בית המשפט העליון הוציא היום (ראשון) צו על תנאי להדחת יו"ר דירקטוריון הדואר מישאל וקנין. בפסיקה, הורה בג"ץ לשר התקשורת שלמה קרעי ולרשות החברות הממשלתיות לנמק תוך 30 יום את ההחלטה להעביר מתפקידו את וקנין.
"לוקה בפגמים מהותיים": היועמ"שית על החלטת קרעי לפטר את יו"ר הדואר
הפרטת הדואר יוצאת לדרך: כל המניות יימכרו למשקיע פרטי
יו"ר הדואר המודח התראיין לאחר פסיקת בג"ץ אצל קרן נויבך ברשת ב', ואמר: "לא מופתע, אמרתי מהתחלה שאני מאמין במערכת המשפט ובבית המשפט העליון ובחשיבותו", עוד הוסיף: "אני מתכנן כבר היום לחזור למשרדי הקטן מאוד בדואר במודיעין ולעבוד על תוכנית הבראת והפרטת הדואר".
מדואר ישראל נמסר בתגובה להחלטה: "אנו מברכים על החלטת השופטים להחזיר את מישאל וקנין באופן מיידי לתפקיד יו"ר הדואר, ופנינו להמשך הבראת החברה ולקידום ההפרטה שזוכה להתעניינות רבה מצד משקיעים".
בשבוע שעבר דן בג"ץ בהרכב של שלושה שופטים בעתירה נגד הדחתו של יו"ר דירקטוריון דואר ישראל על ידי השרים קרעי ודודי אמסלם. לטענת העותרים: "הדחת יו"ר הדואר נעשתה בניגוד לעמדת כל הגורמים המקצועיים. מדובר בנסיון פסול של השרים להביא לפיטורים פוליטיים, זאת פרקטיקה שכל תכליתה מינוי מקורבים. בישלו ליו"ר תיק. השימוע וההתייעצות לא היו אמיתיים".
נציג פרקליטות המדינה בדיון אמר כי "השר טען כי רמת השירות בדואר ירודה ולכן הדיח את יו"ר הדואר. פרק הזמן בין כניסת השר לתפקיד ובין ההחלטה להדיח את היו"ר קצר מדי בשביל להצמיח תשתית עובדתית לטענה זו. החברה הציגה רווח גולמי. הייתה ירידה בהוצאות ועלייה בהכנסות ביחס לשנה הקודמת. יש עמידה בתנאי הרישיון וירידה בתלונות הציבור - ולכן לא הונחה תשתית עובדתית לשימוש בסמכות החריגה של הפיטורין. החוק עבר לפני 50 שנים, זאת פעם ראשונה שעושים שימוש בסמכות הפיטורין".
כזכור, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אמרה בתשובתה לבג"ץ כי "לא עלה בידיהם להניח תשתית עובדתית שהולמת את הפעלת הסמכות החריגה". בתגובתה של היועמ"שית נכתב גם כן כי בחודש מרץ, כשלושה חודשים לאחר כניסת שר התקשורת לתפקידו, הודיע השר ליו"ר דירקטוריון חברת הדואר כי הוא סבור שעליו לסיים את תפקידו "על מנת שהחברה תוכל להשלים בהצלחה את תכנית ההבראה, לצעוד בבטחה להפרטתה המתוכננת והכל כדי להביא לשיפור השירות לציבור".