מחר (חמישי) יתקיים בבג"ץ דיון בהרכב מורחב לגבי פסילת תיקון הנבצרות בחוק יסוד הממשלה. לקראת הדיון, המערכת הפוליטית כולה נמצאת בדריכות רבה, כשחלק מחברי הקואליציה נוהגים לבקר את היועמ"שית גלי בהרב מיארה בסוגיה.
חוק הנבצרות: האם המערכת המשפטית מנסה להדיח את ראש הממשלה? | פרשנות
הכנסת תאשר תיקונים לחוק הנבצרות לפני הדיון בבג"ץ: "החלטה נגד נתניהו תוציא את הימין לרחובות"
מה הוא התיקון לחוק?
מדובר בתיקון שמסדיר את הדרך בה ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות, ובין היתר מבהיר כי היועצת המשפטית לממשלה אינה מוסמכת להוציא ראש ממשלה לנבצרות. עד כה, ראש ממשלה הוצא לנבצרות פעם אחת, כאשר אריאל שרון לא היה יכול לתפקד מבחינה בריאותית.
לאור הקולות הקוראים ליועצת המשפטית לממשלה להוציא את ראש הממשלה נתניהו לנבצרות, חוק יסוד הממשלה תוקן כך שכעת ראש ממשלה יכול לצאת לנבצרות בהכרזה שלו עצמו, בהכרזה של הממשלה או בהכרזה של ועדת חוקה בכנסת. הרוב הנדרש להכריז על נבצרות ראש ממשלה, אשר משמעותה יכולה להיות הדחת ראש ממשלה, גדול מאוד. בעקבות תיקון החקיקה היועצת המשפטית לממשלה ביקשה מבג"ץ לראשונה בהיסטוריה כי יפסול חוק יסוד.
מה טוענת היועמ"שית?
השופטים דחו את בקשת היועמ"שית, אך הוציאו צו על תנאי לגבי מועד תחולתו של תיקון הנבצרות. היועמ"שית טענה כי חוק הנבצרות הוא "מקרה קיצון של שימוש לרעה בסמכות המכוננת" בשל שימושו לצורך המשפטי של נתניהו, כך שאם בית המשפט לא מבטל אותו יש לדחות את כניסתו לתוקף לכל הפחות לכנסת הבאה. ראש הממשלה נתניהו הגיב כי בית המשפט אינו מוסמך להתערב בחקיקת יסוד, והוסיף כי "במדינת ישראל לא התקבל שלטון האליטות של אפלטון וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה שווה לקולו של כל אזרח אחר".
כעת, בית המשפט העליון נוטה יותר להכריע כי יש לדחות את מועד כניסתו לתוקף של חוק הנבצרות. במידה וזו אכן תהיה ההכרעה, המשמעות היא כי החור השחור של השאלה האם היועצת המשפטית לממשלה יכולה או לא יכולה להוציא ראש ממשלה לנבצרות – תישאר מרחפת עד לכנסת הבאה.
עיקרי הטיעונים
בתנועת לאיכות השלטון מתכוונים לעמוד בדיון על הרקע והנסיבות לכינון תיקון מס' 12 לחוק יסוד: הממשלה, ותטען כי תיקון זה כונן מתוך מטרה אחת בלבד ותוך סד זמנים קצר – לבצר בחוק היסוד את מעמדו וכהונתו של ראש הממשלה המואשם בפלילים חמורים ואשר מבקש לפעול בניגוד להסדר מניעה שקיבל על עצמו.
בנוסף, העותרת תטען כי בתיקון נפל פגם פרסונלי מובחן וחריג ביותר שכל מטרתו הייתה לשנות את כללי המשחק ביחס לשחקן יחידי תוך כדי תנועה, בגלל היותו מושתק. כך, יטענו העותרים, הכנסת, והקואליציה בפרט עשתה שימוש לרעה בכוחה ובסמכות המכוננת שמוקנית לה.
בתנועה לאיכות השלטון מתכוונים בנוסף להתייחס למבחנים לשימוש לרעה בסמכות המכוננת שהציב בית המשפט לקביעה כי אכן נעשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, ועל בית המשפט לקבוע כי התיקון או לכל הפחות תחולתו ביחס לרה"מ נתניהו בטלה.
בתנועת לאיכות השלטון סבורים כי יש לפרש את התיקון שנפלו בו הפגמים הפרסונליים, לכאורה, ככזה שתחולתו לא תהיה על ראש הממשלה המואשם בפלילים חמורים ומבקש להתערב במערכת אכיפת החוק בניגוד להסדר מניעה שקיבל על עצמו.