שגרירות יפן בישראל ציינה את יום השואה הבינלאומי במפגש עם ניצולים בבית השגריר וביום עיון מיוחד בהשתתפות מומחים יפנים לתקופת השואה.
השגריר, מיזושימה קואיצ'י, אירח בביתו לציון ערב הוקרה מיוחד לשורדי שואה שניצלו בזכות מבצע "ויזות לחיים" שהוביל הדיפלומט היפני, צ'יאונה סוגיהרה, בשנת 1940. "אני מרגיש שאני עד להיסטוריה, כשהעבר וההווה נפגשים הערב בחדר הזה", אמר השגריר היפני. "את יום השנה ה-70 לכינון היחסים הדיפלומטיים בין יפן לישראל התחלנו לציין בשנה שעברה, אולם התחושות בחדר הזה הן שהידידות בין היפנים לעם היהודי קיימת זמן רב. הידידות החלה עוד לפני עצמאותה של ישראל".
סוגיהרה שימש כקונסול כללי של יפן בקובנה שבליטא, לשם הגיעו בשנת 1940 פליטים יהודים רבים שניסו להימלט מאירופה. למרות שממשלת יפן דחתה את ההצעה לסייע במתן אישורי מעבר, החליט סוגיהרה לפעול ולהעניק את האשרות לפליטים היהודים שצבאו על דלתות הקונסוליה. בשל סירובו להישמע להוראות הממשלה, התבקש סוגיהרה לפרוש מהשירות הדיפלומטי. מוסד יד ושם העניק לסוגיהרה תואר חסיד אומות העולם בשנת 1984 וכיום זוכה פועלו לאזכור בולט באתרים הקשורים לחייו ברחבי יפן.
לצד הניצולים ובני המשפחות, נכחו באירוע בבית השגריר גם נציגת משרד החוץ הישראלי, מנהלת האגף לקשרים בינלאומיים בכנסת, מנהלת הליגה נגד השמצה בישראל, מנהלת ארגון AJC בישראל, שגרירת ליטא בישראל, מנהל ארגון "בני ברית" בישראל ונציגי לשכת המסחר ואגודת הידידות ישראל-יפן.
אורחי הכבוד במפגש היו ההיסטוריונים היפנים, ימאדה ג'ונדאי וקיטאדה אקירה, שהגיעו לארץ לרגל יום עיון מיוחד על יפן והיהודים שהתקיים אתמול בבוקר כחלק מאירועי 70 שנה לכינון היחסים בין המדינות. הפאנל - שאותו ארגנו שגרירות יפן, אגודת הידידות ולשכת המסחר ישראל-יפן ומוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית - נערך בהשראת התערוכה ״מנהרת זמן – יפן והיהודים״ המוצגת בימים אלו במוזיאון טיקוטין, ונטלו בו חלק גם פרופ' מירון מדזיני, פרופ' אמריטוס ללימודי יפן באוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר אתי גלס גיסיס, אוצרת מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית.
קיטאדה אקירה מתמחה בסיפוריהם של הניצולים היהודים שהצליחו לשרוד בזכות הקונסול סוגיהרה ובזכות דיפלומטים יפנים נוספים. ימאדה ג'ונדאי כותב על פרופ' אברהם קוצוג'י, שנולד בשם סצוזו קוצוגי, אשר היה סופר ומרצה ליהדות, תנ"ך ועברית וסייע ליהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. בשלהי חייו, הוא התגייר ונקבר בהר המנוחות שבירושלים לפי צוואתו.
"במהלך המלחמה, קוצוג'י היה כנראה היחיד ביפן שהיה לו ידע על המסורות, המנהגים ושפתם של הפליטים היהודים", סיפר ימאדה. "אבל יותר חשוב, הוא הבין לעומק את מצוקתם והיה לו תפקיד חשוב מאוד לקהילת הפליטים היהודיים בעיר קובה. כך למשל, יום אחד כמה פליטים התפללו על גג חנות הכלבו בעיר קובה. הם נלקחו למעצר על ידי המשטרה, בגלל מה שהם לבשו, המשטרה חשבה שהם מרגלים שמתקשרים עם האויב. אברהם קוצוג'י נקרא לתחנת המשטרה, שם הסביר שהם רק בלבוש דתי מתפללים ובכך מנע את מעצרם".