לאחר כתב האישום שהוגש נגדו, רשות המיסים החלה לנהל חקירה נוספת נגד שר הרווחה לשעבר ח"כ חיים כץ. ברשות המיסים סירבו להתייחס לפרטי החקירה. יצויין כי השר לשעבר טרם זומן לחקירה בנושא. כזכור, כץ הגיש את התפטרותו מהממשלה בעקבות כתב אישום שהחליט להגיש נגדו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בגין מרמה והפרת אמונים.
כתב החשדות ייחס לכץ שורת עבירות של מרמה, הפרת אמונים ושוחד, בעקבות התנהלותו מול חברת אקוויטל ואיש שוק ההון מוטי בן ארי. נוסף לכך, הודיע מנדלבליט כי החליט לאמץ את עמדתם של פרקליט המדינה ומנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה דן אלדד, שלא להגיש כתב אישום נגד שר הרווחה בפרשת עובדי התעשייה האווירית.
לפי החקירה בפרשת אקוויטל, שניהלה הרשות לניירות ערך, בעת ששימש יו”ר ועדת הרווחה בכנסת רכש כץ מניות בחברה בהמלצת בן ארי, ששימש היועץ כלכלי של אקוויטל. זאת תוך שימוש במידע פנימי, ובכך עשה רווחים של מיליוני שקלים שלא כדין לכאורה. בכתב האישום נאמר כי במקביל לכהונתו כחבר כנסת, שימש השר כץ גם יו”ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ומתוקף תפקידיו אלו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים. במקביל, פעל כץ רבות בשוק ההון ותיק ההשקעות שלו גדל במיליוני שקלים בתקופה הרלוונטית.
עוד לפי כתב האישום, עם השנים התפתחה בין כץ לבן ארי מערכת יחסים שהפכה לקשר חברי קרוב ביותר, כשמקביל אחזו השניים באינטרסים כלכליים הדדיים. עוד נטען כי בשנת 2010, ביוזמת בן ארי, הניח כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית מטעמו - תיקון 44 לחוק ני”ע – אף שידע שבן ארי ירוויח מהחקיקה הזו. לפי כתב האישום, פעל כץ בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים והאינטרסים הכלכליים הפרטיים שלו ושל חברו בן ארי והסתיר אינטרסים אלו כשהוא מציג כביכול כי מדובר בעסקאות אקראיות.