נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, תקפה היום (שלישי) את המערכת הפוליטית על השיח האלים, לדבריה, נגד מערכת המשפט. חיות, שדיברה בכנס "70 שנות עצמאות למערכת המשפט" במשכן הנשיא, אמרה כי "למרבה הצער, בעת האחרונה אנו עדים לכך שיש מי שהתנהלותה של המערכת כמערכת עצמאית ובלתי תלויה ברשויות האחרות היא לצנינים בעיניהם. אותם אלה אף הרחיקו לכת ותיארו אותה כאנטי-דמוקרטית, אנטי-ציונית ואפילו כדיקטטורה שיפוטית שיש לרסק – כך ממש. ובכן, אני מבקשת לומר כי מי ששם לו למטרה לפגוע בעצמאותה ובאי-תלותה של הרשות השופטת ימצא עצמו פוגע אנושות במשטר הדמוקרטי בישראל. זאת משום שאחד מתנאי היסוד לקיומה של דמוקרטיה אמיתית הדוגלת בערכים ליברליים-חוקתיים הוא - קיומה של מערכת שיפוט עצמאית ובלתי תלויה ברשויות האחרות".
"אכן, דמוקרטיה היא שלטון הרבים, שלטון העם. בכך היא נבדלת משלטון היחיד או שלטון המעטים. אך תיאור זה איננו ממצה בשום אופן את מהות הדמוקרטיה. על מנת ששלטון הרבים לא יהפוך לעריצות הרבים יש להבטיח את ההגנה על שלטון החוק ועל זכויות הפרט ובעיקר על זכויות המיעוט החי בתוכנו המעוגנות בין היתר בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. ככל חברה דמוקרטית מתוקנת וחפצת חיים אנו מחויבים להגן על זכויות אלה. עם זאת חשוב להדגיש כי אין מדובר בזכויות מוחלטות אלא בזכויות יחסיות וכי ההגנה עליהן כרוכה בתהליך מתמיד של בחינה ועריכת איזונים שכן מציאות החיים מזמנת לנו לא אחת מצבים של התנגשות בין זכויות היסוד הללו".
"מותר לצפות שהביקורת תהיה עניינית"
"העמידה האיתנה של הרשות השופטת והיכולת שלה למלא את תפקידה כנדרש, מותנים בראש ובראשונה בשמירה על עצמאותה כמערכת. בהיבט המוסדי עצמאות שיפוטית משמעותה אי-תלות של מערכת בתי המשפט כולה אל מול מערכות חיצוניות ובהן רשויות השלטון האחרות. בהיבט האישי עצמאות שיפוטית משמעותה אי-תלות של השופט כיחיד במובן המהותי, כמי שאין עליו בענייני שפיטה מרות זולת מרותו של הדין. מערכת משפט עצמאית המקיימת ביקורת שיפוטית היא, כאמור, מרכיב מרכזי וחשוב במערך האיזונים והבלמים של שיטת המשטר הישראלית".
"עלינו לזכור כי אנו, ככל רשות שלטונית אחרת, איננו חסינים מביקורת. עם זאת, מותר לצפות כי כל ביקורת וכך גם הביקורת המופנית כלפינו תהיה עניינית ומכבדת. לכן, כאשר מושמעות כלפינו השופטים התבטאויות הרחוקות מלהיות ענייניות ומכבדות, ניתן לצפות כי יהיה מי שיטרח לגנותן בשם הממלכתיות על מנת לתבוע את עלבונה וקלונה לנוכח התבטאויות כאלה. למרבה הצער גינוי כזה מאחר לבוא, אף כי לעתים גובלות ההתבטאויות בהסתה ממש וזאת בין היתר מפי נבחרי ציבור. לא ייפלא אפוא כי חלק מן הציבור רואה בכך היתר ואישור לנקוט באותה לשון משתלחת ובוטה. כתוצאה מכך מתפשט במקומותינו שיח אלים הקונה לו אחיזה מזיקה בכל הרבדים של חיינו".
"דרוש שיח חדש בין הרשויות"
הנשיא ראובן ריבלין אמר כי "עלינו להבטיח אווירה ציבורית שתאפשר לשופט לפעול מתוך עצמאות מלאה, ללא פחד וללא מורא. אנו מוכרחים להבחין בין מחלוקת חריפה ונוקבת, שבבסיסה כבוד עמוק לעקרון עצמאות השפיטה לבין השתלחות בבית המשפט או שופטיו, שמטרתה איום על עצמאות השפיטה. אם לא נגן כולנו על העיקרון המכונן של עצמאות השפיטה, לשם מה לנו שופטים?".
"אני מבין בהחלט כיצד ניתן לבקר את בית המשפט על אקטיביזם שיפוטי", אמר הנשיא, "אינני מבין את הביקורת בשצף קצף על בית המשפט כאשר הוא נדרש להכריע בין שני חוקים שאינם עולים בקנה אחד". ריבלין קרא לחוקק את חוק יסוד: החקיקה: "היום יותר מאי פעם, אנחנו מוכרחים לייצר שיחה חדשה בין הרשות השופטת למחוקקת, שתבטיח את עצמאות השפיטה לצד ריבונות הכנסת, גם בשבעים השנים הבאות".