לאחר מאבק של עשור ועתירה לבג"ץ שהוגשה לפני כשנתיים, בית המשפט קבע לאחרונה כי תוענק אזרחות ישראלית לצעירה בשם אמונה מקהילת העבריים מדימונה. אביה של אמונה, פיליפ, הגיש ביחד איתה עתירה לבג"ץ באמצעות עו"ד יפית וייסבוך, בדרישה להורות למשרד הפנים להעניק לה אזרחות ישראלית.
השופט נעם סולברג קיבל את הדרישה, וקבע כי חוק ההתאזרחות מאפשר קבלת אזרחות לקטין בעקבות הוריו כל עוד הוא איתם בישראל - גם אם לא היה רשום קודם לכן כתושב ישראל כפי שדרש משרד הפנים. פיליפ הגיע לישראל בשנות ה־80 עם אשרת תייר ונשאר כאן שלא כחוק. בשנת 2000 נולדה בתו בלידת בית בקהילה בדימונה, לא נרשמה וקיומה לא דווח למדינה. בשלב מסוים אביה קיבל היתר לתושבות ארעית בארץ ולאחר מכן לתושבות קבע. למרות זאת, הוא מעולם לא דיווח על הולדת בתו, ואמה עזבה את ישראל כמה שנים לאחר הולדת הילדה.
רק בשנת 2012 רשם פיליפ את בתו במשרד הפנים. בשנת 2015, כאשר קיבל אזרחות, ביקש להעניק אותה גם לבתו, אולם משרד הפנים סירב לבקשה, וטען כי לא ניתן לעשות זאת מכיוון שאמונה שוהה בארץ שלא כחוק מאז לידתה והיא אינה תושבת ישראל לעניין חוק האזרחות.
בימים האחרונים דחה כאמור השופט סולברג את עמדת משרד הפנים, וקבע כי "אמונה נולדה בישראל בשנת 2000 ומעולם לא יצאה את גבולות הארץ. היא צעדה את צעדיה הראשונים במדינה, דיברה בה את מילותיה הראשונות, התחנכה והתבגרה כאן. חיים אחרים לא ידעה מעולם. כאן נולדה, כאן ביתה, כאן חבריה, ואין לה מקום מושב אחר בעולם".
עוד הדגיש סולברג כי "אין עוררין על כך שמרכז חייה של אמונה בישראל, וכך היה גם בעת שאביה התאזרח. במועד ההתאזרחות הייתה אפוא אמונה תושבת ישראל, כמשמעות המונח בחוק האזרחות, והיא זכאית להתאזרח בה בתור קטינה נלווית".