"זכות גדולה": חטיבת המשטרה החדשה שתנסה להילחם בפשיעה בדרום

הסה"ר העולה: ניצב משנה יוגב אטיאס, מפקדה הראשון של חטיבת סה"ר החדשה שהוקמה במחוז דרום של משטרת ישראל כדי לטפל בפשיעה החמורה באזור ולתת מענה לאירועים ביטחוניים חמורים, מספר על האתגרים בצל מלחמת “חרבות ברזל", על ההתאמות שנעשו על מנת לתת מענה לתרחישים שעמם התמודדו שוטרים בשבת השחורה ועל תפקידו כמי שמוביל משלחות של סיורים לעוטף: “אני רואה במשימה הזו זכות גדולה".

"כאילו חסר ניצוץ קטן כדי להבעיר את השטח": הרוחות בדרום סוערות לאחר הפיגוע בבית קמה
"הייתם נשארים לילה במקום המסוכן בישראל?": מודעת המחאה ב-Airbnb

אחרי מתקפת הפתע של חמאס ב־7 באוקטובר הוקמה במחוז דרום של משטרת ישראל חטיבת סה"ר (ראשי תיבות של סדר ציבורי, הגנה, ריבונות) במטרה לטפל בפשיעה חמורה ולתת מענה לאירועים ביטחוניים חמורים ככל שיהיו בגזרת המחוז הדרומי. בדצמבר האחרון בחרו מפקד מחוז דרום ניצב אמיר כהן והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר את נצ"מ יוגב אטיאס (44), נשוי ואב לארבעה, להקים את החטיבה ולפקד עליה. אטיאס החל את שירותו כלוחם מג"ב בשירות חובה, והוא בוגר מגוון תפקידים בשדרת הפיקוד של משטרת ישראל, באחרון שבהם פיקד על תחנת “עיירות" המטפלת ברבים מיישובי הבדואים בנגב ואליה מתנקזים חלק מהתיקים הקשים ביותר.

“בשלהי חודש אוגוסט 2023, עם כניסתו לתפקיד, הכריז מפקד המחוז הדרומי, ניצב אמיר כהן, על הקמת חטיבה שתיתן מענה לתופעות פשיעה חמורה, לסוגיות העוסקות במשילות וריבונות, לתופעות בריונות, להפרות סדר ולאירועים ביטחוניים הדורשים מענה מיידי בזמן תגובה קצר (אירועי פח"ע)", אומר נצ"מ אטיאס. “החזון של מפקד המחוז היה הקמת יחידה בסדר גודל של כ־250 לוחמים אשר תשלב יכולות טכנולוגיות לצד יכולות לחימה בשילוב אמצעים נוספים כגון בעלי חיים (כלבים וסוסים משטרתיים), אופנועים, רכבי שטח וכטב"מים. אירועי ה־7 באוקטובר העצימו את הרעיון המרכזי שבהקמת החטיבה, ועם פרוץ המלחמה התחלנו בהתאמות של היחידה אל מול התרחישים שעמם התמודדו השוטרים בשבת השחורה. אנחנו מגייסים לוחמים ומכשירים אותם – הם עוברים קורס לוחמה בטרור במיומנות רבה".

“כל תפקיד נתן לי כלים"

כבר לפני כשנתיים דיברו במחוז הדרומי על מחסור של מאות שוטרים בעקבות עומס המשימות. בשבת השחורה נפלו 55 שוטרים בהגנה על תושבי הנגב, מה שהיווה נקודת מפנה לגבי הצורך הבהול בשדרוג הכוחות וגיוס כוח אדם, הגם שהפעם קיים רצון גדול מצד הציבור והלוחמים להתגייס ולהתנדב למשימות. במסגרת האימונים הוכשרו לוחמים שנלקחו בעיקר מהימ"מ, מהיס"מ ומהחטיבות הטקטיות.

חטיבת סה"ר, שתעסוק בגיוס לוחמים במשך כל שנת 2024 אך כבר בחצי השני של שנה זו צפויה להתחיל לפעול באופן רציף, היא יחידה מחוזית, הכפופה ישירות למפקד המחוז, בפיקוד נצ"מ עם שדרת פיקוד רחבה, ומורכבת משלושה זרועות (מרכזית, לכיש ונגב). הפרישה שלה רחבה מאוד בכל גזרת המחוז הדרומי של משטרת ישראל, מיישובי לכיש, הנגב ועד אילת, כל זאת כדי להבטיח מענה מיומן ומקצועי לכל תרחיש שתידרש להגיב אליו.

“החטיבה היא גם ורסטילית וגם רב־ממדית - יודעת לשלב את כל הממדים שיש, ובנוסף לכך ההכשרה והמיומנות של הלוחמים הן ברמה גבוהה מאוד, כשפרק שלם בהכשרתם יעסוק בהתמחות בלוחמה בטרור ובהפרות סדר", אומר נצ"מ אטיאס. “היחידה מאוד מבוקשת בקרב לוחמים מצה"ל, הרבה מהמגויסים אלינו הם לוחמים מהכוחות המתמרנים שיצאו עכשיו מעזה. בימים אלה אנו נמצאים בתהליך הקמה הכולל תנופת גיוסים, וכחלק מתהליך הגיוס אנו רואים שקיים ביקוש גבוה להתגייס ליחידה דווקא בקרב לוחמים שמסיימים שירות צבאי בימים אלו ומחפשים מקום שבו יוכלו להמשיך ולתרום למען ביטחון המדינה ולהיות חלק מאתגר לאומי, שטומן בחובו פיתוח קריירה ושייכות לרעיון משמעותי. אני קורא לכל מי שמעוניין להצטרף אלינו".

אילו אתגרים ניצבים בפני החטיבה בתקופה זו של מלחמה?
“האתגר הביטחוני הוא אתגר שאי אפשר להתעלם ממנו. אנחנו נמצאים בפרישה רחבה ביישובי הדרום הסמוכים לעזה, והודות לנוכחות, האמצעים, היכולות והניידות אנחנו נוכל לתת מענה מיידי שיכלול כוחות גדולים וכלי נשק מתקדמים. אתגר נוסף הוא הפשיעה - אנחנו נפעל יחד עם יחידות המחוז בכל היבטי הפשיעה החמורה - בתופעות האלימות והאמל"ח במגזר הבדואי, ביישובים ובערים. זהו חלק מהשירות שלנו לאזרח. טיפול נחוש בפשיעה בהכרח ימגר את הפשיעה".

"עוד אתגר שניצב בפנינו הוא אתגר הריבונות - הנוכחות שלנו, הפרישה והניידות, אם באופנועי שטח ואם באופנועי כביש, במגוון מקומות - חופים, פארקים, מרכזי קניות, כבישים בין־עירוניים - יקנו תחושת ביטחון לאזרח במרחב הציבורי. מבחינת העבריינים, ברגע שהם יראו שהכוחות שלנו מסתובבים באזורים האלה הם יבינו שעדיף להם לא להיות באותו אזור. עצם הנוכחות והפרישה יאפשרו תגובה מהירה ומענה מיידי לכל אירוע: מאירועי חומרים מסוכנים, הפרות סדר, מבצעים גדולים, אירועי אבטחה ועד לאירועי בריונות", אומר.

אילו כלים שצברת במהלך שנותיך במחוז דרום משמשים אותך בתפקיד הנוכחי?
“תראה, מפקד מחוז דרום רצה מישהו שמכיר את המחוז ואת האתגרים המורכבים שבגזרה הזו, מישהו שצבר ניסיון וכלים. כל התפקידים שלי הם במחוז הדרומי, וכמעט כולם במרחב נגב. לקחתי חלק בכל האירועים הביטחוניים הגדולים באזור ב־20 השנים האחרונות, ממלחמת לבנון השנייה ועד היום, וכל תפקיד נתן לי כלים נוספים וניסיון להתמודד עם סיטואציות שונות, מורכבות ככל שיהיו".

אם חלילה יקרה אירוע דומה למה שאירע ב־7 באוקטובר, מה החטיבה צריכה לעשות בשטח?
“אירועי ה־7 באוקטובר הוכיחו שהלוחמים הם אלה שמגיבים ראשונים, אלה שחתרו למגע והצליחו לבלום את מתקפת המחבלים. כמובן שהצבא הוא זה שמגיב ראשון בגבולות, אבל במידה שהאירועים האלה יתפסו אותנו ויתרחשו בערי וביישובי המחוז, אז הלוחמים המיומנים שלי ידעו להגיע עם ציוד ובצוותים גדולים ולתת מענה לאירועים. ב־7 באוקטובר ראינו כמה היחידות האלה יכולות להכריע אירוע".

איפה תפסו אותך אירועי ה־7 באוקטובר?
“באותה שבת של ה־7 באוקטובר הייתי במלון באילת. מהר מאוד, כשהבנתי את סדר גודל האירוע, עליתי לחפ"ק בנגב ועסקתי בניהול ובפיקוד בציר הפו"ש (פיקוד ושליטה – פקודות והנחיות בכל תרחיש)".

“לא ידעו כלום"

מתחילת המלחמה מלווה המחוז הדרומי ביקורי משלחות מכל רחבי הארץ והעולם, המבקשות להגיע ולחוות מקרוב את סיפורי הזוועות לצד סיפורי הגבורה של השוטרים שבגופם מנעו אירועים קשים יותר. נצ"מ אטיאס מוביל יחד עם בעלי תפקידים נוספים במחוז הדרומי את המשלחות כשהוא מלווה אותן בביקורים מדי שבוע. “אני רואה במשימה הזו זכות גדולה", הוא אומר. “למשל, בשבוע שעבר ביקרה אצלנו שרת החוץ של קנדה מלאני ג’ולי והתרגשה וגם הזדעזעה מהמראות. אנחנו לוקחים אותם ליישובי עוטף עזה, לקיבוץ וגם לשדרות, והרבה מאנשי המשלחות האלה שחשבו שהם יודעים מה קרה לפי מה ששמעו וראו בחדשות – מבינים שהם לא ידעו כלום".

איך הם מגיבים?
“מתרגשים מאוד. חלקם מקשרים את זה לסיפורים אישיים שלהם, ויש גם כאלה שמקבלים בצורה מאוד קשה את מראות הבתים ההרוסים. כשהם רואים את הזוועות בקיבוצים הם מזדעזעים מאוד ומבינים את גודל האירוע. אני נוהג לספר להם שבאפריל 2022 היה פיגוע טרור ברחוב דיזנגוף בתל אביב שבמהלכו נרצחו שלושה אזרחים. המחבל ברח ובמשך כל הלילה כל המדינה הייתה צמודה לטלוויזיה וכל הכוחות חיפשו אותו ובסוף מצאו אותו בשעה 5:30 בבוקר ליד כיכר השעון ביפו".

"מיד אחרי זה אני מסביר להם: ‘כל המדינה התרוצצה בגלל מחבל אחד, ותחשבו שב־7 באוקטובר התמודדנו עם 3,000 מחבלים’, ואז אני מספר על הגיבורים ומבהיר שאם המחבלים האלה לא היו נעצרים על ידי השוטרים והלוחמים הם יכלו להגיע לא רק לתל אביב, אלא גם למקומות אסטרטגיים ורגישים ולגרום לנזקים כבדים ולאובדן גדול עשרת מונים מהאובדן העצום שהם גרמו ב־7 באוקטובר", מספר.