הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
חוק הפיקוח על עברייני מין נחקק על מנת לשלוט בתנועותיו של עבריין מין ולמנוע המשך ביצוע עבירות מין, לאחר שעבריין המין מסיים לרצות את עונשו.
מסביר עו״ד יעקב שקלאר, סניגורו של המערער את הבעייתיות שבחוק:
״החוק כשלעצמו הוא ראוי ותכליתו נכונה. אלא שהוא מופעל באופן דראקוני ע״י בתי המשפט, שמשמשים כחותמת גומי למעריכי מסוכנות. לפי החוק, מעריך מסוכנות, שזה מקצוע שהומצא לצורך החוק במיוחד, ונשען על תאוריות פסיכולוגיסטיות מופרכות ושנויות במחלוקת, הוא זה שקובע את דרגות המסוכנות של הנאשם. אם דרגתו נמוכה, אין להטיל עליו גזירות והגבלות לפי החוק. אבל אם דרגתו נמוכה בינונית ואילך, הופך הנאשם, לאחר שריצה את העונש, ל׳עציר נמשך׳, שנתון לצוים נוראיים שמגבילים את חייו ופוגעים בזכויות הפרט שלו במשך שנים. הבעיה היא שמי שקובע את דרגת המסוכנות הוא מעריך המסוכנות ובידיו מלוא הכח להכריע, באופן מוחלט, ובתי המשפט פשוט חותמים על מסקנותיו ללא בדיקה או עיון באופן שטחי וחסר ביסוס עובדתי.
כך גם במקרה שנדון היום;
עבירה בת 6 שנים, קלה מסוגה, נדונה לפני 3 שנים ונגזרו גזירות והגבלות קשות, שאינן קשורות כלל לעבירה. עברו 3 שנים, הנאשם בזוגיות ארוכת טווח ויציבה, עובד יציב, אין עבירות חדשות, אבל מעריכת המסוכנות בשלה, הנאשם לא מפנים את אחריותו ולכן מסוכנותו גבוהה. לא משנה שחי עם בת זוג, שעברו 3 שנים ללא עבירות, שעובד יציב, אין שינוי נסיבות, רק כי הנאשם מקל ראש בעבירה שעבר.
שופטת השלום האריכה את מלוא ההגבלות לעוד שנתיים ללא שום הקלה. טענו היום בביהמ״ש המחוזי שבעלי המקצועות הללו, הלא מדויקים, השנויים במחלוקת, הנסמכים על התרשמות אישית וחוות דעת עצמאית, כמו עו״ס, כמו פסיכולוג, כמו קרימינולוג, שהמציאו לעצמם מומחיות בנבואת העתיד וקביעת מסוכנות, מטעים את בתי המשפט, ויש להתייחס בזהירות לנבואתם, כי הנבואה ניתנה לשוטים.
רק מחמת הנימוס לא נייחס לאותם בעלי מקצוע, שכותבים דעות מופרכות - שטות מוחלטת. הנמקות למסוכנות גבוהה בדרך כלל נסמכות על אי לקיחת אחריות וחוסר רצון בטיפול מצד הנאשם, שאחד דינו - להיות מסוכן לעולם ועד, לפי חוות הדעת המופרכות הללו. אנו סמוכים ובטוחים כי בית המשפט יקבל את הערעור ויבטל את צו הפיקוח״.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר