כוחות משטרה רבים ממשיכים הבוקר (רביעי) במצוד אחר בן הזוג של אמה של סילבנה צגאיי בת ה-13, אשר נרצחה באכזריות בשכונת התקווה שבתל אביב. אתמול התירה המשטרה לפרסום את פרטי החשוד ברצח וביקשה את עזרת הציבור באיתורו. מדובר בטספברהן טספסיון, מסתנן כבן 30, שמספר דרכונו הוא 4628/106624.
ביום שני בערב נמצאה צגאיי, נערה בעלת אזרחות אריתראית, ללא רוח חיים, עם סימני אלימות על גופה, בחדרה בדירה ברחוב הונא בשכונת התקווה בתל אביב. בדירה שהתה אמה של הנערה, וכבר בשלב הראשוני של החקירה עלה החשד שלפיו בן זוגה לשעבר של האם הוא האחראי למותה של צגאיי.
אתמול הדפה המשטרה את הטענה כי הכתובת הייתה על הקיר. אחד משכני המשפחה בעבר סיפר אתמול כי הנרצחת התקשרה לפני כמה ימים למשטרה והתלוננה על איומים מצד בן זוגה לשעבר של אמה. במשטרה מכחישים בתוקף כי צגאיי מסרה מידע על אודות מסכת איומים.
"לפני כמה ימים פנתה הנערה בטלפון למוקד 100 של המשטרה ודיווחה על כך שבן זוגה לשעבר של אמה הגיע לביתן לאסוף את חפציו. היא תוחקרה ונשאלה אם היא מאוימת ואם החשוד תקף אותה או את אמה, אך היא השיבה בשלילה. למרות זאת יצאה ניידת לביתה, אך היא נותרה איתנה בעמדתה. כל פרסום אחר חוטא לאמת ומטעה את הציבור", נכתב בהודעת המשטרה.
בבית הספר ביאליק־רוגוזין, שרבים מתלמידיו הם ילדי נתינים אפריקאים, התכנסו אתמול תלמידי כיתות א'־י"ב, חלקם לא הכירו את צגאיי. צגאייי למדה בכיתת הספורט והייתה בנבחרת האתלטיקה של בית הספר, וחבריה לנבחרת, שהשתתפו אמש בתחרות ריצה בעמק חפר, ביקשו להקדיש את הריצה לזכר חברתם. "ראיתי אותה אתמול או שלשום במסדרון", סיפר אלון בצלאל, מורה לחינוך גופני ורכז הספורט בבית הספר. "לא ראו עליה שיש לה בעיות בבית, למרות שהיא הייתה ילדה שמדברת, משתפת, חברותית מאוד.
"הצוות כאן כל הזמן עם יד על הדופק. לכל מחנך יש מפגש עם התלמידים בכל בוקר. יש לנו יועצות חינוכיות, פסיכולוגיות, מטפלות ומטפלים. בגלל הייחודיות של האוכלוסייה, אנחנו מאוד מודעים אליהם. עוטפים אותם כל הזמן. סילבנה לא החסירה ימי לימודים בתקופה האחרונה ונראתה ממש בסדר, לא נראתה עצובה".
בצלאל מספר על ילדה מאוד אינטליגנטית ובולטת. "היא הייתה סוחפת אחריה את כולם. מאוד אוהבת לעזור, לארגן, להיות במרכז העניינים. הדבר שהכי בולט בה הוא היותה מנהיגה. היא הייתה סוחפת את הבנות אחריה, מאוד חביבה, תמיד רוצה לעזור. כולם הכירו אותה כילדה שמחה. כשסיפרנו להם היום על האסון, גם אלה שלא הכירו אותה, ידעו שמדובר בילדה הזאת שמצחיקה את כולם ותמיד מחייכת".
אתמול המתין צוות בית הספר לתלמידים כדי לספר להם על שאירע. "כל מחנך הסביר לכיתה שלו, כל שכבה על פי גילה. הם שאלו שאלות, ביקשו לדעת פרטים, אבל גם אנחנו ניזונים מהתקשורת. אנחנו לא באמת יודעים מה היה שם. אני יכול להגיד שסילבנה הייתה ילדה חזקה ולא פראיירית. אני בטוח שהיא נלחמה נגד מי שפגע בה", הוסיף בצלאל.