היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע למשפחת קולמן, שבנה עדיאל נרצח בפיגוע דקירה בחודש מרץ השנה, כי לא ניתן להרוס את בית המחבל, עבד אל רחמן בני פאדל, משום שבשל מחלת הנפש ממנה סבל, אי אפשר להגדיר את הרצח בפיגוע על רקע לאומני. הדברים באים בעקבות החלטת מערכת הביטחון של להרוס את ביתו של הדוקר בשל מחלת הנפש שלו.
"חשוב להבהיר ולחדד, כי לקותו הנפשית של אדם מעוררת קושי לקבוע כי פעולתו נעשתה ממניע לאומני", נכתב במכתב ממשרד המשפטים. "כתוצאה מכך, נשמט הבסיס להפעלת סמכות ההריסה שתכליתה הרתעה של אנשים אחרים מפני פעולה ממניעים דומים, קרי, אלימות מתוך מניע לאומני".
עוד נאמר, כי "כאשר אדם נעדר מניע לאומני, בין אם כתוצאה מלקות נפשית או מאחר שהמעשה בוצע ממניע אחר (פלילי, למשל), הריסת ביתו עלולה להיחשב להפעלת סמכות שרירותית של המפקד הצבאי, הואיל ומטרת השימוש בתקנה 119, בהתאם לפסיקת בג"ץ המחייבת את כל רשויות השלטון במדינה, הינה כאמור להרתיע מפגעים הפועלים ממניע לאומני, כלומר הבחינה כוללת מרכיב הבוחן את כוונת המפגע".
החלטת היועמ"ש עוררה זעם גדול בקרב משפחת קולמן. גיסתו של עדיאל, בת אל, כתבה היום בטוויטר: "מדינה על אסיד: משרד המשפטים קבע שלא ניתן להוכיח שהרצח של עדיאל קולמן בעיר העתיקה (לפני כחצי שנה) היה על בסיס לאומני".
מדינה על אסיד: משרד המשפטים קבע שלא ניתן להוכיח שהרצח של עדיאל קולמן בעיר העתיקה (לפני כחצי שנה) היה על בסיס לאומני. pic.twitter.com/2TPbMOteMU
— batel kolman בתאל קולמן (@batelkol) December 10, 2018
ממשפחת קולמן נמסר בתגובה כי "החלטת היועץ המשפטי לממשלה היא וידוא הריגה בבנינו שוב. לפני שמונה חודשים בננו עדיאל לא חזר הביתה בסוף יום עבודה עקב היותו יהודי. המחבל השפל יצא מביתו במטרה לרצוח יהודי. אולם מתברר שהדבר הכל כך פשוט לנו מסובך ליועץ משפטי לממשלה שקובע שלא ברור מה המניע".
"לא עוזר שמשפחת המחבל מצהירה שהוא שאהיד והמחבל עצמו כתב שהוא הולך לרצוח יהודי. מדינת ישראל נלחמת במטרה להגן על שמו הטוב במירכאות כפולות ומכופלות ולהגן על בני משפחתו. במקום להגן על חיי אזרחי ישראל המערכת המשפטית מתגייסת להגן על חיי האויב. החלטת היועמ"ש משמעותה הכשרת גל חדש של פיגועים ומחבלים שהמניע שלהם לא ברור ותביא למרחץ דמים. בושה וחרפה".
מעורך דין מיכאל ליטווק, יועמ"ש ארגון "בצלמו", המייצג את המשפחות השכולות נמסר: "מדובר בהחלטה מקוממת ומעוותת. לטעון שמניעי המחבל לא ברורים והרצח אינו מוגדר כלאומני - אין דבר יותר הזוי מזה בנוסף מדובר בעיוות החוק ומטרותיו אשר נועדו לייצר הרתעה. המחבלים תכננו את מעשיהם ובחרו בקפידה לפגוע ביהודים ולא בבני עמם. הם חולים במחלה ידועה של שנאת יהודים, משמשים השראה למפגעים פוטנציאלים ומשפחותיהם מקבלות קצבאות עתק בשל מעשי הרצח שביצעו".
"יתירה מכך המחבל שרצח את עדיאל כתב במפורש שירים הקוראים לרצח יהודים. משפחתו קוראת לו שאהיד ומציינת בספר שירים שהוצא לכבודו שהוא נפל ההגנה על מסגד אל אקצא כשהרג את אחד השומרים במקום. עמדת היועמ"ש לממשלה שוחקת עד דק את מעט ההרתעה שעוד נותרה".