לעיתים נדמה כי תעשיית האסתטיקה והאנטי אייג'ינג בישראל, שמגלגלת מדי שנה מאות מיליונים, היא תחום פרוץ, שבו, בהיעדר פיקוח, כל רופא, שעבר קורס קצרצר, יכול לפתוח קליניקה לטיפולים אסתטיים ולהזריק בוטוקס ושאר חומרי מילוי לכל מי שרק מבקש. ממספר רב של תביעות שהוגשו לבתי המשפט בישראל בשנים האחרונות עולה, שלא אחת חוסר הניסיון והידע של הרופאים מסב למטופלים נזקים קשים, ולעיתים גם בלתי הפיכים.
האור בחדר המדרגות כבה, האישה נפלה והפכה נכה - ותפוצה במאות אלפי שקלים
הכו בפטישים וגרזן: כתב אישום נגד ארבעה צעירים משדרות
תושבת ראש העין, בת 45, שחוותה על בשרה את מחדלי התעשייה המשגשגת הזו, הגישה לאחרונה, באמצעות עורכי הדין רן שפירא וספי קלו ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, תביעת מיליונים נגד רופאת משפחה, המציגה את עצמה בפרסומים השונים כ"מומחית ברפואה אסתטית".
על פי התביעה, לפני כשנתיים וחצי ביקרה התובעת אצל הרופאה והתעניינה בטיפול אסתטי. הרופאה, כך נטען, בחנה אותה ואמרה לה, כי היא יכולה להמיס לה, ללא תשלום, את מעט השומן בקדמת צווארה. לדברי עוה"ד שפירא וקלו, הרופאה לא ביצעה צילום לתובעת, לא החתימה אותה על הסכמה לטיפול ולא פירטה בפניה באיזה חומר תשתמש ומהם הסיבוכים האפשריים כתוצאה מהטיפול.
עוד נטען, כי יום לאחר ההזרקה הבחינה התובעת כי צווארה התנפח מאוד, נפיחות שלוותה בכאבים שהתמשכו על פני מספר ימים. התובעת,
כך נטען, פנתה לרופאה, שאמרה לה, כי מדובר בבצקת טבעית שתחלוף עם הזמן.
אלא שעל פי התביעה, לאחר שהנפיחות ירדה, הזדעזעה התובעת לגלות גוש מכוער בקדמת צווארה ומסביבו צניחת עור. לדברי עוה"ד שפירא וקלו, פניות חוזרות ונשנות של התובעת לרופאה לא נענו, כשבפועל, הרופאה ניתקה עימה כל קשר.
על פי התביעה, בניסיון לתקן את המראה המעוות ממנו סבלה, פנתה התובעת למנתח פלסטי, שביצע, תחת הרדמה, שאיבת שומן מהגוש שנוצר בצווארה. אולם, לדאבונה, כך נטען, הטיפול לא שיפר את מצבה, ועד היום היא נאלצת לחיות עם צוואר מעוות ונפוח, ולמעשה נותרה עם
נזק חמור ובלתי הפיך. לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר עמוס לויאב, מומחה בכירורגיה פלסטית, שבדק את התובעת, וקבע כי היא סובלת מ-20 אחוזי נכות צמיתה.
ד"ר לויאב קבע בחוות דעתו, כי הרופאה התרשלה בכך שלא בדקה כראוי את התובעת, לא נטלה ממנה הצהרת בריאות, כדי לוודא אם היא סובלת ממחלות רקע או אלרגיות כלשהן, ולא החתימה אותה על טופס הסכמה לטיפול, כמקובל על פי החוק. עוד הוסיף כי אין לו ספק שלרופאה אין כל ניסיון טיפולי עם החומר שהוזרק לתובעת, והעובדה שהטיפול בוצע ללא תשלום רק מחזקת את דעתו כי התובעת שימשה לה כ"שפן ניסיונות". עוד ציין המומחה, כי הטיפול בחומר שהוזרק לתובעת מעולם לא הפך לפופולארי בישראל, ויתרה מכך, הזרקתו עלולה להפריע לטיפול ניתוחי של מתיחת צוואר. לפיכך, לדברי ד"ר לויאב, גם אם התובעת תחליט בעתיד לעבור ניתוח מתיחה, היא תיוותר עם נכותה.
ד"ר לויאב הדגיש בחוות דעתו, כי לחומר שהוזרק לתובעת לא קיים ספק מאושר ומורשה בישראל, ולפיכך אסור היה לרופאה להזריק אותו לתובעת ללא הסכמה מדעת. עוד ציין, כי הרופאה נוהגת להתהדר בתואר "מומחית לרפואה אסתטית", למרות שמומחיות שכזו אינה מוכרת בישראל. לדברי ד"ר לויאב, "התהדרות בתואר מומחה שאינו קיים ואינו חוקי מהווה עבירה פלילית".
לדברי עוה"ד שפירא וקלו, התובעת, שרק רצתה לשפר את חזותה האסתטית, הפכה באחת מאישה מלאת שמחת חיים לשבר כלי, תוך שהיא סובלת מנזק מכוער ובלתי הפיך במקום קדמי ובולט, שקיים קושי להסתירו. "לנתון זה השפעה ברורה על חייה של התובעת, הן בפן הבינאישי והן בפן הנפשי", דברי עוה"ד שפירא וקלו.
בתביעה, שהוגשה לאחרונה, מבקשים עוה"ד שפירא וקלו מבית המשפט השלום בתל אביב, להורות לרופאה לפצות את התובעת בסכום
המקסימלי שבסמכותו של בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים). טרם הוגש כתב הגנה.