"מפגיזים את השופטים": לאור המתקפות המרובות על מערכת המשפט בתקופה האחרונה, מספר קריאות מצד בכירים בישראל נשמעו בניסיון להוריד את רמת השיח נגד בתי המשפט בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך היום (רביעי). בין הדוברים שהתבטאו בחריפות נגד הביקורת על מערכת המשפט היה נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק שאמר: "בית המשפט לא צריך להיכנס לבונקר. יש פה התקפה עליו, מפגיזים אותו. הוא לא צריך להמתין לימים טובים יותר. לא יודע אם יבואו ימים טובים ומתי. עליו לעמוד זקוף, ולהמשיך ולתת את אותם פסקי הדין שהיה נותן אילולא היו יורים עליו".
"מערכת היחסים בין הכנסת לרשות המבצעת היא בד"כ פרובלמטית בדמוקרטיה פרלמנטרית, אך אצלנו הממשלה מכתיבה את כל החלטות הכנסת ושיקול הדעת העצמאי של ח"כ הוא קטן. אם הוא כבר מופעל, אז אומרים 'אתם לא נותנים לרשות המבצעת לבצע'. התפקיד החשוב של הכנסת כמבקרת הולך ונשחק עד שהוא כמעט ולא קיים. לא כך צריך להיות מבנה הפרדת הרשויות", אמר ברק.
"ברשות המבצעת גם חל שיבוש", המשיך עוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר, "ראש הממשלה היה ראשון בין שווים, היום אף אחד לא רואה אותם כשווים וכולם רואים את ראש הממשלה כראשון. תראו מה קרה עם ההחלטות עם הקורונה - ראש הממשלה מקבל החלטה, הולך לציבור ומודיע עליה, אח"כ זה היה הולך לממשלה ואח"כ לכנסת. זו לא הפרדת רשויות".
"התשתית של ביהמ"ש כמבקר הכנסת היא מאוד חלקית ושנויה במחלוקת, ולכן אני יכול להבין ביקורת מהכנסת האומרת שאנו המון שנים פעלנו מבלי שביהמ"ש התערב ופתאום ביום אחד התהפכו היוצרות. אך התשובה היא כי מי שהפך את היוצרות היא הכנסת. הכנסת כרשות מכוננת אמרה לכנסת - את לא יכולה לחוקק חוקים שפוגעים בחוק יסוד כבוד האדם, ובחוק יסוד חופש העיסוק, אלא אם הפגיעה תואמת את ערכיה של מדינת ישראל, לתכלית ראויה ואינה מעבר לנדרש", הוסיף.
"בית המשפט לא צריך להיכנס לבונקר. יש פה התקפה עליו, מפגיזים אותו. אבל הוא לא צריך להיכנס לבונקר, ולהגיד נמתין, יבואו ימים טובים יותר. לא יודע אם יבואו ימים טובים, ומתי יבואו ימים יותר טובים. עליו לעמוד זקוף, ולהמשיך ולתת את אותם פסקי הדין שהיה נותן אילולא היו יורים עליו", אמר ברק.
"יחד עם זאת, אם יש לך קייס שיש לך ספקות לגביו, אז בסיטואציה כזאת כשיש יריות כאלה אתה לא צריך לבחור באותה החלטה שתגביר את האש. בית המשפט הוא כיפת הברזל של הדמוקרטיה הישראלית, ואסור שכשיש התקפות, על כיפת הברזל להיכנס לבונקר".
"אני יודע שאני נתפס בתור אוייב העם שנלחם באיזושהי דון קישוטיות", מתח ביקורת על מבקריו. "לא, אני לא כזה. יש מקום לשיח, אבל הוא צריך לבוא מתוך כבוד הדדי, ולא מתוך שיח כוחני. דוגמה לשיח כוחני הוא חוק הלאום. אני אמרתי שאני בעד חוק היסוד, ורואה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אך האופן שבו הוא נעשה היה בכוח ולא בהידברות. אם היו עושים בהידברות, היו מגיעים לאותו הרעיון, תוך שמירה על הזכויות האינדיבידואליות של כל אדם בישראל".
ריבלין: "לא כל ביקורת היא הסתה"
גם נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין נשא דברים בכנס המקוון "מדמיינים מחדש דמוקרטיה": "לא כל ביקורת היא הסתה. לא כל ביקורת על מערכת המשפט היא הסתה. לא כל ביקורת על הממשלה היא הסתה. ולא כל ביקורת על הכנסת היא פגיעה ביסודות הדמוקרטיה. חשוב שתהיה ביקורת בונה. כזו שמקיימת שיח, ולא מכופפת ידיים, שכן ביקורת שמבקשת להלך אימים סופה להחליש, חלילה, את שלושת הרשויות, ולפגוע בדמוקרטיה הישראלית".
"הקביעה שפרשנות החוק לא צריכה להיקבע על פי דברי המחוקק בכנסת, יכולה להביא לכך שבסופו של דבר, לא הכנסת, שהיא נציגת הריבון, העם, בין בחירות לבחירות תקבע את עקרונות העל, אלא שבית המשפט יעשה זאת", אמר עוד.
"מעל כל הדברים הללו עומדת המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו, הבית שלנו, שקירותיו רועדים. אל הפולמוס הער, הנוקב, שחשוב וראוי שיתקיים על סוגיית הפרדת הרשויות, אל לנו להגיע כשאנחנו עוטים כפפות אגרוף", סיכם את דבריו.