עורך הדין דוד שמרון, עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המשיך היום (שני) להעיד מטעם התביעה במשפט נתניהו. שמרון מעיד בשלושת האישומים - בתיק ארבעת אלפיים בקשר לחוות דעת על ניגודי עניינים של נתניהו ובתיק אלפיים בקשר להמלצה שנתן לנתניהו כעורך דין לגבי שיחות נתניהו-מוזס.

המשפט החל בדיון בדלתיים סגורות ולאחר מכן שאל עו"ד עמית חדד: אשר לי שבכלל לא עלה על הפרק שנתניהו רצה לבקש ממוזס בקשות לסיקור? שמרון מאשר. חדד: "ובטח לא סיקור חיובי בכלל לא חשבתם להשיג סיקור חיובי מידיעות אחרונות".

שמרון: "באותם מקרים שהיה ספק אם משהו מתחבר במישור הפלילי אז מאמצע שנות ה-90, כל דבר שהיה לו ספק לפלילי נהגתי להפנות או להתקשר בעצמי ליעקב ויינרוט או שהיינו מקיימים התייעצות משותפת או שרוה"מ היה מזמין אותו אליו בלעדי". 

חדד: "הראתי לך שבמשטרה לא זכרת שאמרת לרוה"מ את הדברים (לפגישה עם מוזס)".

השופטים מקבלים את התנגדות התביעה ואוסרת על חדד לשאול שאלות שכבר שאל

חדד: "תאשר לי שהשיחות עם נוני מוזס לא יכלו להוות שוחד".

עו"ד אלון גילדין מתנגד: "איך הוא יכול לענות על שיחות שלא שמע?"

ההתנגדות נדחית

שמרון:" לא עלה על דעתי ולא על דעתו של אף אחד הנושא של פגישת נתניהו מוזס".

סבג: "אמרת דברים מאוד קיצוניים על אימפריית הרשע ושאלתי את עצמי איך עו"ד משתמש במילים מאוד קיצוניות ולא מבדיל בין ידיעה אישית לתפיסה סובייקטיבית".

שמרון: "מה שתיארתי כאן התייחס לעיקרם של דברים. שני דברים. השאלה המרכזית שאלת הפרסקציה. איך נתפס ידיעות אחרונות ומוזס כעיתון בעיני מר נתניהו. אחר כך יש שאלה מה אני חושב או מה שחשבתי".

סבג: "בחלק הראשון כבר ענית לי".

שמרון: "ככל שנוגע לי אני תפסתי את ידיעות אחרונות כגורם שיש לו עויינות רבה מאוד לנתניהו במישרין ובאמצעות בני משפחתו וידיעות אחרונות עשה בעיני בהקשרים האלה פרסומים שחורגים מהנורמה העיתונאית המקובלת".

סבג: "לנו ברור שהייתה מערכת יחסים מאוד עכורה בין נתניהו לעיתון. אפילו החוקר בחקריה בגלל האופן שבו דיברת הוא  הניח שאתה מדבר מתוך היכרות עם נוני מוזס ובשלב מסוים התבטאת כמו שהתבטאת פה בבית משפט. ובשלב מסוים הוא אמר אתה מכיר אתה מכיר אותו ואז אתה אומר אני לא מכיר אותו. פגשתי אותו פעם אחת ועכשיו פעם שניה (נוני מוזס באולם) חשוב היה לי לעשות אבחנה כי ההתבטאויות הקיצוניות שהיו כאן. אתה מבטא את מה ששמעת מנתניהו או ממה שקראת מהפרסומים בעיתונות".

שמרון: "הפרספציה הייתה כפי שתיארתי אותה".

סבג: "היו בעיתון כל מיני תזות. זה מקור הידיעה שלך כן?"

שמרון: "ידיעות עיתונות זה לא מה שיוצר אצלי ידיעה אבל מה שכן יצר אצלי ידיעה זה מר נתניהו וסביבתו ואישוש בכתבות כאלה ואחרות שתיארתי כאן שהופיעו בידיעות אחרונות".

סבג: "אלמנט אחד - נשאלת לגבי האינטרסים של נוני מוזס. אמרת במשטרה שאתה לא יודע מה הרצונות של מוזס אבל בחקירה הנגדית של חדד אמרת שהוא רוצה לחסל את ישראל היום. אז מה שאמרת זה לא מידיעה אישית".

שמרון: "אני לא יכול לדעת באופן אמיתי מה הכוונה שלמוזס אבל היה לי ברור ממר נתניהו, סביבתו ואני עוקב אחר ההתרחשויות המשמעותיות שקורות פה שהייתה למוזס וידיעות לחסל אול לצמצמם או לעשות שינוי מהותי במעמדו של ישראל יהום. כן הייתה לי ידיעה כללית כזו".

סבג: "אני עושה אבחנה בין החידודים שהצגת דברים ברורים וכשאתה אומר מה שאתה אומר אתה משקף את אותה תזה ולא ידיעתה ולא נכנסת לרזולוציה של הרצונות והאינטרסים של נוני מוזס".

שמרון: "אין לי משהו להוסיף".

סבג: "מה שאתה מעיד עליו כולל לגבי האינטרסים זה דברים שאתה יודע מהסביבה של נתניהו".

שמרון: "מה שאמרת ובנוסף לזה מאחר שאני חי במדינת ישראל וחי במה שקורה במישורים הציבוריים אז היה לי ברור שזה המצב. אלה הדברים. לא משיחה עם מוזס או מי ממנו".

סבג: "אתה כל כך קרוב לנתניהו".

שמרון: "הייתי".

סבג: "לתקופה הרלוונטית זה משפט פלילי".

סבג: "בהרבה מובנים אתה חושב כמוהו".

שמרון: "לא".

סבג: "ביטאת את תפיסת נתניהו".

שמרון: "כן".

סבג: "גם כשאתה שידיעות אחרונות עושים שימוש בעיתון לצרכים פוליטיים אמרת את זה לתפיסת נתניהו".

שמרון: "גם לתפיסתי. אני מסכים עם תפיסתו של מר נתניהו".

איריס ניב סבאג הסנגורית של נוני מוזס: "אתה מבין את ההבדל בין ידיעה אישית לבין ידיעה כללית, מבחינתי פה במשפט הפלילי אני טוענת שהעוינות בין נתניהו למוזס הוא לא דבר שבמחלקות ואני עושה חידודים בין דברים שאתה אמרת פה כאילו הם נכונים וודאיים ואני עושה את ההבחנה ולא נכנסת לרזולוציה לאינטרסים של נוני מוזס".

שמרון: "אמרתי את זה".

סבג: נחקרת לגבי המעורבות הנטענת של תיק הצוללות. 

מציגה תחקיר שהיה על שמרון מ2010 ב-7 ימים "הון שלטון ושמרון" בנשא הצוללות וכתבות נוספות לא מחמיאות מאותה סביבת זמן

סבג: "בסוף ספטמבר 2017 פרקליט המדינה הודיע שתהיה חקירה פלילית בנושא תיק הצוללות. הפרסומים האלה השפיעו עליך באיזה שהוא אופן?"

שמרון: "ברור שזה לא היה נעים אבל התרגלתי להבין שמי שנמצא בסביבה של נתניהו חוטף מידי פעם אש. יכולתי להצביע באופן נקודתי על דברים שאין להם קשר למציאות. קיבלתי החלטה עם עצמי שאני לא רב עם התקשורת ולא עם אף אחד. יש חקירה של תיק 3000 שידיעתי מהשנייה הראשונה שאני אעבור אותה שלום אבל עד אז אצטרך לזחול ולהישרט הרבה. זה לא עבר לידי אבל זה לא דבר שהשפיע עלי בצורה מהותית".

שמרון: "זה שהנושא הזה היה מסוקר ופרסמו אותי ואת שמי בצורה מאוד לא מחמיאה זה בסדר. לא נראה לי דבר לא לגיטימי שעיתונות יכולה לעשות. מותר לפרסם אסור לעבור גבולות מסוימים".

סבג: "תיארת את מוזס כמי שפועל נגד נתניהו שנים באמצעות העיתון".

מציגה תחקירים נגד נתניהו

סבג: "המחשבה שיש תכלית מעבר לעבודה עיתונאית אני טוענת שאין לה שום בסיס עובדתי".

סבג: "כשאתה אישרת שנוני משתמש בידיעות אחרונות ככלי להשגת מטרות פוליטיות זו הבנה שלך בנוגע למה שנתניהו מבין שנוני רוצה להשיג באמצעות ידיעות אחרונות".

שמרון: "בעיקרו של דבר כן".

סבג: "אני אומרת לך שנתניהו לאורך כל השנים נתניהו את הפרסומים על בני משפחה תפס את זה כסחיטה".

שמרון: "מבחינת התפיסה את צודקת. אני לא יכול להתייחס להקלטה שלא שמעת".

סבג שואלת אותו על שיחה בין חפץ למילצ'ן

שמרון: "כל דוח השיח בין חפץ למילצ'ן קשה לי... אני מצליח לזכור את המונח סחיטה, האירוע היחיד, זה האירוע המצוי כאן".

סבג: "כשאני אומרת לך שנתניהו השתמש בביטוי סחיטה אתה אומר שהוא לא השתמש בו בשיחה איתך?"

שמרון: "למעט האירוע הזה לא זכור לי".

סבג מציגה מתוך המשטרה עדות שלו שהוא קורא למוזס נחש

שמרון: "כשאתה רואה משהו וזה נראה לך מאיים אתה מגיב בהתאם"

סבג: "ובאופן ספציפי שבסביבת נתניהו מאשימים אותו שידיעות אחרונות, נוני מוזס משתמש בידיעות אחרונות זה תפיסה שהיא מגדר השראה פרספציה, תחושה"

שמרון: "הרוב תלוי גם במינון ובעוצמה. השאלה אם הם מתפרסמים בעמודים הראשיים ובכותרות".

סבג: "אז המיקום והמינון זה חלק מהנחש?"

שמרון: "בוודאי".

סבג: "האם חלק מהנחש זה שנוני מונס שולטת גם על כלי תקשורת אחרים?"

שומרון: "לא שולט אבל משפיע"

סבג: "אז נתניהו אמר שמה שמשפיע על כלי תקשורת אחרים זה גם באחריותו של מוזס".

שומרון: "זו הייתה התפיסה".

סבג: "התייחסת לפגישות ההנחה של דצמבר 2014 כאילו מה שעמד ברקע שנתניהו אמר לך שנוני מנסה לסחוט אותו .  אמרת שזו גם  פעם ראשונה ששמעת משהו מסוג זה".

סבג: "ארי הרו אמר שנתניהו חשבו שנוני והוא מקליט את הפגישות".

שמרון: "אני זוכר את הדברים בדיוק את הדברים כפי שאמרתי אותם במשטרה".

סבג: "הראיות מצביעות אחרות. גם אתה אמרת שחשבת שנוני מקליט".

שמרון: "זו הייתה אחת הסיבות".

סבג: "האם אתה יודע שעופר נמרודי הוא זה שהקליט הקלטות סתר את ידיעות אחרונות".

שמרון: "אני זוכר שהוא הורשע בדברים האלה".

סבג: "מומי משולם אמר לך שהוא איש משטרה והוא לא ידע שנוני מקליט. אם התודעה מתקבעת כתוצאה ממידע שגוי או לא מבוסס זה לא משנה את התודעה".

שמרון: "או שמשנים לך את התודעה או שלא".

סבג: "ארי הרו העיד על הנושא של חוק האזנת הסתר".

סבג: "היה לך חשוב להציג את נוני כמי שיוזם פגישה שבה סחיטה דבר שהאו פשוט לא נכון".

שמרון: "אני מוחא את הדברים על האמירה הזו. אני אומר את הדברים מזיכרוני ממיטב זכרוני ולא מתוך רצון למניפולציה כזו או אחרת ואם אני טועה בציר הזמן אז יש לי טעות. אני כך זוכר את זה".

סבג: "אבל היום אין מחלוקת שמי שיזם את הפגישות ב2014 היה נתניהו".

שמרון: "הזיכרון שלי בדיוק כפי שתיארתי כאן. יכול להיות שיש לי טעות בזיכרון זה דבר שקורה אבל אין ולא הייתה שום כוונה להציג משהו שלא היה אמת".

סבג: "אני ממשיכה עם ראיות שנאספו במשפט ולא מתיישבות עם הטענה שלך לסחיטה. הוכח פה במשפט בעדות של ארנון מילצן שנוני בכלל לא רצה להגיע לפגישה ושהאו נזקק לשכנוע של מילצן כדי להגיע לפגישה עם נתניהו".

שמרון: "אין לי מושג. אני שומע את זה ממך".

גילדין: "בחקירה הנגדית חברי טען בפניך שאמרת שאתה לא זוכר באותה שיחה עם מוזס או לא ושהחוקרים מנסים להוציא בכוח בכף נעליים. עכשיו כשאתה רואה את הקטע המלא, החוקרים שואלים אותך מה התמורה ומה הבטחה ואתה עונה לדבר הזה לא נכנסתי - האם אתה רוצה לשנות את התשובה שלך לעו"ד חדד".

עו"ד חדד מתנגד.