ההבדלים בין השתיים, עשויים להוביל לתוצאה משפטית אחרת, דבר המצריך תכנון אסטרטגי זהיר, אשר יסלול את הדרך לערכאה הרצויה. עוד נוסיף, כי אם בעבר היה ברור כי בתי הדין הרבניים פוסקים לרוב לטובת הבעל ואילו בתי המשפט לענייני משפחה, הם הערכאה העדיפה יותר עבור האישה, הרי שגם כאן מסתמנת זה זמן מה אי בהירות, דבר המוסיף למורכבותו של ניהול הליך הגירושין.
מהם ההבדלים המרכזיים והאקוטיים ביותר בין שתי הערכאות הללו?
על מרוץ הסמכויות
קיומה של סמכות מקבילה בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה, לצד האפשרות לקבלת תוצאה משפטית שונה, יצרו את התופעה המוכרת בשם מרוץ הסמכויות. על פיה, מי מבעלי הדין אשר הקדים להגיש את תביעותיו לאחת מן הערכאות, רכש לה את הסמכות לדון באותם העניינים. מצב זה מקשה מאוד על זוגות המצויים בהליכי גירושין ועל עורכי הדין העוסקים בתחום זה, הנדרשים למלאכת מחשבת כדי להעניק ללקוח את הייצוג המשפטי המיטבי.
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014 היה אמור לשים סוף לתחרות הזו בין בעלי הדין, אך למעשה היא נותרה כמעט כשהייתה, היות כי מי מן הצדדים אשר מגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, מקבל זכות קדימה בבחירת הערכאה, ככל שהליך ההידברות בין בני הזוג לא צלח.
החשיבות הרבה כל כך לשאלה איזו מבין הערכאות תדון באיזה עניין, נעוצה בשוני הרב שביניהן, אשר מוביל לא פעם, כאמור, לתוצאות משפטיות אחרות. להלן כמה מן ההבדלים המהותיים ביותר בין בתי הדין הרבני לבין בית המשפט לדיני משפחה.
אופיו של ההליך
לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט לענייני משפחה מאפיינים שונים ואלו העומדים בבסיס הבדלי פסיקותיהם. כך, דיונים בבית הדין הרבני מתקיימים בהרכב של שלושה דיינים ואילו בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה דן שופט יחיד.
גילוי המסמכים בבתי הדין הרבניים יכול להיעשות לאורך ההליך כולו, בעוד שבבתי המשפט לענייני משפחה, מחויבים בעלי הדין להגיש בתחילת ההליך את כל ראיותיהם.
כמו כן, כידוע, בית הדין הרבני פוסק על פי דין תורה, בעוד שבתי המשפט לענייני משפחה פוסקים בדרך כלל על פי הדין האזרחי.
כתוצאה מכך, מתאפיינים בתי הדין הרבניים בשמרנות יחסית בהחלטותיהם. זאת משום שהם מבקשים להיצמד לכללי ההלכה, דבר שאינו מותיר לתפיסתם גמישות רבה. בשונה מהם, בתי המשפט לענייני משפחה לרוב, פתוחים יותר להתאים את פסקי הדין אל השינויים המתרחשים במבנה החברה והמשפחה. אם כן, אך טבעי כי הבדלים אלו בין שתי הערכאות, יכולים לייצר לא פעם תוצאה משפטית אחרת, כאשר אותו עניין יובא בפני כל אחת מהן. בהמשך נציג שתי דוגמאות לעניין זה: סוגיית מזונות הילדים ואישור הסכם גירושין.
מעמדן של ערכאות הערעור
הבדל נוסף ומשמעותי מאוד בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה, הוא המעמד שהן מייחסות לפסיקותיהן של ערכאות הערעור. במה דברים אמורים? כאשר מוגש ערעור אל בית המשפט המחוזי, על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה וזה התקבל, הרי שמעתה, מחויבים כל בתי המשפט לענייני משפחה לפסיקתו של בית המשפט המחוזי באותו העניין. לעומת זאת, בבית הדין הרבני אין תקדים מחייב. כלומר, אם בעל דין הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול וזכה בו, בתי הדין הרבניים האזוריים אינם מחויבים לאמץ את פסיקתו. זאת משום שאין דיין עליון לאחר וכל אחד מן הדיינים רשאי לפסוק על פי פרשנותו את ההלכה.
עד כאן לשוני באשר לאופיו והתנהלותו של בית הדין מול בית המשפט. ומה בדבר תוצאותיו של ההליך? כאמור מעלה, השוני בין בתי הדין הרבניים, לבין בתי המשפט לענייני משפחה, יכולים ליצור הבדלים ניכרים בתוצאות ההליך המשפטי, למשל, במקרה של תביעת מזונות ילדים והליך הגשת אישור הסכם גירושין לכל אחת מן הערכאות.
הבדל בפסיקת מזונות ילדים
בחודש יולי 2017, התחוללה מהפכה בדיני מזונות הילדים. בית המשפט העליון קבע כי הגיעה העת לשוויון בין אבות לאימהות בעניין חובה זו וקבע: החל מגיל 6 ואילך, חולקים ההורים את חובת תשלום המזונות, בהתאם לזמני השהות ויחס ההכנסות. המצב על פיו האב נושא לבדו בחיוב זה הוגבל לילדים עד גיל 6. כהמשך ישיר להלכה החדשה, החלו בתי המשפט לענייני משפחה, לבטל את תשלום המזונות במקרים של זמני שהות שווים ורמת הכנסה דומה של ההורים. הווה אומר, כל הורה נושא בהוצאות השוטפות של הילדים בעת שהותם עמו והם יחלקו בהוצאות החריגות בלבד. בתי הדין הרבניים לא אימצו באופן גורף את הלכת בית המשפט העליון.
משמעות הדבר היא כי כאשר יובאו בפני בתי הדין הרבניים אותן הנסיבות, קרי, בני זוג בעלי שכר דומה במשמורת משותפת, סביר להניח כי הדיינים יטילו על האב חיוב במזונות, אף אם בסכום נמוך. בכך יוצרים הם עצמם סוג של שינוי מעניין, על פיו, דווקא האישה יכולה לצאת נשכרת מכך כי נושא מזונות הילדים יידון בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה, כפי שהיה בעבר, בהתאם למיתוס הוותיק הקורא לגברים לפנות אל בית הדין הרבני ולאישה אל בית המשפט לענייני משפחה.
אישור הסכם גירושין
למרות הקשיים הכרוכים בדבר, הצליחו בני הזוג לגבש הסכם גירושין המסדיר את כל הסוגיות המשפטיות שעלו אגב גירושיהם. עתה, על מנת שיקבל תוקף של פסק דין, על בעלי הדין להגיש את ההסכם לאישורה של אחת מן הערכאות המשפטיות. בעוד שמעטים המקרים בהם בית המשפט לענייני משפחה לא אישר הסכם גירושין בין בני זוג, הרי שבית הדין הרבני עלול לדחות הסכם שהוגש לו, אם אחד מסעיפיו מנוגד להלכה. כך למשל, אם במסגרת חלוקת זמני השהות בין ההורים, עוברים הילדים מביתו של האב אל ביתה של האם, בנסיעה ברכב במהלך השבת. בית הדין הרבני יכול לדרוש מן הצדדים לתקן סעיף זה כתנאי לאישור ההסכם. לו היה ההסכם מוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה, רוב הסיכויים כי נושא זה כלל לא היה עולה לדיון וההסכם היה מקבל את אישורו של השופט ללא כל קושי.
הבדל נוסף בין שתי הערכאות בעניין זה הוא אופיו של הדיון באישור ההסכם. בבית המשפט לענייני משפחה מדובר בדרך כלל בהליך פורמלי. אם בית המשפט התרשם כי בני הזוג מבינים את משמעויות ההסכם ומשאין בו סעיף הפוגע בטובת הילדים הקטינים או נוגד את תקנת הציבור, ההסכם יאושר. מנגד, בבית הדין הרבני ייתכנו מצבים שבהם הדיינים מנסים לשכנע את בני הזוג לשקול מחדש את רצונם להתגרש, דבר היכול לגרום לתחושת אי נעימות בקרב חלק מן המתדיינים.
בניית האסטרטגיה בתיק גירושין
כפי שניתן להבין, קיים שוני ממשי ומהותי בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה. משכך, השאלה איזו ערכאה תדון בכל סוגיה מסוגיות הגירושין, היא קריטית כדי להגיע לתוצאה הרצויה. והתשובה? נבחנת בכל מקרה מחדש, על פי נסיבותיו. עורך הדין נדרש לתכנן היטב, בכל תיק גירושין, מהי האסטרטגיה המתאימה לטיפול בתיק. לשם כך, יש קודם כל להגדיר במדויק מהן המטרות בהליך המשפטי: הסדר משמורת ילדים משביע רצון, נתח מקסימאלי מן הרכוש, הסדר מזונות ילדים מיטבי וכיו"ב. לאחר מכן, יש לתעדף את המטרות על פי סדר חשיבותן ללקוח, לדעת מה באמת חשוב ומהותי עבורו ועל מה הוא מוכן לוותר.
מכאן, ניתן לתכנן את הדרך האידיאלית להשגת המטרות בגירושין, לרבות הערכאה אליה מבקשים להגיע בכל נושא ונושא. יודגש, כי תכנון אסטרטגי אין משמעותו כי פניהם של הצדדים בהכרח למאבק משפטי בערכאות. ככל שישנה נכונות הדדית לפשרה, ניהול משא ומתן במטרה להגיע להסכם גירושין כולל היא הדרך העדיפה מכל. מטרתו של התכנון האסטרטגי היא לסלול את הדרך להשגת התוצאה הרצויה, כאשר בעת הצורך יבוצע תכנון מסלול מחדש, בהתאם לאפשרויות העומדות על הפרק.
עו״ד אסתר שלום - עורך דין גירושין | עורך דין דיני משפחה.
דרך אבא הלל 7, רמת גן, 5252204
טלפון: 052-970-6731
ester-law.co.il