מדינת ישראל בדרך למהפכה חוקתית שניה. על פי טיוטת פסק הדין בעתירות נגד חוק הסבירות שפורסמה בערוץ 12, בג"ץ צפוי לפסול את החוק על חודו של קול. כך, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, בית המשפט העליון צפוי לפסול חוק יסוד המהווה פרק בחוקה של מדינת ישראל.
במידה ופסק הדין יהיה ללא שינוי מהטיוטה שפורסמה, מדובר בפסק הדין הדרמטי ביותר שידעה מדינת ישראל. המהפכה החוקתית הראשונה התרחשה בשנת 1995, לאחר שנשיא בית המשפט דאז אהרן ברק קבע בפסק דין מזרחי כי בית המשפט העליון יכול לפסול חוקים הנוגדים חוקי יסוד. ברק הגדיר את חוקי היסוד כבעלי מעמד "חוקתי על חוקי", ובשל מעמדם העליון כחוקה ניתן לפסול חוקים הסותרים אותם. כעת, בית המשפט העליון מתעתד לבצע מהפכה חוקתית דרמטית הרבה יותר.
אם עד כה בית המשפט החזיק בסמכות לפסול חוקים, אך הסמכות בעניין חוקי יסוד הייתה שמורה לנבחרי הציבור - הרי שכעת, גם החוקה תהיה נתונה לביקורת של בית המשפט העליון. על פי הפרסום בחדשות 12, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, כתבה בפסק הדין: "חוק היסוד מהווה סטייה ניכרת מ'החוקה בהתוות' ועל כן חייב היה להתקבל בהסכמה רחבה, ולא ברוב קואליציוני דחוק".
כך, ברוב דחוק של שמונה מול שבעה שופטים, על חודו של קול, בג"ץ צפוי לחולל את המהפכה החוקתית השנייה בתולדות מדינת ישראל, כאשר הנימוק הוא כי חוק היסוד התקבל ברוב קואליציוני דחוק. מול הנשיאה חיות עומדים שבעה שופטים שמתנגדים לעמדתה. השופט יחיאל כשר תקף את עמדת הנשיאה חיות, וכתב בטיוטת פסק הדין כי בית המשפט העליון אינו מוסמך לפסול חוקי יסוד: "אין מדובר בחששות בעלמא ואין עסקינן ב"מכה קלה בכנף", לא על עניין של מה בכך נאבקו מי שנאבקו, והתנגדו מי שהתנגדו לתיקון זה. אולם, מלאכת חקיקת חוקי היסוד מצויה בסמכותה של הכנסת ולא של בית משפט זה".
השופט נועם סולברג, מי שצפוי להיות בשנים הבאות נשיא בית המשפט העליון לפי שיטת הסניוריטי תקף גם הוא את עמדתה של חיות הגורסת כי יש לפסול את חוקי היסוד, וכתב: "עימי בעמדתי ניצבים רוב שופטיו ונשיאיו של בית משפט זה".