פחות מיממה לאחר הרצח המזעזע בהרצליה, בו לפי החשד רצחה אם את בנה בן השש, ראש אגף חקירות ומודיעין במרחב ירקון במשטרה סנ"צ עדי ברקוביץ, שוחח עם "מעריב". הוא אומר בביטחון כי "מבלי להאשים חלילה איש ומבלי לחשוף את פרטי החקירה שנמצאת בראשיתה עדיין, היום ברור לנו כי למשפחה הן של החשודה והן של בן הזוג וכן לבן זוגה של החשודה, אבי בנה, היו סימנים מקדימים ומחשידים. אולם, הם לא פנו ועירבו את גורמי הרווחה, משטרה או גורם חירום כלשהו אחר וסברו שהזמן שיחלוף יהווה מרפא".
סנ"צ ברקוביץ, עתיר ניסיון בתחום החקירות, וכבר ביקר בלא מעט זירות, חלקן קשות ומורכבות. אולם, אחרי שיצא מהזירה בדירת הגן ברחוב החליל 4 בהרצליה הוא נשמע כשגרונו חנוק היום הוא מסביר. "אחד מתפקידי הקודמים הייתי ראש מחלק תשאול במרחב איילון טיפלתי בלא מעט תיקי רצח נכחתי, תחקרתי וביקרתי בלא מעט זירות רצח וכל זירה היתה מורכבת בפני עצמה וכל אחת סיפרה את הסיפור שלה", ציין.
אביו של עמית שנרצח ב-7 באוקטובר: "הפצ"רית והיועמ"שית עושות רעש רקע שפוגע בחיילים"
שורדת מסיבת הנובה בפנייה לממשלה: "רוצים להשתלב מחדש בשוק העבודה, תעזרו לנו"
"כל הזירה היתה מזעזעת", אומר סנ"צ ברקוביץ, "אבל בזירה שבה הנרצח הוא ילד בן שש אז זה מקבל תפנית בעלילה. היא הופכת להיות זירה קשה ומורכבת אבל יש בה פרק רגשי מה שנקרא. כולנו הורים לילדים בסופו של דבר, וכשרואים ילד שנרצח בצורה מאד מאד אלימה ואגרסיבית. הזירה היתה מזעזעת, אז בעצם יש פה גם רגשות שנכנסים לתוך הפאן המקצועי. אלא שלצד זה אנחנו למודי ניסיון ואנחנו מקצועיים ואנחנו מכירים ויודעים שצריך לנטרל את הרגש, למרות שלעיתים הוא בלתי נשלט, כדי שנוכל להיות נחושים ולהתעסק במטרה העיקרית שזה להגיע לחקר האמת".
הוא מוסיף: " אחר כך אתה חוזר הביתה בסופו של דבר, אל המשפחה שלך, אל הילדים שלך, אל האישה שלך, ואתה לוקח את החוויות איתך, אבל אתה ממוקד ואתה מקצועי ומנטרל כל מיני איומים שמפריעים לך".
אחרי שאתה שם את הרגשות בצד, איך אתה מתייחס לטענות ולאמירות גם של סניגורה של החשודה וגם של גורמים ברווחה, שאת הרצח הזה היה ניתן למנוע? שהמשטרה לא טיפלה כראוי בדיווחים שהתקבלו? איך אתה הודף את הטענות הללו?
"אם אני מסתכל בהיבט המשטרתי אני אומר חד משמעית - המשטרה לא יכלה למנוע אירוע שכזה. גם אם אני מסתכל על תיעוד של אירועי עבר שהיו לכאורה בין בני הזוג אירועים בינו לבינה בתחום האלימות במשפחה, ואני מדגיש - אירועים ולא תלונות, לא היה בהם מסוג אירועים חמורים בכדי להדליק נורה אדומה".
הוא מוסיף: "בהיבט הנוסף אני יכול לומר שאנחנו מדברים על אירוע שקרה מאפס למאה. בתוך זה היו סימנים מקדימים ומחשידים גם לבני המשפחה שלו ושלה וגם לבן הזוג, ואני לא מדבר על סימנים מחשידים מיום האירוע, אלא עוד הרבה קודם לכן, והם לא פנו לגורמי רווחה או חירום ופשוט נתנו לאותו הרגע לחלוף והמשיכו".
סנ"צ ברקוביץ מסביר: "ואני חושב שדווקא במקומות האלו, שמדובר בזירה פרטית, במרחב הפרטי שמשהו לא טוב קורה בו, אם זה בהתנהגות ואם זה באמרות חריגות - אלו אותות האזהרה, והייתה חייבת להגיע פנייה למשטרה או אל גורמי הרווחה, ולצערנו זה לא קרה".
הוא מדגיש: "כאן המקום לציין שהסימנים שהוצתו היו חייבים להוות אותות אזהרה שהיו חייבים להתייחס אליהם ברצינות רבה ולפנות לעזרה כדי לתת להם מענה. היו חייבות להגיע פניות לגורמי עזרה, רווחה ולמשטרה. כמובן שתפתח בחקירה אבל חד משמעית, לא היו מעולם פניות כאלו. גורמי הרווחה של עיריית הרצליה וראש העיר, שהגיעו לזירה, לא הכירו את המשפחה. לא היו פניות אליהם כלל".
סנ"צ ברקוביץ מציין כי במקרים שבהם נעשו פניות למוקד, הוזעקה ניידת למקום וכיוון שבני הזוג סירבו להתלונן למשטרה - לא היה מה לעשות, למעט טיפול נקודתי. הוא מסביר: "שום אירוע לא הבשיל לכדי תיקים או חקירה. לצד זה אי אפשר היום להתעלם ממה שחוו בני המשפחה, ומהתנהגות החשודה מזה זמן רב".
אתם יודעים להגיד מה עשתה החשודה ביום-יום שלה? מדברים על אשה נורמטיבית ומטופחת, במה היא עסקה?
"היא היתה עקרת בית נורמטיבית, השכנים מעידים עליה שהיא אשה טובה ואלו העדויות לגביה".
איפה קיבל בן הזוג את בשורת האיוב הזו?
"בן הזוג היה במושב בעוטף עזה, בעצם בבית מגורי המשפחה, ושם הוא קיבל את הבשורה המרה. משם מיהר להגיע לזירה ושם הוא נעטף על ידינו וגבינו ממנו עדות ראשונית. היום המשכנו איתו ועם בני המשפחה".
הוא יכול לשער מה גרם לה לבצע מעשה כזה?
"אני לא רוצה להיכנס לחומרי החקירה בשלב הזה, אבל אני בהחלט יכול לציין שהיו להם סימנים מחשידים".