שר העבודה והרווחה, השר חיים כץ (ליכוד), הודיע הערב (שישי) לראש הממשלה בנימין נתניהו, כי הוא מתפטר מהממשלה - וזאת לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע כי הוא החליט לאחר השימוע שערך לשר להעמידו לדין באשמת מרמה והפרת אמונים. בהודעתו לראש הממשלה, דחה השר כץ את ההאשמות נגדו, וטען כי כל פעולותיו היו ללא דופי.



"בכל פעולותיי במסגרת מילוי תפקידי כשר וכחבר כנסת, פעלתי באופן ענייני ונטול פניות לטובת הציבור - בכלל זה העובדים, הגמלאים ואלו שידם אינה משגת. השליחות הציבורית היא משימת חיי, ולכן אמשיך לפעול למען האזרחים  בכל דרך אפשרית", פתח השר את דבריו והוסיף, "הניסיון להטיל דופי בניקיון כפי, ו"להלביש" מניעים שאינם טהורים על פעילות שבלב מילוי תפקידי כחבר הכנסת, שבוצעה בתום לב מלא ובאמונה, כשליח ציבור - הוא חסר יסוד ונועד לכישלון. מדובר בהאשמה על חוק שנחקק בתקופת ה"תספורות" שהייתה קשה לציבור, והוא נועד לתקן עוול, ולהגן על האינטרסים של משקיעים מפני מניפולציות".



"במשך ארבע שנים וארבעה חודשים, נעשו במשרד הרווחה שינויים דרמטיים בשיטות העבודה ובאיחוד אגפים שגרמו לשיפור איכות הטיפול באוכלוסיות רווחה, לראשונה, הקמנו יחידת בקרה ופיקוח, שחוסכת תקציבים רבים ומאפשרת קבלת תמורה אמיתית בהקניית השירותים המסתכמת במיליארדי שקלים בשנה, מטעם המשרד", המשיך השר והתייחס למעורבות ראש הממשלה, "בגיבוי מלא שקיבלתי ממך, הוגדל תקציב המשרד במאה אחוז, דבר שהוביל להכפלת התקציב לטיפול באוטיסטים ולשילובם בקהילה. הצלחתי להעלות את גיל הטיפול בילדים בסיכון בשבע שנים, מגיל 18 לגיל 25, תוך הקניית מקצוע ושילובם במעגל העבודה".

סגנית שר החוץ וחברת מפלגתו, ח"כ ציפי חוטובלי, הגיבה להתפטרותו של כץ וקראה לראש הממשלה למנות אותה להחליפו. "מצפה מראש הממשלה למנות אותי לשרה, זהו רגע מבחן מול הציונות הדתית שהיא חלק מהליכוד. הציבור האיכותי הזה רוצה לראות ייצוג הולם סביב שולחן הממשלה משורות מפלגת השלטון. אני מאחלת לשר חיים כץ שיצא זכאי במשפט ושיעשה עמו משפט צדק", כתבה בחשבון הטוויטר שלה.


כזכור, ביום רביעי האחרון הודיע היועמ"ש מנדלבליט על החלטתו להעמיד לדין את השר כץ בשורת עבירות של מרמה והפרת אמונים, תוך שהוא מסיר מכתב האישום את סעיף השוחד, הכל בהקשר של התנהלותו מול חברת אקוויטל ואיש שוק ההון מוטי בן ארי. השר כץ מכהן בכנסת ישראל משנת 1999 (למעט הפסקה קצרה) וכשר בממשלת ישראל החל ממאי 2015. בין השנים 2006-2005 ו- 2013-2009 שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ומתוקף תפקידו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים.

הפרקליטות טענה כי בין השר כץ לבין בן ארי התפתחה בין השנים 2015-2010 מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה טובות הנאה שונות בין השניים. על פי הנטען, בן ארי שימש באותה עת יועץ פיננסי של חברת אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי. היועמ"ש, כאמור, החליט כעת להגיש נגדו כתב אישום בסעיפים של מרמה והפרת אמונים, אך לא קיבל את ההמלצה להעמידו לדין בגין שוחד. 

הסיר את סעיף השוחד. אביחי מנדלבליט, צילום: הדס פרוש, פלאש 90
הסיר את סעיף השוחד. אביחי מנדלבליט, צילום: הדס פרוש, פלאש 90
 
ע"פ כתב האישום, למרות מערכת היחסים ההדוקה והאינטרסים בהם אחזו השר כץ ובן ארי אשר העמידו את השר כץ בניגוד עניינים בין ענייניו הפרטיים לבין תפקידו הציבורי,  השר כץ נמנע מלגלות אינטרסים הוא נמנע מלגלות אינטרסים אלה לוועדת הרווחה. השר כץ הזמין את בן-ארי להופיע בוועדה כמומחה אובייקטיבי לתחום, תוך שהוא נמנע מלספר לוועדה כי בן-ארי הוא יוזם הצעת החוק, כי יש לשניהם אינטרס כלכלי ברור בקידום הצעת החוק וכי בין שניהם יש מערכת יחסים הדוקה, חברית וכלכלית. 
 
הצעת החוק אושרה בוועדה בתום שלושה דיונים, אשר התפרשו על פני חודש וחצי. בהמשך, משנחשפה מערכת היחסים החברית ביניהם והוגשה תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת, מסר השר כץ מצגים כוזבים בעניין זה לוועדת האתיקה, שעל בסיסם דחתה קובלנה אתית שהוגשה נגדו, הגם שקבעה כי קיים טעם לפגם בכך שלא יידע את חברי הוועדה על החברות בינו לבין בן-ארי, על הקשר של בן-ארי לקבוצת אקוויטל ועל ההשפעה הפוטנציאלית של הצעת החוק על חברות הקבוצה.
 
גם לאחר העברת תיקון 44 הוסיף הקשר החברי והכלכלי בין השר כץ לבן-ארי להתקיים, ובן-ארי המשיך להעניק לשר כץ טובות הנאה כלכליות שונות, כדוגמת המלצה על רכישת ניירות ערך בשעה שהוא מחזיק בידו מידע פנים, והדבר הניב לשר כץ תועלת כלכלית ניכרת, כמפורט באישום השני
 
לאחר שהשר כץ מונה לתפקיד שר, היתה עליו חובה להעביר את תיק ניירות הערך שברשותו ל"נאמנות עיוורת", שתיעשה ע"י חברת נאמנות ציבורית בלתי תלויה, ולהעביר את שטר הנאמנות לגורמים המוסמכים. השר כץ פתח חשבון נאמנות במשרד רואי חשבון שטראוס-לזר, אך בפועל החשבון נוהל ע"י בן-ארי בניגוד לכללים.