בית המשפט העליון הרשיע הבוקר (רביעי) את רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה. הרכב מיוחד של בית המשפט העליון שדן בערעור שני של זדורוב לא שינה את ההכרעה של המחוזי. ההכרעה ניתנה ברוב של שני שופטים מול שופט אחד, למעלה מתשע שנים מאז הרצח. עורך הדין פלדמן המייצג את זדורוב הבהיר כי יגישו בקשה לדיון נוסף.
אשתו של המורשע, אולגה זדורוב, אמרה לאחר ההכרעה: "תאיר ראדה מתהפכת בקבר כי הרוצח שלה חופשי. רומן זכאי. הם לא יכולים לזכות אותו, כי יתחילו הרבה בעיות. זה לא רק משרד החינוך, הכנסת או המערכת המשפטית, זה בכל הארץ. לצערי, בשבילם הכי חשובה היציבות בתוך המערכת המשפטית. הם לא רוצים להודות שעשו טעות ענקית. הרסו חיים, לא לבן אדם אחד, אלא לשתי משפחות וגם לאנשים שמאמינים בנו ולאנשים שמכירים את התיק. יש שופט אחת שזיכה, מתי תפסיקו לפחד? אני רוצה שאנשים יגיבו כי מחר זה יכול להיות כל אחד מכם. מה יש להם נגד בעלי?", אמרה אשתו של זדורוב בסערת רגשות.
"אני מרחמת על משפחת ראדה שלא קיבלה את האמת. אם היה זיכוי מחר היינו מחפשים את הרוצחים. הרוצח של תאיר חופשי. רומן היה בטוח שהוא יוצא לחופשי, הוא תמים ונפל קורבן בידי המשטרה והפרקליטות. אני ממשיכה להילחם, מי שרוצה להצטרף, אני אשמח. לצערי בגלל המון חומר שיש בתיק, לעורכי הדין לא היה את הזמן והם פספסו הרבה לא בכוונה". הנוכחים במקום החלו לצעוק "העם דורש צדק לזדורוב" אבל מיד השתיקו אותם.
אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה, אמרה היום לאחר הרשעתו של רומן זדורוב ברצח בתה: "עד סוף ימיי אמשיך לרדוף אחרי הרוצחים של תאיר". לדבריה היא הולכת הביתה בתחושות טובות אך מציעה להורים לא לבטוח במדינה. לאחר הרשעתו של זדורוב ברוב של שני שופטים מול שופט אחד הוסיפה האם: "עדיין בספק שהוא הרוצח, הדרך עוד ארוכה, זה לא נגמר. שופט אחד השאיר חלון פתוח שהוא לא אשם. ציפיתי שאולי שלושתם יסתכלו בצורה אחרת על הדברים שלא עלו בדיונים קודמים".
פרקליטו של זדורוב אביגדור פלדמן אמר מיד אחרי הדיון כי "שופט אחד החליט שאין ראיות להרשיע אותו, שני שופטים קבעו כי יש מקום להרשיע אותו. האם ייתכן שאדם יישב במאסר עולם כשופט עליון בישראל חושב שהוא זכאי. בהחלט יש אפשרות לדיון נוסף, ובהחלט נגיש בקשה לדיון כזה אחרי שנתעמק בפסיקה. אני בוודאי מאוכזב, השתכנענו שאין ראיות להרשיע את זדורוב ברצח, יש יותר מדי סימני שאלה שמרחפים בתיק שאי-אפשר להתעלם מהם. השופט דנציגר כתב בדעת מיעוט שבה הוא הציע לזכות את רומן זדורוב מחמת הספק. הספק הוא הדבר שבו אנחנו נתלים".
בהכרעתו כתב דנציגר, שנותר כאמור בדעת מיעוט: "הצטברות הראיות מטילה צל כבד בשאלת חפותו. לאחר שבחנתי את הראיות הגעתי למסקנה כי יש לזכות את המערער מחמת הספק". עם זאת טען דנציגר כי מדובר במקרה גבולי, המצוי כ"פסע" מהרשעה, וכן כי האפשרות שזדורוב הורשע על לא עוול בכפו אינה גבוהה ומחייבת התרחשות של סדרת צירופי מקרים נדירה.
פרשה אפופה סימני שאלה
כזכור רצח תאיר ראדה התרחש ב-6 בדצמבר 2006 - גופתה של ראדה, ילדה בת 13 וחצי מקצרין, נמצאה בתא שירותים בבית ספר בעיר בו למדה, כשעל גופה חתכי סכין וסימני אלימות רבים.
לאחר הרצח עצרה המשטרה את זדורוב, פועל בניין בן 29 שעבד בבית הספר, הוא שוחרר, וכשבוע לאחר הרצח נעצר שוב, בחשד שביצע את הרצח. זדורוב הודה בביצוע הרצח בפני חוקריו ומדובב משטרתי ושחזר את המעשה לפני מצלמות המשטרה, אך זמן קצר לאחר מכן חזר בו מהודאתו וטען כי זו הוצאה ממנו בלחצים.
ב-14 בספטמבר 2010 הורשע זדורוב בבית המשפט המחוזי בנצרת ברצח ונידון למאסר עולם. זדורוב ערער על הרשעתו, ובית המשפט העליון החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון בשתי חוות דעת חדשות של עדים מומחים מטעם הסנגוריה. בית המשפט המחוזי, שדן בחוות הדעת בפברואר 2014, ביקר אותן ופסק כי זדורוב אשם ברצח.
תאיר ראדה הייתה בת הזקונים של שמואל ואילנה, מוותיקי העיר קצרין. ב-6 בדצמבר 2006, יצאה מביתה ונסעה עם אביה, כבכל יום, לבית הספר "נופי גולן" בעיר בו למדה בכיתה ח'. בהפסקה שבין שעת הלימוד השישית לשעה השביעית שהחלה בשעה 12:50 שהתה עם חבריה בחצר בית הספר. בסיום זמן ההפסקה בשעה 13:05 לערך החליטה שלא להשתתף בשיעור תיאטרון ונשארה עם חברים אחדים בחצר. לאחר זמן מה, בסמוך לשעה 13:30 הודיעה לחבריה שבכוונתה לשתות מים ונכנסה למבנה בית הספר ממנו לא חזרה.
בשעות אחר הצהריים דיווחה אמה למשטרה על היעדרותה. שוטרי תחנת גולן פתחו בסריקות, וסמוך לשעה 19:00 באותו ערב מצאו את גופתה של ראדה, כשהיא מתבוססת בדמה, באחד מתאי השירותים של בית הספר. גרונה של המנוחה שוסף פעמיים וכן נמצאו פצעי התגוננות על ידיה, דבר אשר הוביל למסקנה הבלתי נמנעת שהיא נרצחה.
עשרות מתלמידי בית הספר תושאלו על ידי חוקרי נוער ושוטרים ובמקביל החלה חקירה מאומצת גם בכיוונים אחרים כשמיד באותו ערב נעצר אדם בן 57 חסר בית, תושב קצרין, שחוקרי המשטרה טענו כי היה ידוע כתמהוני. הוא הכחיש כל קשר לרצח ושוחרר כעבור חמישה ימים לאחר שהאליבי שסיפק אומת. זמן קצר לאחר השחרור, עצרה המשטרה את גנן בית הספר, אולם גם הוא שוחרר. לאחר יומיים של מעצר, אומת גם האליבי שלו.
המשטרה חשדה כי בני סלע, עבריין מין שהורשע במעשי אונס רבים, וברח ממעצר כשבועיים לפני כן קשור לרצח. ב-11 בדצמבר, כשבוע לאחר הרצח, עצרה המשטרה את רומן זדורוב, זדורוב הגיע לארץ מאוקראינה בנובמבר 2002 באשרת תייר והאריך את שהותו מספר פעמים. בפברואר 2005 הוא נישא לאולגה, אזרחית ישראלית. בני הזוג עברו לגור אצל הוריה של אולגה בקצרין ובאוקטובר 2006, חודשיים לפני הרצח, נולד בנם הבכור.
באפריל 2007, לאחר שנפתח משפטו של זדורוב, הגישה המשפחה עתירה לבג"ץ בדרישה לפתיחת התיק המשטרתי ולחידוש חקירת הרצח, בנימוק שהמשטרה והפרקליטות מיהרו להגיש כתב אישום נגד זדורוב בלא שמיצו כיווני חקירה אחרים. לעתירה צורפו ראיות מזירת הרצח שלטענת העותרים סתרו את גרסת המשטרה. בעקבות העתירה, הנחתה הפרקליטות את המשטרה לבצע "השלמות" לחקירת הרצח הכוללות בחינה מחודשת של הראיות שנתגלו במהלך החקירה הראשונה.
בפברואר 2007 החל משפטו של זדורוב. ב-7 ביולי הוצגה הודאתו בפני בית המשפט. בהודאתו הכתובה ידע זדורוב לספר פרטים שנטען כי רק רוצחה של ראדה יכול היה לדעת. במהלך הדיון המשפטי התברר כי בין העדויות שבידי המשטרה ישנן גם כאלה שאינן תומכות בגרסתה.
בספטמבר 2010 ניתן פסק דינו של זדורוב. סגן-נשיא בית המשפט, יצחק כהן, והשופטים חיים גלפז ואסתר הלמן הרשיעו את זדורוב פה אחד ברצח בכוונת תחילה ושיבוש מהלכי חקירה.
מאחר שהרשעה בעבירת רצח מחייבת ענישה במאסר עולם, גזר בית המשפט באותו מעמד עונש זה על זדורוב. בנוסף להרשעה ברצח הרשיע בית המשפט את זדורוב גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט וגזר עליו עונש של שלוש שנות מאסר שיהיו חופפים לתקופת המאסר על עבירת הרצח.
הוריה של תאיר ראדה הגישו תביעת נזיקין אזרחית נגד בית הספר נופי גולן, בו נרצחה בתם, המועצה האזורית גולן, המועצה המקומית קצרין ומשרד החינוך. טענת התביעה הייתה שהרשויות התרשלו בהגנה על חיי תאיר. בפברואר 2012 הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו תפוצה משפחת ראדה בסך מיליון שקלים וחצי.
זדורוב ערער על פסק הדין לבית המשפט העליון, ובערעור הציג חוות דעת של מומחים - לטענת סנגוריו, מומחים בעלי שם עולמי, המחלישות ואף סותרות, חלקים מהותיים מהראיות ששימשו להרשעתו. במרץ 2013, בצעד נדיר, בית המשפט העליון מצא לנכון להורות למחוזי לעיין בראיות ולשקול מחדש את משמעותן. בפברואר 2014, דחו שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת את טענות ההגנה, ומתחו ביקורת על העדים מטעמה. בכך הרשיעו בשנית את זדורוב ברצח תאיר ראדה.
באוקטובר 2014 זדורוב ערער בשנית על פסק הדין לבית המשפט העליון, ובערעור טענו סניגוריו אביגדור פלדמן וד"ר אלקנה לייסט כי נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט המחוזי.