הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות עברה אתמול (שני) בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. על מנת להבין מהי עילת הסבירות, וכיצד צמצומה עשוי להחליש את מערכת המשפט פנינו לעו"ד אורי קינן, מומחה למשפט.
ברוב של 64 ח"כים: חוק צמצום עילת הסבירות עבר בקריאה ראשונה
יום השיבוש בעיצומו: אבוקות, צמיגים שרופים וחסימת כבישים מרכזיים ברחבי הארץ
"כאשר בית המשפט העליון או המחוזי לעניינים מנהליים בוחן החלטות של זרוע מזרועות השלטון, הבסיס שעליו נשען מבחן הבדיקה הוא 'סבירות ההחלטה' או במהופך 'אי סבירות' או 'אי סבירות קיצוני'", מסביר עו"ד קינן. "עילת הסבירות משמשת בעצם כעילה עצמאית לפסילת החלטות".
מדוע דווקא זו השיטה שעל פיה נוהגת מערכת המשפט?
"המבחן אומץ במשפט הישראלי מהמשפט האנגלי, ובמהלך שנות ה-90 הורחב השימוש בו, מה שהביא לגל ביקורות על מי שנחשב 'אבי ההרחבה', נשיא בית המשפט העליון בדימוס, כבוד השופט אהרן ברק. הרחבת השימוש בשאלת סבירות או אי סבירות החלטות הרשות וההתערבות שהלכה וגברה במסגרת החלטות שיפוטיות כונתה 'אקטיביזם שיפוטי'. בשנים האחרונות, בעיקר בשל מינוי שופטים שמרנים לבית המשפט העליון, חל קיזוז ופיחות באקטיביזם ובית המשפט העליון הגביר את הריסון העצמי בטרם התערבות בהחלטות הרשות".
מה המשמעות של צמצום עילת הסבירות?
"הקריאה שנשמעת כיום היא הדרישה לתיקון חקיקה וריסון בית המשפט, תוך שזה יוכל להתערב בהחלטות הרשות אך ורק במקרים של 'חוסר סבירות קיצוני', וכן קביעת שורת עניינים בהם לא יוכל כלל בית המשפט להתערב".
מהן ההשלכות של חקיקה כזו?
"טענת הנגד לדרישת התיקון היא כי הפחתת כוחו של בית המשפט והגברת כוחה של הרשות המנהלית, עלול להפוך את השלטון לחסר רסן באופן שיעמיד בסכנה של ממש את הדמוקרטיה המונהגת במדינה, והיחס שבין זכויות אזרח לעריצות שלטונית".