פרקליט המדינה, שי ניצן, פרסם היום (שלישי) הנחיה מעודכנת בעניין מדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לזנות, בהן שירותים מיניים המוענקים במועדוני חשפנות (לאפ-דאנס).
ההנחיה נועדה להתוות את מדיניות רשויות האכיפה והתביעה בטיפול בתופעות פליליות נפוצות הנלוות וקשורות לזנות: סחר וסרסרות בבני אדם, שירותים מיניים המוענקים במועדוני חשפנות ופרסום שירותי זנות או הצעות לעיסוק בזנות.
לאורך השנים, הובילה הפרקליטות את הטיפול בתיקי העבירות הנלוות לזנות וכן את העבירות של סחר בבני אדם למטרות זנות, מתוך הבנה כי זנות היא תופעה המבטאת מצוקה, וביצוע עבירות הנלוות לזנות מהווה ניצול מכוער של מצוקה זו. הפרקליטות, הסבורה כי עבירות אלה גורמות לפגיעה קשה בכבוד האדם, יזמה בשנים האחרונות, לצד פעולות אכיפה מסורתיות, אכיפה משולבת לצורך התמודדות אפקטיבית ויעילה עם התופעות שנצפו בשטח.
ההנחיה מרכזת ומיישמת את פסיקת בתי המשפט ביחס להגדרת "מעשה זנות", תוך התייחסות למתן שירותים מיניים במועדוני חשפנות. על פי הפסיקה, המושג "זנות" כולל שני רכיבים עובדתיים מצטברים: האחד - מגע מיני, השני - אתנן. על אף שמדובר בתנאים הכרחיים, נדרש שיסוד ה"מגע" יהיה בעל אופי אינטימי וממשי מאוד.
ההנחיה קובעת מספר פרמטרים לצורך הכרעה בשאלה אם מדובר במגע מיני העולה כדי מעשה זנות בהתאם לפסיקה, וזאת לצד קיומו של רכיב האתנן.
הפרמטרים, כפי שנקבעו בהנחיה המעודכנת, לצורך הכרעה זו, כוללים בין היתר אופי המגע המיני (ישיר או עקיף), תכליתו של המגע המיני, הדדיות הפעילות המינית וכן עד כמה היה המגע הפיזי רציף, צמוד, נרחב, אינטימי, ומה היה משכו. ככל שפרמטרים אלה יהיו יותר מובהקים, כך תטה הכף להגדרה המגע כמעשה זנות.
ההנחיה מבהירה שאיסור פרסום מתן שירותי זנות או הצעות לעיסוק בזנות נועד להגן על אנשים העוסקים בזנות או עלולים לעסוק בזנות. לכן, קובעת ההנחיה שאת עיקר מאמצעי האכיפה יש להפנות נגד מי שעומד מאחורי הפרסום וההפצה ונגד מי שבבעלותו הכלי הפרסומי. עוד קובעת ההנחיה, כי בנסיבות מתאימות ניתן לשקול העמדה לדין גם של מעורבים משניים בפרסום (בעלי בית דפוס לדוגמא).