דרמה משפטית: שופטי בג"ץ קיבלו היום (שלישי) פה אחד את פסק הדין בעתירה נגד אי גיוס חרדים בפועל והמשך מימון הישיבות, עת שפקע החוק שמסדיר את דחיית גיוסם. כזכור, דיון ארוך וסוער בעתירות בעניין זה נערך בתחילת החודש, בהרכב של תשעה שופטים. 

יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני אמר לפני פרסום פסק הדין: "מעולם לא היה פסק דין של בית המשפט העליון לטובת בני הישיבות ולטובת הציבור החרדי. אין שם אף שופט שמבין בערך של לימוד התורה והתרומה שלהם לעם ישראל בכל הדורות".

כפי שהשופטים הבהירו שוב ושוב לעותרים ולנציגי הממשלה וליועמ"שית, העתירות המדוברות לא עוסקות בחוק הגיוס החדש, שמקודם בימים אלה בכנסת לאחר שהממשלה החליטה להחיל עליו את דין הרציפות, אלא באי גיוסם המיידי של החרדים ושמירת הסטטוס קוו בננושא לאחר שפגע חוק הגיוס הקודם ובטרם הוסדר העניין בצורה חוקית מחדש. כל עוד לא קיימת חקיקה המסדירה את גיוסם או אי-גיוסם - הממשלה אמורה הייתה לפעול לגיוס המיידי של אוכלוסיה זו ולהפסיק לממן את מוסדותיה. 

ואם ייפול חוק הגיוס? הבעיה המרכזית שעומדת לפני בג"ץ היא לא החרדים   
פיקציה ושמה שוויון בנטל: הדיון בבג"ץ הגיוס היה מופע מרהיב של מוסר כפול  

הפגנת חרדים נגד גיוס לצבא (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הפגנת חרדים נגד גיוס לצבא (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

שלוש סוגיות עיקריות עלו בדיון: החלטת הממשלה שלא לגייס חרדים למרות שהחוק המכשיר את ההשתמטות פקע, התמיכות המועברות לישיבות חרדיות גם בעבור משתמטים וסוגיית הייצוג של הממשלה בבג"ץ. נקודה שראוי לציין היא שהחלטת הממשלה שלא לגייס חרדים פקעה, ולא חודשה על ידי הממשלה.

בית המשפט העליון הוסיף וקבע, כי פועל יוצא של המסקנה כי לא קיימת מסגרת נורמטיבית לפטור מגיוס עבור תלמידי הישיבות, הוא כי לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות גבוהות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין.

זאת, נוכח הזיקה ההדוקה שבין מבחני התמיכה לבין מסגרת נורמטיבית שמאפשרת פטור מגיוס; ונוכח הוראות מבחני התמיכה עצמן, שקובעות כי תנאי סף להעברת תמיכה עבור תלמיד ישיבה הוא קיומו של פטור או דחיית שירות כדין.

במישור הסעד, נקבע כי יש להורות על בטלות יחסית, כך שהמועד שבו לא ניתן עוד להעביר את כספי התמיכות הוא מיום 1.4.2024 – מועד פקיעתה של החלטת ממשלה 682. סעד זה מאזן בין הפגיעה שתיגרם למוסדות התורניים מצד אחד, ובין חומרת אי החוקיות בנסיבות העניין. 

נציג הממשלה בדיון, עו"ד דורון טאובמן, טען בדיון שנערך ב-02.06.2024 כי הממשלה לא מונעת מהצבא לגייס חרדים, וכי גם לשיטת הצבא יש יכולת לגייס עד סוף שנת 2024 רק 3,000 חרדים מתוך 63,000 המשתמטים. בנוסף, טען טאובמן כי לצורך שלילת תקציב עבור בחור ישיבה יש צורך בתנאי ראשון שהצבא ישלח לו צו גיוס, ותנאי שני כי אותו בחור יבחר שלא להתייצב בבקו"ם לאחר קבלת הצו.

השופט יצחק עמית זעם על עמדתו של טאובמן, לפיה ניתן לא לגייס חרדים במידה והצבא בוחר שלא לעשות זאת: "כל הניסיון לעשות הבדל בין הממשלה לצבא הוא משחק מילים שנועד לעקוף את הלכת רובינשטיין שקבעה כי יש לקבוע פטור מגיוס בחקיקה", אמר עמית.

יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, כתב בחשבון הטוויטר שלו: ״יש שופטים בירושלים. לאחר שנים של מריחות ושל ניסיונות להגיע לפשרות ולהבנות, בית המשפט העליון קיבל החלטה שעושה צדק עם הציבור שנושא בנטל. בשנה בה איבדנו חטיבה שלמה של חיילים שנפלו במערכה או נפצעו קשה, בשנה בה מילואימניקים שירתו מעל 200 יום, אין הוכחה מוצדקת יותר לכך שצה״ל צריך עוד כוח אדם, עוד אנשים שיכנסו תחת האלונקה. אני מברך את בית המשפט העליון על החלטה זו, היא מהווה צעד משמעותי בדרך לשינוי היסטורי".

תנועת דורשינוי: "אנחנו קוראים לשר הביטחון להורות לצה״ל להוציא צווי גיוס מידיים לכל מי שבג״ץ קבע שצריך להתגייס. פסיקת בג״ץ מהיום מדגישה את המובן מאליו: דור שלם קורס תחת הנטל, בזמן שצעירים חרדים הרגישו פטורים מלקחת חלק בעול הביטחוני של המדינה. כמילואימניקים, כאנשי משפחה, כסטודנטים וכעובדים, לא נשתוק יותר ולא נסכים יותר לאפליה".

השופט פוגלמן על החלטת המשלה שלא לגייס חרדים: "הלכה למעשה, משמעותה של החלטת הממשלה האמורה היא כי ציבור תלמידי הישיבות בכללותו לא יתגייס לשירות ביטחון. השאלה אם הדבר נובע ממתן דחיית שירות באופן פורמלי (כבעניין רובינשטיין), או מהחלטה שלא לנקוט בהליכים לשם גיוסם של תלמידי הישיבות (כבענייננו), אין בה כדי להעלות או להוריד מההלכה הברורה והמפורשת שנקבעה בעניין רובינשטיין – שלפיה אין לרשות המבצעת סמכות לקבוע מדיניות גורפת בהתייחס לגיוסם של כלל תלמידי הישיבות, משמדובר בהסדר שנתון לסמכותה של הכנסת".

ח״כ נעמה לזימי בנוגע לפסיקת בג״ץ: ״הגיעה העת לשינוי פרדיגמה. זו היא עת הכרעות לחברה הישראלית. אני מברכת על פסיקת בג״ץ ההיסטורית, שקובעת פה אחד ובאופן חד משמעי כי לא ניתן להשלים עם הפרת החוק המתמשכת מצד המדינה שאינה מגייסת חרדים, בעודה משלמת להם כדי להמשיך ללמוד. כולנו מבינים שאחרי ה-7 באוקטובר צרכי הביטחון של מדינת ישראל מחייבים שינוי פרדיגמה מוחלט בסוגיות עומק בחברה הישראלית, כולל סוגיית השירות הצבאי, ולא יתכן שנטל השירות יוכבד עוד ועוד על כתפי הציבור המשרת והעובד.

שוויון בנטל הוא הצעד הראשון אל עבר איחוי הקרעים בחברה הישראלית. שלילת ההטבות הכלכליות לישיבות ולאלו שאינם מתגייסים בניגוד לחוק היא צעד מתבקש וחשוב. כפי שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, חלקים גדולים בציבור החרדי התעוררו והבינו את גודל השעה ואת החובה לסייע למדינת ישראל בעת מלחמה, וזה הזמן שגם ממשלת ישראל תבין זאת".

יו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ: ״אחיי החרדים, זה לא בג״ץ, וזה לא אתם. זה ראש הממשלה והשרים בממשלתו שלא חיפשו פתרונות לגיוס ולשירות המדינה, אלא פתרונות לתחזוק הקואליציה. לא מאוחר להגיע להסכמות, שישרתו את המדינה, ויביאו לשירות ישראלי. השירות הוא צורך ביטחוני וגם חובה מוסרית, לא במקום עולם התורה, אלא כדי שנוכל להמשיך להתקיים במדינה של כולנו - חרדים, ערבים, חילונים וכל חלקי החברה, ביחד. הגיע זמן מתווה שירות ישראלי בהסכמה רחבה".

יו״ר יהדות התורה והשבת, שר הבינוי והשיכון הרב יצחק גולדקנופף בתגובה לפסיקת בג״ץ: ״החלטה צפויה ומאוד מצערת ומאכזבת. מדינת ישראל קמה על מנת להיות בית לעם היהודי שהתורה היא סלע קיומו. התורה הקדושה תנצח״.

יו״ר מפלגת העבודה אלוף במיל׳ יאיר גולן: ״ההחלטה שהייתה מובנת לכל אזרח משרת במדינת ישראל הייתה מובנת גם פה אחד לכל הרכב השופטים בבית המשפט הגבוה לצדק. מברך על החלטה צודקת של בג״ץ. איפה שאין ממשלה יש צדק. חובת השירות הבטחוני והאזרחי צריכה לחול על כל צעיר וצעירה ישראלי, ללא הבדל של דת גזע ומין. נמשיך להילחם על דמותה הדמוקרטית והשיוויונית של ישראל".

אבי מעוז בתגובה להחלטת בג"ץ: שופטי בג"ץ ממשיכים בדרכו של אהרן ברק, ולפיה ’מלוא כל הארץ משפט’, ופולשים לתחומים ציבוריים ששייכים באופן מובהק לנבחרי הציבור מהרשות המחוקקת והרשות המבצעת. זהו עוד צעד שפוגע בשיטת המשטר הדמוקרטית של מדינת ישראל, והפעם זו החלשה של המדינה והחברה בזמן מלחמה. הגיע הזמן לשים סוף לדיקטטורה של בג"ץ.

מאיר פרוש: "פסיקת בג"ץ מובילה בהכרח ל-2 מדינות כאן. אחת, זו המדינה שמתנהלת כפי שהיא, כעת. ומדינה נוספת בה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה כפי שנהגו במדינה שבן גוריון הכריז עליה. אין כח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה, להימנע מכך".