היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מתנגד להחלטתו של שר המשפטים, אמיר אוחנה, למנות לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה את אורלי בן ארי-גינזברג. במכתב ששלח לו כתב מנדלבליט כי "המועמדת אינה עונה לעמדתי לאמות המידה הנדרשות למילוי תפקיד זה", וציין כי "קיימת מניעה משפטית למינויה".
"לצערי, החלטת לבחור לתפקיד זה, על משמעותו הדרמטית לאכיפת החוק, מועמדת שאינה מקרב הדרג הבכיר ביותר בפרקליטות המדינה ואשר אינה עונה לעמדתי לאמות המידה הנדרשות למילוי תפקיד זה", הסביר היועמ"ש, שהוסיף: "שר המשפטים בהחלט מוסמך היה שלא לקבל את המלצתי למינוי עו"ד למברגר, ובלבד שהיו לכך נימוקים משכנעים. במסגרת שיחותינו, ואף בהחלטת שפורסמה ברבים, לא הוצגו כל נימוקים בעניין זה".
לדבריו, "אין חולק על העובדה שעו"ד בו ארי היא פרקליטה ותיקה ולה זכויות רבו בפרקליטות.... אולם יש לזכור כי אין מדובר בתפקיד מהדרג הבכיר ביותר בפרקליטות. תפקיד משנה לפרקליט מחוז ודאי אינו אחד התפקידים 'הטבעיים' מהם ימונה פרקליט המדינה, קל וחומר לא ממלא מקומו שתכליתו מטבעה היא, ככלל, שימור המצב הקיים".
מוקדם יותר הודיע נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, לשר המשפטים כי המינוי עלול לערער את תפקוד הפרקליטות, זאת מאחר שתפקידה הקודם -משנה לפרקליטת מחוז מרכז - אינו בכיר דיו בהיררכיה הארגונית. "מבדיקת נתוניה האישיים של עו"ד בן ארי גינזברג, היא עומדת בתנאי הסף למשרה. יחד עם זאת, אעיר כי בהיותה משנה לפרקליטת מחוז מרכז, היא לא נמנית על הדרג הבכיר בהיררכיה הארגונית, דבר שעלול לערער את תפקודה התקין של הפרקליטות", ציין נציב שירות המדינה במכתב ששלח לאוחנה.
בין השר אוחנה ליועמ"ש מנדלבליט נרשמו חילוקי דעות סביב המינוי, כאשר מנדלבליט טען כי בידיו הסמכות לקבוע את זהות מ"מ פרקליט המדינה בזמן כהונתה של ממשלת מעבר. מנדלבליט ביקש למנות לתפקיד את המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר.