לאחר פגרת החג בפרקליטות חוזרים לתיקי נתניהו. עם שובה לישראל של הפרקליטה המלווה את תיקי ראש הממשלה ליאת בן ארי, נערכת הפרקליטות לקבלת החלטה.
במהלך ימי השימוע פעלו פרקליטי נתניהו לנסות לצמצם את חלקו בתיק המתנות (1000), בטענה ליחסי החברות הקרובים עם ארנון מילצ’ן. בתיק ידיעות אחרונות (2000) נעזרו עורכי הדין בחוות דעתם של משפטנים אמריקאים בכירים, בהם פרופ’ אלן דרשוביץ’, עורכי דין ואנשי אקדמיה, שעמדו על יחסי הגומלין המיוחדים שבין עיתונאים ומו”לים לפוליטיקאים.
לטענת המשפטנים הבכירים, מדובר בעבירות במישור הציבורי והערכי ולאו דווקא במישור הפלילי, ולהגשת כתב אישום במישור זה עלולות להיות השלכות בעלות משמעות הרסנית, כפי שקרה לא פעם במדינות שעסקו בעבר בסוגיה זו.
בכל הנוגע לתיק 4000, כפי שפרסמנו לפני החג, תקוותם של פרקליטי נתניהו היא שגרסתם סדקה את יחסי השוחד בין הצדדים, וסעיף זה ירד טרם הגשת כתב אישום, אם יוגש.
כלפי חוץ משדרים פרקליטי נתניהו חזית אחידה ומשוכנעים שהתיקים ייסגרו. אלא שבמשרד המשפטים נראה כי לבן ארי ולפרקליט המדינה שי ניצן עמדות נחרצות יותר לגבי כתב החשדות.
כעת, לאחר שנשמעו כלל טענות פרקליטי נתניהו, יתכנסו בצמרת משרד המשפטים לדיונים מרתוניים, במטרה לעמוד בלוח הזמנים שבו דבק היועץ, כלומר עד לסוף חודש נובמבר או תחילת דצמבר, טרם סיום כהונתו של פרקליט המדינה שי ניצן.
לדברי יו”ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין עוה"ד עדי כרמלי, "צוותי הפרקליטות, יחד עם פרקליט המדינה, יקיימו דיונים פנימיים באשר לטענות שהעלו פרקליטי ראש הממשלה. בתום הדיון יחליטו אילו טענות מקבלים ואת מה דוחים, ואיך ייראה בסופו של דבר כתב האישום, אם אכן יוגש כזה".
לדברי עו”ד כרמלי, "אם מישהו מהם יחליט למשל שבאחת הפרשות הסיכוי להרשעה נמוך, יתוקנו סעיפי האישום, או שלא יוגש כתב אישום בפרשה זו. ההחלטה תצא כמובן בקול אחד, ומאחוריה יתייצבו כולם כגוף אחד, גם אם בתוך הצוותים יהיו דעות שונות".