שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני עלתה היום (רביעי) לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים, במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לבני העידה במסגרת תיק 2000, שבו נאשם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס בהצעת שוחד בדמות סיקור אוהד לנתניהו, שנאשם במרמה והפרת אמונים בתיק.
עם עדות החוקר אודי אבוקסיס: משפט נתניהו יתחדש הבוקר
משפט נתניהו בתיק 4000 נמשך: צחי הנגבי עולה על דוכן העדים
בחקירה ראשית של לבני ע״י עו״ד אלון גילדין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שאל גילדין: "באיזה חוקים ועדת השרים לענייני חקיקה שאת עמדת בראשה דנה?"
לבני: "יש חוקים ממשלתיים שאנחנו לא עוסקים בזה אלו חוקים שמוקדמים באמצעות השרף חקיקה פרטית נקבעת בועדת השרים לפי המועד שיוזם החוק עומד להביא אותו להצבעה במליאת הכנסת".
גילדין מהפרקליטות: "איפה הועדה יושבת?".
לבני: "בחדר ישיבות הממשלה".
גילדין מהפרקליטות: "מה קורה אם ועדת שרים לא דנה בחקיקה?"
לבני: "ברירת המחדל ביחס להצבעה של הקואליציה היא שכל זמן שהממשלה לא החליטה ועדת השרים לא דנה בחוק. לכן במקרים שועדת השרים לא דנה או דנה ודחתה את הדיון הקואליציה מחויבת להצביע נגד החוק".
גילדין מהפרקליטות: "נניח ששר הגיש ערר על החלטה הועדה ורה״מ לא קובע דיון בממשלה על החוק והחוק בכל זאת עולה לדיון בועדה מה קורה אז?".
לבני: "במקרה ובו הגיש ערר עד להכרעה בממשלה שקובעת שצריך להצביע בעד הצבעת החוק כל נציגי הקואליציה צריכים להצביע נגד החוק".
גילדין מהפרקליטות: "באיזה מדיה ראשי ממשלה עושים שימוש בערר נגד הצעות חוק?".
לבני: "כל שר בוודאי רה״מ עושה שימוש בכלי הזה של הערר".
גילדין: הצעת חוק ישראל היום (להגנת העיתונות הכתובה) מה את שזוכרת משם?
לבני: זה היה חוק שלישי שהוגש בנושא שעסק בעצם בחינמון הקרוי ישראל היום. בחלק הוא עסק בסוג הבעלות שצריכה להיות בו ובחלק הוא עסק בנושאים כלכליים
גילדין: "מה הייתה עמדתך ביחס לחוק הזה (חוק ישראל היום)?".
לבני: "אגיד מה הייתה עמדתי ביחס לישראל היום - ישראל היום גם אם הוא היה עיתון היה בעיני עבירה על חוק מימון מפלגות. הוא הודפס כדי לשווק את המסרים של נתניהו. זה היה מאוד בולט. הוא חולק בחינם כשבעצם על פי חוק מימון מופלגות אסורה תרומה אסור לקבל תרומה מעל 1999 שקל לא בשנת בחירות ובשנת בחירות 2000 שקל והינה כאן יש תרומה של מאות אלפי שקלים אם לא מיליוני שקלים שכל כולה הייתה תעמולה זו.
הבעתי את עמדתי בפומבי מיד, פנינו למבקר המדינה על מנת שיקבע שמדובר בתעמולה אסורה ב-2010 או 2009 התשובה שהתקבלה הייתה משהו מסוג שקשה להוכיח את זה או שאין מספיק נתונים. לאחר מכן הגיעו כבר הצעות החוק שאני לא הייתי אחת מהיוזמים שלהן ולא חתמתי תעליהם. בשנת 2010 ו-2012 הממשלה הצביעה נגד והייתה משמעת קואליציונית והחוק נקבע במתכונתו החדשה להצבעה בוועדה השרים שהתקיימה ב-2.11.2014".
גילדין: "האם שוחחת עם ראש הממשלה בעניין הצבעה בוועדת השרים?".
לבני: "הייתה רק מילה אחת ביני לראש הממשלה שקשורה להצעת החוקה זו בסמוך למועד ועדת השרים נקראתי ללשכתו. הגיע זאב אלקין שבאותו שבוע היה יו"ר הקואליציה ואמר שהגענו להסכמות של חופש הצבעה. ראש הממשלה פנה אלי ושאל אם זה מקובל ואמרתי בוודאי. מעבר לכך לא ניהלנו שיחה על כך לא לפני ולא אחרי על זה".
גילדין: "מדוע אמרת בוודאי?".
לבני: "זו היית הפתעה כי בתוך הקואליציה היו ראשי סיעות שכולם חוץ מנתניהו רצו את החוק ונתניהו מתנגד להצעת החוק ומה שלא יהיה בוועדת שרים הוא יוכל להגיש ערר ולקבור את הצעת החוק. כשהוא משחרר חופש הצבעה הוא מאפשר לחוק להגיע לכנסת ששם היה ברור שהחוק יגיע באותו השבוע לקריאה טרומית. אני זוכרת את הסיטואציה הזו. אני רוצה לדייק כי במשטרה שאלו אותי אם היה חופש הצבעה או דיברו על זה שבוע קודם ואני לא זכרתי".
גילדין ריענן את זיכרונה של העדה מתוך החקירה.
לבני: "אני מסיקה מסקנה מהתמלול שלא הייתי בחדר וחזרתי אליו. כיו"ר ועדת שרים אם הייתי צריכה לצאת הייתי ממנה מישהו חלופי שינהל את הישיבה. חזרתי וביררתי מה התקדם ואיפה אנחנו נמצאים".
גילדין: "את אומרת 'אני פשוט משוטטת כי גם סוכם שיש חופש הצבעה ושזה יגיע לוועדת שרים לענייני חקיקה ולפחות באותו הבוקר היה סיכום על חופש הצבעה וזה תואם גם עם עופר'. האם נכון לומר שההבנות נכונות לפחות לאותו הבוקר מה המשמעות?".
לבני: "זה אומר שבאותו הבוקר שמעתי שסוכם על חופש הצבעה".
סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד התנגד: "היא אומרת שהיא לא יודעת ואתה מנסה לכוונה לפי הציטוטים. אתה לא צריך להביא הערכות לעדה... העדה קוראת את הדברים ומסיקה מתוכם כל מיני מסקנות היא אמרה בהגינותה שהיא לא זוכרת. התובע אמר מה היא אמרה בחריקה וזה דבר שאסור לעשות".
גילדין המשיך: "מי זה עופר שאמרת שזה מתואם איתו?".
לבני: "אני זוכרת לפני שהגעתי למשטרה שניתנה חופש הצבעה בהצעה הזו. המשתתפים קראתי בתמלול. מאחר שהנושא עלה קיימתי את הדיון. מה שקרה שם שאני זוכרת שחלק מהשרים רצו לקיים דיון, שאלו שאלות. אני הבהרתי שיש חופש הצבעה. חלק גילו קושי עם חופש ההצבעה וסיימנו את הדיון".
"ההצעה הזו עולה ב-12.11.2014 בקריאה טרומית. באותו היום הונחה על ראש הממשלה הצעה על ערוץ 12 שהניח גלעד ארדן וראש הממשלה הגיש ערר אישי. עד כמה זה נדיר שראש הממשלה אישית מגיש ערר על החלטת השרים ולא שר אחר?".
עו"ד חדד התנגד שוב: "עם כל הכבוד, אני לא חושב שיש לעדה ידע על נדירות. הגברת לבני הייתה בקואליציה שנה וחצי. נתניהו 16.5 שנה. לבוא ולדבר נדיר או לא נדיר...". בתגובה, ראש ההרכב דחתה את ההתנגדות.
לבני: "כשמגיעים הסכמות על חופש הצבעה לא מקיימים את כל הדיון. כאן בכל זאת התקיים הדיון. אני מוכרחה לומר שכאן לא תמיד הסתכלתי מי ספציפית הגיש את הערר. הרבה פעמים שראש הממשלה רוצה להגיש ערר זה דרך שר מקורב אליו ואני לא יכולה לתת תשובה מספרית האם זה נדיר או לא. אבל לעיתים יצא שגם אני הגשתי עררים על הצעות חוק קיצוניות מאוד שידעתי שלראש הממשלה יהיה קושי לעמוד מול הימין הקיצוני".
גילדין: "ב-2.12.2014 ראש הממשלה פיטר אותך ואת יאיר לפיד. מה נתניהו אמר לך באותה שיחת פיטורין?".
לבני: "זו הייתה סיטואציה שבה הוזמנתי ללשכתו. ישבנו כשעה שבה הנושא לא עלה. נסענו לאירוע של בית הנשיא וכשיצאתי קיבלתי טלפון ממנו שבו הוא הודיע שאני מפוטרת ואחד הנימוקים היו שנפגשתי עם אבו מאזן ללא ראשותו. נדמה לי שהוא דיבר גם על פוטצ שרציתי לעשות נגדו".
גילדין: "נושא חוק ישראל היום לא עלה בשיחה?".
לבני: "אני לא זוכרת שנאמר".
לאחר מכן התחיל עו"ד חדד את החקירה הנגדית.
עו"ד חדד: "לאחר בחירות 2013 את הצטרפת לממשלה ה-19 של מר נתניהו. בהתאם להסכמים הקואליציונים היית אחראית על שרת המשפטים וגם למשא ומתן המדיני. ומתוך זה שהיית שרת המשפטים, היית אחראית גם על ועדת שרים לענייני חקיקה. והקואליציה הייתה סוערת מאוד".
לאחר שלבני אישרה, חדד ציטט מתוך החקירה של יריב לוין: 'הממשלה הזו הייתה גיהינום. מצב באמת נוראי. היינו בנקודה של סוף 2014 במשברים עמוקים. קודם כל התקציב. וסוגית תקציב הביטחון. הייתה רפורמה בריאות של גרמן. היה גיור שקידם אלעזר שטרן'".
לבני: "מה שיריב לוין לא ידע הוא שהתחלנו בתהליך המדיני מול הפלסטינים ושם דווקא נתניהו הסכים ללכת למהלכים שיריב לוין לא היה שותף להם".
חדד: "התרשמת שהיו ויכוחים רבים בתוך הקואליציה והיה חוסר אמון בתוכה?".
לבני: "אני לא יכולה להעיד אמון של מישהו אחר, אני יכולה להעיד שהיו משברים הולכים וגדלים".
חדד: "מה התרשמת ביחס לנתניהו?".
לבני: "שבמהלך התקופה הזו שהוא חולק על חלק מחברי הממשלה, הוא רצה קואליציה אחרת. הוא חשש מאוד מביקורת שבאה מימין במהלך המבצעים הצבאיים ולקראת סוף הכהונה זה הגיע למחלוקות רבות יותר".
חדד: "במושב החורף של 2014 היה ברור שהעסק מתפרק".
לבני: "עוד לא. אולי למישהו היה ברור, לי לא. היה יותר קשה. כן. היה ויכוח על מע"מ אפס בין נתניהו ללפיד".
חדד: "אמרת שהמשמעת הקואליציונית הולכת ומתפוררת?".
לבני: "נכון. אגיד לך מתי התחלתי להרגיש שזה יותר מתקרב לזה. בסוף דצמבר בחוק הלאום הבנתי שזה הולך לפיצוץ מכוון".
חדד הראה כותרת מה-21 באוקטובר בידיעות אחרונות "הברית החדשה: לבני ולפיד" בעמוד השני תחת הכותרת "פותחים חזית" ואמר: "יש גם פולו אפ ב-YNET "לפיד ולבני מקימים חזית משותפת בכנסת".
לבני: "לא כל מה שכתוב בעיתון נכון. אני יודעת שכנראה הכתבות האלה השפיעו על תפיסת ראש הממשלה. כמובן שרציתי שהכוחות המתונים יעבדו יחד כדי לקדם הליך מדיני וכדי לפעול נגד הלאומנות שתפסה צד חזק בממשלה. אני יודעת שראש הממשלה לקח את זה מאוד קשה כי אחרי האולפנים פגשתי את ניר חפץ שנתן תיאור שלם על הכתבות, ואמרתי מה הקשר (אלי) והוא אמר כך פורסם".
חדד: "מדובר על 25 מנדטים (לבני ולפיד), זו חזית משמעותית בקואליציה".
לבני: "לצדו של הליכוד עדיין מפלגות ימין כמו ליברמן או בנט. זה שת"פ בין מפלגות ובהרבה נושאים היו שת"פים בין הליכוד למפלגות אחרות. רציתי שיהיה שת"פ אני חוששת שלא הגענו לזה".
חדד: "הרעיון היה שת"פ בעניינים מדיניים, דת ומדינה וגם בכל הקשור לחוק ישראל היום".
לבני: "אני חושבת שלא דיברנו על זה, על חוק ישראל היום. בתוך כל הדברים שהיו על הדברים, גיור, מלחמה, שלום, וחוקי לאום, סליחה, חוק ישראל היום לא היה הדבר הכי חשוב, בעיקר כשחשבתי שממילא זה יגמר בכך שראש הממשלה יעצור את זה".
חדד: "דיברת עם נוני מוזס בעניין הזה?".
לבני: "בוודאי".
חדד: "כמה פעמים?".
לבני: "נוני מוזס ידע מלכתחילה שאני מתנגדת לחילוק בחינם של ישראל היום ולכן הוא לא היה צריך לבקש ממני לתמוך בו. לפני ועדת השרים דיברנו. אני בכל נקודת זמן אמרתי לו שזה יגמר בערר ולכן המאמץ לא כדאי, הבהרתי לו שמבחינתי התמיכה שלי בחוק היא בגלל.."..
השופטים: "כמה פעמים דיברת איתו? זו הייתה השאלה".
לבני: "אני חושבת שפעמיים. מאחר שהיה מדובר בהצעת חוק שהייתה חדשה, ובעבר גם היו שני חוקים שהציגו אותו הדבר, אז אני לא זוכרת את מספר הפעמים אבל ברור היה ומובן מאליו שמאוד תמכתי בחוק".
חדד: "יש נתונים כמה פעמים דיברת איתו. זה הרבה יותר מפעמיים וגם את המעורבות שלך בנושא. אני רואה שיחות ביניכם ב-22. באוקטובר יש לפחות 10 שיחות שאנו רואים, באוקטובר נובמבר".
לבני: "אני באמת לא זוכרת".
חדד: "גם ביחס לשותפות הזו, נוני מוזס היה שחקן פוליטי להצעת החוק ולכן הוא בקשר איתך בנושא הזה, הוא היה בקשר עם אחרים כמו איתן כבל. הוא אומר לך בטבעי. האם כך תפסת את הדברים בזמן אמת?".
לבני: "לא. אני לא זוכרת אם דיברתי איתו על החזית המשותפת. אני לא זוכרת את השיחות, מה עלה או לא עלה. האם דיברתי איתו על ישראל היום התשובה היא כן. כמה פעמים, אני לא זוכרת. לו היה אינטרס כלכלי משלו למנוע את חלוקתו בחינם של ישראל היום ואני האמנתי אידיאולוגית בכך ולכן לו היו סיבות שהחוק יעבור ולי היו סיבות שהחוק יעבור".
לבני: "זה טבעי ולגיטימי שכל חוק שיש במדינת ישראל יש שיקול כלכלי ואידיאולוגי לקדם אותו. זה לגיטימי כל עוד אין בזה תן וקח".
חדד: "מבחינתן לא היה תן וקח".
לבני: "נכון. השיחות היו על מה אני חושבת על המצב".
חדד: "לבוא ולהגיד למר מוזס 'תשמע, אני בעד החוק ממילא ולכן "קאונט מי"' זה דבר אחד. אבל יש שיחה שניה ושלישית ורביעיית ועשירית. לכן אני שואל על מה דיברתם חוץ מזה? אולי הוא אמר שכבל תומך, שהיה שיח פוליטי. יש תאריכים, נעשה כך ואחרת. כמו קמב"צ כזה. איך מעבירים את החוק הזה".
לבני: "כן".
חדד: "ולא ראית שום בעיה לעשות שיח עם נוני מוזס".
לבני: "לא חשבתי שיש איזה שהיא בעיה עם זה".
לבני: "אני כמעט בטוחה שלא דיברתי איתו על ברית עם יאיר לפיד אבל אני לא בטוחה ובוודאות לא דיברתי איתו על כתבה שקשורה אלי בידיעות אחרונות".
חדד הציג ראיון בידיעות תחת הכותרת "להציל את ביבי מביבי": "כתבה כזו לא מגיעה במקרה. זה דבר שעושים אותו איתך. דיברת עם העורך, עם הכתב".
גילדין ביקש מהעדה לצאת מהאולם והגיש התנגדות: "לפני שבועיים קיבלנו את עמדת חברי שכתבות לעניין בנט זה לא רלונטי. אם כתבה על בנט לא רלוונטית, אז זה לא רלוונטי לשני הצדדים".
השופט משה בר-עם: "צריך לעמוד על המניעים של הפרסום".
גילדין: "למה השיח של היחסים בין לבני לבין מוזס רלוונטי והיחסים בין נתניהו לבנט לא רלוונטי?".
חדד השיב: "יש הבדל בין ההתנגדויות. אין קשר בין מה שהיה לכתבות. אין לי טענה שלבני עברה עבירה וצריך להעמיד אותה לדין. אני רוצה לבוא ולומר שברקע התנהגותו של כל פוליטיקאי הדברים האלה מתקיימים ואני לא טוען שזו עבירה. אני מראה שיש לפחות 10 שיחות, פעולות נוספות שגברת לבני עושה וברקע יש ראיונות אין סוף וכתבות שער. ברקע הזה יש גם קידום חקיקה שהיא תטיב עם נוני מוזס כלכלית. זה משהו אינהרנטי של פוליטיקאי. לבני לא העלתה על דעתה שזה עבירה. אני טוען שאין פוליטיקאי שמתהלך בנינו, אולי אחד או שניי…".
חדד: "הכתבה הזו משקפת את הביקורת הנוקבת שלך על נתניהו".
לבני: "נכון".
חדד: "כמובן שהמהלך הפוליטי הזה של החזית המשותפת, חזית, גוש. מבחינתו של נתניהו זה הופך את החיים למורכבים יותר".
לבני: "כן".
חדד: "כמה שבועות לאחר מכן מכנים את הקואליציה בעיתון כשרשרת. זה לא קואליציה רגילה, זו קואליציית המשברים (מציג כתבה מידיעות אחרונות תחת הכותרת "קואליציית המשברים")".
עו"ד חדד: "את מכירה את מילצן?".
לבני: "היינו בקשרי חברות. התארחתי שלוש פעמים".
חדד: "ארנון מילצ'ן מארח יפה".
לבני: "כן".
חדד: "יש אלכוהול, סיגרים. מארח ביד רחבה".
לבני: "אני לא מעשנת סיגרים. לא אוהבת שמפניות".
חדד: "זוכרת שישבת איתו במסעדה?".
לבני: "לא".
חדד הקריא מעדותו של יאיר לפיד שאמר שאת ציפי לבני פגש במסעדה יחד עם שמעון פרס ושאל אותה על האפשרויות שבדק יאיר לפיד להיכנס לפוליטיקה כשהיה מגיש אולפן שישי ואת הרצון שלו להיות ישר שר חוץ
לבני: "אני מניחה שדיברנו על פריימריז ותהליכים של המפלגה".
חדד: "את לא חשבת שיש פסול שהוא ממשיך להגיש את אולפן שישי בזמן שהוא בודק אפשרויות להיכנס לפוליטיקה".
לבני: "אני לא עסקתי בזה אלא בהיותי ראש מפלגה ואיך אני מקדמת את המטרות הפוליטיות שלי".
חדד: "קו הגבול בין הפוליטיקה לתקשורת הוא לא ברור. עופר שלח, שלי יחימוביץ. כך ראית את הדברים בזמן אמת?".
חדד: "תאשרי שאף פעם לא חשבת שיש ניגוד עניינים בינך לבין ידיעות אחרונות וגם לא בינך לערוץ 2 למרות שהיו לך פגישות פוליטיות עם יאיר לפיד".
לבני: "פסול מבחינתי לא".
עו"ד נוית נגב החלה את החקירה הנגדית שלה: "ההתנגדות שלך לישראל היום נבעה מכך שצריך לדעתך להגביל תעמולה חינם?".
לבני: "שממומן מכיס של מיליארדר שמממן את זה. כן".
עו"ד נגב: "אמרת שההון הפוליטי של אדלסון הורס את היחסים בין ארה"ב לבין ישראל".
לבני: "מאשרת".
עו"ד נגב: "אמרת שלא עסקת כל כך בהיבטים הכלכליים"
.
לבני סיפרה שרצו להגביל לא לסגור: "אנחנו לא ביקשנו לסגור עיתון. היינו בנקודה שבה התפוצה של ישראל היום הייתה מאוד גדולה".
עו"ד נגב: "אמרת שהצעת חוק מחייבת להסדיר שוק כמו במצבים אחרים בהם הרגולטור מתערב. האמירה הזו אומרת שיש גם סכנה והזכרת גם את התפוצה ההולכת ומתרחבת של ישראל היום. שזה יהיה הקול היחידי שישמע. כלי התקשורת האחרים יצטרכו להסגר וזה יהיה הקול היחידי שישמע".
לבני: "אין ספק. זה לא רק שאלת המימון האסור וזה הביא תמיכה באדם אחד הלא הוא נתניהו. וככל שזה מתרחב ואחרים קטנים אז ככה הסיכון של שכנוע דעת הקהל רק בקול הזה הולך וגדל. כשאני התייחסתי לחוק זו מטרתו".
כזכור, על פי הנטען בתיק 2000, על פי החשד הציע מוזס לנתניהו שינוי ניכר לטובה באופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת בשליטתו, ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים. זאת, בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו.
בוואלה דווח אתמול כי בריענון עד לקראת עדותה אמרה לבני כי בעת ההתדיינות על הצעת חוק "ישראל היום" היא תמכה בהצעה, אך לא תלתה תקוות רבות שהחוק יעבור.
אתמול ושלשום לא התקיימו דיונים לאחר שהחוקר דני יופה היה חולה. טרם מחלתו הספיק להתחיל בחקירה נגדית ובה אמר ש"החשד היה שלראש הממשלה היו יחסי שוחד עם מוזס. מוזס אמור היה לקבל טיפול בחוק 'ישראל היום'". יופה אמר כי "חוק 'ישראל היום' נועד לצמצם את פעילות העיתון, ו'ידיעות אחרונות' נפגע מ'ישראל היום'".