בכיר לשעבר בפרקליטות מותח ביקורת על הדרך בה נכתב כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו שהציג ביום חמישי האחרון היועמ"ש אביחי מנדלבליט. כזכור, כתב האישום כלל עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000 (פרשת בזק־וואלה) ובעבירות של מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 (פרשת המתנות) ו־2000 (שיחות נתניהו־מוזס). עו"ד ינון סרטל, לשעבר סגן פרקליטת המדינה וחבר צוות התביעה במשפט דרעי אמר היום (ראשון) בתוכניתו של אראל סג"ל ב-103FM כי "לא רק שיקולים משפטיים עמדו לעיני המנסחים".
"כשקראתי את כתב האישום ראיתי דברים שלא נתקלתי בהם בכתבי אישום", אמר סרטל, "הדבר הבולט ביותר זה הנספח שצורף לכתב האישום שמפרט ראיות שיש בתיק שכנראה שבכוונת התביעה להביאם לבית המשפט אבל הם דברים שלא מפלילים בכתב אישום. כתב אישום זה כתב ראיות של התביעה וככל שהיא תוכיח לבית המשפט שהן מקיימות את יסודות העבירה הם יבקשו להרשיע בעבירות אלה".
עוד הוסיף סרטל: "ראיות צריכות לעמוד במבחן הקבילות. אמרות חוץ של עדים כפי שמופיעות במסמך הזה הן לא קבילות בשלב הזה ולכן הן לא אמורות להיות בכתב האישום אלא רק בשלב ההוכחות".
מדוע מנדלבליט ושי ניצן נהגו בתיק הזה באופן שונה מבדרך כלל?
"אני לא רוצה להיכנס לכוונות נסתרות. נראה שלא רק שיקולים משפטיים עמדו בניסוח מסמך שאמור להיות כולו משפטי. ככל שיש עובדות לצורך הוכחת העבירות אז הן אמורות להיות מפורטות באופן מלא ולא על דרך של דוגמאות וככל שמדובר בראיות אז לא אמורים להכניס אותן בכלל לכתב האישום. עצם השימוש במילה דוגמאות מראה שזה לא ניסוח משפטי כפי שכתב אישום אמור להיות מנוסח. יש עוד כמה דברים חריגים בכתב האישום, כמו שימוש חוזר במונח 'הנאשם נתניהו' ו'הנאשם אלוביץ'".
אתה אומר שמישהו פה עשה הכל כדי לייצר כתב אישום חמור.
"הכלל החשוב ביותר בהליך משפטי במדינה דמוקרטית זה זכות של כל נאשם להליך הוגן, זה הבסיס. אם באמת אין צורך וזה לא ישפיע אז למה להכניס את זה למסמך?"
כזכור, בהחלטתו קובע מנדלבליט כי בתיק 4000 השפיעו ראש הממשלה ובני משפחתו על הפרסומים באתר וואלה, שהיה בבעלותו של איש העסקים שאול אלוביץ' ורעייתו איריס, בתמורה להטבות רגולטוריות ששוויין נאמד במיליארד שקל, באמצעות הקלות במיזוג החברות שהיו בבעלות אלוביץ' – בזק ויס. נתניהו, כאמור, נאשם בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, ואילו אלוביץ' בעבירה של מתן שוחד על ידי סיקור חיובי לנתניהו ומשפחתו.
בכתב האישום, המשתרע על 62 עמודים, נטען: "נוצרה בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ' מערכת יחסים של 'תן וקח', שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו... "נתניהו, מתוקף תפקידיו הציבוריים... ביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים של הנאשם אלוביץ', שהיקפם נאמד בסכומי עתק"."הנאשם נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין בני הזוג אלוביץ' באופן שיטתי ועקבי מפני שורה של גורמים רשמיים, להם מסר מידע חלקי ומטעה אודות טיב יחסיו עם אלוביץ'".עוד נאמר בהחלטה כי בין השנים 2012־2017 עשה ראש הממשלה שימוש בסמכותו למתן היתרים לביצוע מהלכים בעסקים של אלוביץ' ובתמורה "תחילה באמצעות מתווכים ולאחר מכן באופן ישיר, הפנו בני הזוג נתניהו דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר וואלה, ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של הנאשם נתניהו.
בני הזוג אלוביץ' הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ"ל וואלה אילן ישועה להיענות לדרישות אלה. כתוצאה מכך הנחה ישועה את העורכים והעיתונאים של וואלה לשנות פרסומים באתר באופן התואם את דרישותיו של נתניהו".כדי להסתיר את "הקשר המושחת" שלהם עם נתניהו דאגו בני הזוג אלוביץ' להשמיד כל ראיה ממכשירי הטלפון שלהם, הורו לישועה לפעול באופן דומה והנחו אותו למסור גרסאות כוזבות.
בתיק 2000 (שיחות נתניהו־מוזס) קובע כתב האישום כי מו"ל "ידיעות אחרונות" ואתר Ynet, ארנון מוזס, הציע לנתניהו סמוך לבחירות 2014 לשנות את הסיקור בגופי התקשורת שבבעלותו לטובתו ונגד יריביו הפוליטיים עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה", כפי שנאמר בשיחתם. כל זאת בתמורה לכך שנתניהו ידאג להגביל את עוצמתו של העיתון "ישראל היום" שבבעלות מקורבו, המיליארדר שלדון אדלסון, ובכך להביא להתחזקותו של העיתון "ידיעות אחרונות".
בכתב האישום נטען כי ראש הממשלה לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטייה את השיחה עם מוזס, הגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק שתגביל את "ישראל היום". הוא המשיך לנהל עם הנאשם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת של מרכיבי ההצעה והציג בפניו מצג שווא שלפיו יש ביכולתו לקדם הצעת חוק זו.ראש הממשלה בחן את רעיון חוק "ישראל היום" עם יו"ר הקואליציה זאב אלקין ועם יו"ר ועדת הכנסת יריב לוין, מתוך הערכה שדבר הפגישה איתם ייוודע למוזס. במעשיו אלו הפר נתניהו אמונים באופן הפוגע פגיעה מהותית באמון הציבור. עוד נטען כי נתניהו "ניצל את מעמדו ואת כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית ובכך שבהיותו נבחר הציבור הבכיר ביותר העביר מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של עובדי ציבור בכירים ואנשי עסקים וכי אין פסול בעסקאות שוחד".
בתיק 1000 (פרשת המתנות) מייחס כתב האישום לראש הממשלה עבירות מרמה והפרת אמונים מאחר שבמסגרת יחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן, שהתבססו על זיקה וקשרים אישיים, קיבלו הנאשם בנימין נתניהו ורעייתו שרה טובות הנאה שונות. החל משנת 2013 קיבלו בני הזוג נתניהו מתנות וטובות הנאה גם מאיש העסקים ג'ון פאקר. השווי הכולל של המתנות, בעיקר סיגרים ובקבוקי שמפניה, מוערך ב־700 אלף שקל. במסגרת הקשר ביניהם טיפל ראש הממשלה בענייניהם של מילצ'ן ופאקר תוך כדי הימצאו בניגוד עניינים."טובות ההנאה ממילצ'ן ומפאקר, שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזי שמפניה, ניתנו לנאשם נתניהו ולרעייתו, באופן רציף, במענה לבקשות ואף לדרישות, בין היתר באמצעות משלוחים, גם כאשר מילצ'ן ופאקר לא שהו בישראל, עד כדי כך שהפכו למעין 'קו אספקה'... טובות ההנאה ניתנו לנאשם בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל".
בכתב האישום, המשתרע על 62 עמודים, נטען: "נוצרה בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ' מערכת יחסים של 'תן וקח', שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו... "נתניהו, מתוקף תפקידיו הציבוריים... ביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים של הנאשם אלוביץ', שהיקפם נאמד בסכומי עתק"."הנאשם נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין בני הזוג אלוביץ' באופן שיטתי ועקבי מפני שורה של גורמים רשמיים, להם מסר מידע חלקי ומטעה אודות טיב יחסיו עם אלוביץ'".עוד נאמר בהחלטה כי בין השנים 2012־2017 עשה ראש הממשלה שימוש בסמכותו למתן היתרים לביצוע מהלכים בעסקים של אלוביץ' ובתמורה "תחילה באמצעות מתווכים ולאחר מכן באופן ישיר, הפנו בני הזוג נתניהו דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר וואלה, ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של הנאשם נתניהו.
בני הזוג אלוביץ' הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ"ל וואלה אילן ישועה להיענות לדרישות אלה. כתוצאה מכך הנחה ישועה את העורכים והעיתונאים של וואלה לשנות פרסומים באתר באופן התואם את דרישותיו של נתניהו".כדי להסתיר את "הקשר המושחת" שלהם עם נתניהו דאגו בני הזוג אלוביץ' להשמיד כל ראיה ממכשירי הטלפון שלהם, הורו לישועה לפעול באופן דומה והנחו אותו למסור גרסאות כוזבות.
בתיק 2000 (שיחות נתניהו־מוזס) קובע כתב האישום כי מו"ל "ידיעות אחרונות" ואתר Ynet, ארנון מוזס, הציע לנתניהו סמוך לבחירות 2014 לשנות את הסיקור בגופי התקשורת שבבעלותו לטובתו ונגד יריביו הפוליטיים עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה", כפי שנאמר בשיחתם. כל זאת בתמורה לכך שנתניהו ידאג להגביל את עוצמתו של העיתון "ישראל היום" שבבעלות מקורבו, המיליארדר שלדון אדלסון, ובכך להביא להתחזקותו של העיתון "ידיעות אחרונות".
בכתב האישום נטען כי ראש הממשלה לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטייה את השיחה עם מוזס, הגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק שתגביל את "ישראל היום". הוא המשיך לנהל עם הנאשם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת של מרכיבי ההצעה והציג בפניו מצג שווא שלפיו יש ביכולתו לקדם הצעת חוק זו.ראש הממשלה בחן את רעיון חוק "ישראל היום" עם יו"ר הקואליציה זאב אלקין ועם יו"ר ועדת הכנסת יריב לוין, מתוך הערכה שדבר הפגישה איתם ייוודע למוזס. במעשיו אלו הפר נתניהו אמונים באופן הפוגע פגיעה מהותית באמון הציבור. עוד נטען כי נתניהו "ניצל את מעמדו ואת כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית ובכך שבהיותו נבחר הציבור הבכיר ביותר העביר מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של עובדי ציבור בכירים ואנשי עסקים וכי אין פסול בעסקאות שוחד".
בתיק 1000 (פרשת המתנות) מייחס כתב האישום לראש הממשלה עבירות מרמה והפרת אמונים מאחר שבמסגרת יחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן, שהתבססו על זיקה וקשרים אישיים, קיבלו הנאשם בנימין נתניהו ורעייתו שרה טובות הנאה שונות. החל משנת 2013 קיבלו בני הזוג נתניהו מתנות וטובות הנאה גם מאיש העסקים ג'ון פאקר. השווי הכולל של המתנות, בעיקר סיגרים ובקבוקי שמפניה, מוערך ב־700 אלף שקל. במסגרת הקשר ביניהם טיפל ראש הממשלה בענייניהם של מילצ'ן ופאקר תוך כדי הימצאו בניגוד עניינים."טובות ההנאה ממילצ'ן ומפאקר, שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזי שמפניה, ניתנו לנאשם נתניהו ולרעייתו, באופן רציף, במענה לבקשות ואף לדרישות, בין היתר באמצעות משלוחים, גם כאשר מילצ'ן ופאקר לא שהו בישראל, עד כדי כך שהפכו למעין 'קו אספקה'... טובות ההנאה ניתנו לנאשם בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל".