"ראיינתי בקצרה את אמא של סילבנה, מלאיי שמה. בדירה עצמה דירת חדר קטן, הנשים כולן יושבות על הקרקע ועוטפות את האמא הכואבת. היה אפשר לפלח את השקט בסכין. לא מדברים. רק מלאיי, האמא, היא היחידה ששומעים קול בוקע מגרונה. היא חוזרת על שמה של הבת וקראה לה סלאיי, סלאיי, זה הכינוי שלה כנראה", סיפר שלמור.
"האמא ממררת בבכי קורע לב. האנרגיה כל כך טעונה שאפשר לשחות באוויר. גם אדם זר שהיית עוצם את עיניו, אוטם את אוזניו ומכניס אותו לתוך סוכת האבלים היה מרגיש בגוף שאסון קרה כאן. ביקשתי לשאול אותה כמה שאלות והיא הסכימה אבל בקושי הצליחה לדבר. זו הייתה סיטואציה מאוד קשה. אומרים שעם השנים הרגש דועך כשהכתבים מגיעים לצלם כתובת מהז'אנר הזה. אצלי זה בדיוק הפוך", הוסיף.
טגניה: "זה יותר מקשה עלינו להערכתי. חשבתי שעם הזמן נפתח חיסון אבל זה לא עוזר".
שלמור: "אני בהתחלה חשבתי שאני מתחסן, וככל שעוברות השנים אני מגלה שאני נהיה יותר רגיש לדברים האלה, ובהחלט לוקח את העבודה איתי הביתה. בנוגע לרוצח שנתפס, הוא נתפס בגן הכובשים קצת פחות מ-2 קילומטר מתחנת מחוז תל אביב, מי שראה אותו זה אזרח. יש את הדיון הידוע על נשאת מלחם, שביצע את הפיגוע בפאב הסמטה בדיזינגוף, והמשטרה לא פרסמה את התמונה שלו, ולקח המון זמן למצוא אותו וזה גרר ביקורות קשות על ההתנהלות של המשטרה. פה המשטרה באופן מיידי גם לא רצתה לפרסם את התמונה, זמן קצר אחר כך גילו את הגופה. בבוקרו של היום שלמחרת הוציאו את התמונה כי הבינו שזה עשוי לסייע, ואכן אדם שזיהה את הרוצח זיהה אותו מהתמונה בטלוויזיה ובהרשתות החברתיות".
טגניה: "בדרך כלל מתי המשטרה מפרסמת חשוד? כשהיא בטוחה באמת האחוזים שהוא החשוד שהיא מחפשת, כלומר לקחת להם זמן להבין שטספברהן טספסיון זה האיש שהם מחפשים באמת. הרי ברצח כתבי פלילים יודעים שהמשפחה כולה חשודה בהתחלה, כשלא יודעים במי מדובר. גם האבא של הילדה חשוד וגם האמא, וגם השכן. אז לכן עד שלא היו בטוחים לא פרסמו. אצל מלחם זה היה בעיה כי בהתחלה לא ידעו במי מדובר עד שהשב"כ נכנס לתמונה".
שלמור: "וזה מתווסף לדיון שלם בכלל לתופעה נוראית של רצח נשים. זה משהו שבהחלט קורה, אני מוכרח להגיד שאני רואה את הקריאות להקים ועדת חקירה. אין לי בדיוק את הסטטיסטיקות, אני לא יודע אם מדובר בתופעת רצח שהיא נפוצה יותר מתופעות רצח אחרות".
טגניה: "אני לא יודע אם זו חכמה בדיעבד, דוגמה במקרה של עליזה מנתניה, לדוגמה שם היו אין ספור פעמים תמונות שהוגשו למשטרה".
שלמור: "בחמישים אחוז ממקרי הרצח היו תלונות מוקדמות למשטרה".
טגניה: "פה נשאלת השאלה: ילדה בת 13 מה יש לה להתקשר למוקד 100, וגם כשילדה בת 13 מתקשרת למוקד 100 לא מספיק שהגעת אם מישהו הרביץ לך או משהו כזה, אני חושב שהאסרטיביות של השוטרים צריכה להיות גם במקרים כאלו, להערכתי".