חברת המים הלאומית מקורות ורשות המים השיקו הבוקר (שלישי) את פרויקט תשתיות המים הגדול מסוגו בצפון הארץ, שכולל מערכת הולכת מים חדשה שתזרים מי ים מותפלים מהים התיכון ועד לאגם הכנרת. מדובר באחד מפרויקטי התשתיות הגדולים שבוצעו בתחום בשנים האחרונות, עם השקעה שנאמדת בכמיליארד שקלים, ועם יכולת לשמור על מפלס הכנרת גם בשנים בהן כמות המשקעים הטבעית נמוכה מהממוצע.  

הרעיון להזרים מי ים מותפלים צפונה, בכיוון ההפוך של תוואי המוביל הארצי, נולד לפני כמספר שנים ובעקבות רצף שנות בצורת (2013-2018) בהן כמות המשקעים הייתה נמוכה מהממוצע ומפלס הכנרת ירד בהתמדה ועד שהגיע ל"קו השחור", כלומר הרף ממנו הפסיקו לשאוב מים לטובת צרכי המשק (קרוב למינוס 215 מטר מתחת לגובה פני הים).

חברת מקורות, יחד עם רשות המים, הובילו פתרון מערכתי שיוכל לענות על כמה אתגרים. הראשון הוא יכולת שמירה על מפלס הכנרת, מקור מים טבעי שמשמש גם כמאגר מים לאומי לשעת חירום, כמו גם מקור אספקת מים לאורך השנה לצרכי המשק השונים, לרבות חקלאות. האתגר השני היה גיאו-פוליטי: גם במהלך שנות הבצורת ישראל המשיכה לספק מים מהכנרת לממלכת ירדן, זאת מכוח הסכמי השלום שנחתמו בעבר בין שתי המדינות. לאחרונה הוכפלה אספקת המים לממלכת ירדן לכמאה מיליון קוב לשנה, מה שמחדד את הצורך בשמירה על מפלס הכנרת בשגרה ובחירום. 

פתרון התשתית שנמצא כמתאים לאתגרים הללו היה הזרמת עודפי מי ים מותפלים צפונה, ועד לכמות מקסימלית שנתית של כ-120 מיליון קוב. לאחר החלטת הממשלה לקדם את המיזם מקורות העבירה את הביצוע המורכב לחברת הביצוע שלה לפרויקטים מורכבים שח"מ, ובכך שוב הפגינה החברה את היכולת שלה להעמיד פתרונות חדשניים ופורצי דרך למען משק המים בישראל. השלב הראשון הפרויקט כולל הולכה של כ-30 ק"מ מאזור תחנת אשכול ועד לפאתי נחל צלמון. בחלק השני של הפרויקט, שיושלם בשנים הקרובות, יוקמו באזור ראש העין ארבע תחנות שאיבה ובריכות, שיחד יאפשרו הולכת עודפי מים ממתקני התפלה חדשים, קידוחים ומקורות נוספים צפונה, וזאת גם דרך צינור המוביל הארצי הקיים. 

הפרויקט יצא לדרך כאמור לפני כארבע שנים, והתנהל תחת לוחות זמנים מאתגרים עם שיתופי פעולה סטטוטוריים וסביבתיים מול מספר רב מאוד של גורמים. מעבר למורכבות ההנדסית, מקורות ורשות המים התמודדו עם סוגיית הזרמה קבועה של מים מותפלים לתוך מאגר מים טבעי, פרויקט שהפך את המיזם לאחד הייחודים בעולם מסוגו. במסגרת הפרויקט רשות המים ומקורות נעתרו גם לאתגר של שיקום הטבע, כך שבמקטע האחרון של הקו, מנחל צלמון ועד לכנרת, המים יוזרמו לערוץ הנחל במטרה לשחזר את הזרימה שנרשמה בו בשנים עברו.  

בשלב הראשון תתבצע הזרמה ראשונית לבחינת המערכות, כאשר ההחלטה האם להזרים עוד מים לכנרת כפופה לבחינת מצב המשקעים, צרכי משק המים והחלטות ממשלה עתידיות בדבר הזרמת מים נוספים לממלכת ירדן. על פי המסתמן ונכון לדצמבר 2022, בשנת 2023 לא נדרשת הפעלה קבועה של המערכת החדשה. 

מנהל רשות המים יחזקאל ליפשיץ אמר כי "הפרויקט שהשקנו היום מוכיח, כי ישראל מובילה בחשיבה חדשנית וגישת תכנון יצירתית להתמודדות עם השפעות שינויי האקלים, תוך הבטחה של אספקת מים בר קיימא, שמירה על משאבי הטבע של ישראל ושמירה על הכנרת כאוגר אסטרטגי של מדינת ישראל. אנו חונכים היום מערכת ייחודית, שזורמת בכיוון ההפוך מהמוביל הארצי ההיסטורי. כך נוכל לשמור על ימת הכינרת ולהמשיך לנהל את מקורות המים באופן מושכל".

יו"ר דירקטוריון מקורות יצחק אהרונוביץ': "מדובר בפרויקט היסטורי שיירשם בספרי ההיסטוריה של משק המים הישראלי. היכולת להזרים מים לכנרת תשמור על המפלס של האגם הלאומי ותעניק למקורות יכולת שליטה על מאגרי המים גם בעתות מצוקה".

מנכ"ל מקורות עמית לנג הוסיף ש"חברת מקורות, יחד עם מקורות שח"מ, הוכיחו שוב שביכולתן ליזום, לתכנן ולבצע פתרונות חדשניים ופורצי דרך ואין משימה שלא ניתן לבצע. משבר האקלים וההתחממות הגלובלית הולידו פתרונות של 'מחוץ לקופסה', כאשר הפרויקט שנחנך היום הוא בעל משמעות תפעולית ואסטרטגית, וכזה שיאפשר לנו לשמור על המפלסים באגם הלאומי כמו גם על היכולת לשמר הזרמת מים קבועה למדינות שכנות".