרד הגדול ברומאים טבעו היהודים בירושלים מטבעות ברונזה ומטבעות כסף. על רוב מטבעות הכסף מופיע מצד אחד גביע, ומעליו, באותיות הכתב העברי הקדום, מצוינת שנת המרד שבה נטבע, ומסביב לגביע הכיתוב "שקל ישראל", "חצי השקל" או "רבע השקל", בהתאם לערך. בצד השני מופיע ענף עם שלושה רימונים וסביבו הכיתוב "ירושלים הקדושה", גם הוא בכתב העברי הקדום.
המטבע הנדיר שנמצא לאחרונה זוהה על ידי ד"ר יואב פרחי, מדען המשלחת ואוצר במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. החוקרים מסבירים כי טביעת המטבעות במהלך המרד, במיוחד אלו העשויים מכסף, היוותה הצהרה פוליטית וביטוי לשחרור לאומי של המורדים היהודים כנגד השלטון הרומי, שכן בתקופה הרומית הסמכות לטבוע מטבעות כסף הייתה נתונה בידי הקיסר.
ואכן, לאורך התקופה הרומית ועד המרד הגדול לא נטבעו כלל מטבעות כסף בידי יהודים, אפילו לא בימיו של המלך הורדוס הגדול.
לדברי החוקרים, מטבעות חצי השקל שימשו גם עבור תשלום מס להוצאות הפולחן בבית המקדש, ששולם מדי שנה על ידי כל גבר בוגר.
מטבעות הכסף של המרד הגדול היו הראשונים והאחרונים בעת העתיקה אשר נשאו את השם "שקל". הפעם הבאה הייתה על מטבעות השקל הישראלי שהונפקו בידי בנק ישראל בשנת 1980.