מנדלבליט: מזועזע מהשקרים וההכפשות, ניצן ובן ארי עם מאבטחים כי מילאו את תפקידם

"בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה של כולנו. הוא עומד בראש הדרג המדיני, שאותו אנחנו משרתים, אותו אנו מייצגים בערכאות, ולו אנו מספקים ייעוץ משפטי לשם הגשמת מדיניותו בגבולות הדין. אלה הן מושכלות יסוד, ולא חל בכך כל שינוי. פרקליטות המדינה לא נמצאת חס וחלילה בעימות עם ראש הממשלה או עם מי משרי הממשלה. כך גם היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו גוף ממלכתי של המדינה, פועלים מטעמה ובשמה, ומייצגים אותה בערכאות. למרבה הצער, הגישה הממלכתית והאחראית שבה אנו נוקטים ושעליה נקפיד לשמור, לא תמיד מאפיינת גורמים אחרים. אני שומע ביטויים שאין להם מקום בשיח הציבורי – שמכוונים כלפי מערכת אכיפת החוק, וכלפי בכירים מסוימים בתוכה. אני שומע איומים. אני שומע שקרים. אני שומע הכפשות חסרות ביסוס. זה פשוט מזעזע", תקף מנדלבליט בדבריו והתייחס לעובדה שבכירי הפרקליטות נאלצים להסתובב עם מאבטחים: "פרקליט המדינה, שי ניצן, הוא משרת ציבור בכל רמ"ח אבריו. הוא משפטן מעולה. הוא אדם ישר והגון. ליאת בן ארי, כשמה כן היא - בת למשפחת האריות. היא לוחמת אמיתית. רואה נגד עיניה את שלטון החוק, ואותו בלבד. העובדה ששי וליאת מסתובבים עם מאבטחים רק בגלל שמילאו את תפקידם - היא בלתי מתקבלת על הדעת".

 

עוד הוסיף היועמ"ש: "פרקליטות המדינה היא חומת המגן של מדינת ישראל מפני הפשיעה והשחיתות השלטונית, מפני פגיעה בזכויות אדם, מפני ניצול לרעה של כוח השררה, ומפני מצב בו "לית דין ולית דיין". מובן כי אין בכך כדי ללמד שפרקליטות המדינה חפה מטעויות, או שהיא חסינה מביקורת. פרקליטות המדינה היא אחד הגופים שנתונים תחת הכי הרבה גופי בקרה במדינת ישראל – מעבר לבקרה הפנימית של מנהלי היחידות ופרקליט המדינה, קיימת גם ביקורת של מבקר המדינה, ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ונציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות". 

"אנחנו לא מפחדים מביקורת", הדגיש מנדלבליט, "ובלבד שמדובר בביקורת עניינית, ובשיח מכבד ובונה. חבריי היקרים אנשי פרקליטות המדינה, אני חש זכות גדולה על העבודה המשותפת אתכם. אתם יכולים להיות גאים על היותכם חלק ממערכת חשובה, מפוארת, אחראית, ממלכתית, מערכת שלא יודעת מורא, אלא את מוראו של הדין, מערכת ששמה לנגד עיניה את שלטון החוק, את האינטרס הציבורי, ואת טובתם של אזרחי המדינה. אני גאה בכם על כך".

כזכור, מנדלבליט ערך אתמול דיון בנושא המשמעויות המינהליות־חוקתיות של ההחלטה להגיש כתב האישום נגד ראש הממשלה, בעודו מכהן בראש ממשלת מעבר. זאת, על רקע פניות שונות בעקבות ההחלטה, והסוגיות המשפטיות התקדימיות שהיא מעוררת. בין השאר נדונו הטענות כי לאור פסיקת בית המשפט הידועה כהלכת דרעי־פנחסי, ראש הממשלה חייב להתפטר מתפקידו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק יסוד: הממשלה. נדונו גם הטענות כי גיבוש כתב האישום נגד ראש הממשלה יצריך את יציאתו לנבצרות.

במשרד המשפטים הבהירו כי הדיון לא עסק באפשרות שנשיא המדינה ראובן ריבלין יצטרך להטיל על נתניהו הרכבת ממשלה בהמשך. בסיכום הדיון קבע היועמ”ש כי אין חובה שראש ממשלה יתפטר מתפקידו בתקופת ממשלת מעבר. בין השאר הוא נסמך על החלטה קודמת, שניתנה בשנת 1977 בחוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה דאז פרופ’ אהרן ברק. מנדלבליט ציין עוד כי מדובר בסוגיה שצריכה להישאר במישור הציבורי והפוליטי, ועל כן קבע כי “אין מקום בעת הזו לקביעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה כי נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו". בכל הנוגע לשאר תפקידי השרים שבהם אוחז ראש הממשלה החליט היועמ"ש כי סוגיה זו תיבחן בהמשך.