לאחרונה, פנתה למשרדנו אישה שעבדה בתפקיד פקידותי בחברה שמציעה שירותי קבלנות בתחום התשתיות החל מתאריך 1.9.19 ועד לתאריך 24.11.20 לתקופה של 14 חודשים ו-24 ימים. במהלך כל תקופת עבודתה בחברה העובדת לא קיבלה הודעה בכתב אשר מפרטת את תנאי עבודתה.
במהלך עבודתה בחברה, העובדת מילאה את תפקידה במסירות, במקצועיות ובנאמנות רבה ומעולם לא נמסר לה כי המעסיק אינו שבע רצון מעבודתה. במהלך הריונה של העובדת, ביום 15.3.20 הודיע לה בעל המניות היחיד בחברה כי הוא מפחית את היקף משרתה לחצי משרה.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד ונוטריון שמעון האן, לחץ/י כאן
המעסיק הודיע לעובדת בהודעת טקסט כי יחסי העבודה ביניהם הסתיימו
בחודש יולי בשנת 2020 העובדת יצאה לחופשת לידה אשר במהלכה הודיע לה בעל המניות בחברה בהודעת "וואטס אפ" כי הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים וכי הוא אינו מעוניין שתשוב למקום העבודה.
העובדת שאינה בקיאה בדיני העבודה, חתמה לבקשת בעל המניות על מכתב התפטרות לאחר שלא הסכים להשיבה למקום העבודה והבהיר לה כי בכל מקרה היא לא תשוב לעבוד תוך שהוא מסרב לפטרה או להוציאה לחופשה ללא תשלום.
בתביעה שהוגשה באמצעות משרדנו לבית הדין לעבודה בירושלים נטען בשם העובדת כי התפטרותה ממקום העבודה היא התפטרות כדין פיטורים בלתי חוקיים שנבעו ממניפולציה חסרת רגישות של החברה ושל בעל המניות היחיד שלה.
הרמת מסך ההתאגדות בין החברה ובין בעל המניות היחיד בה
נטען כי בנסיבות המקרה מוצדק להרים את מסך ההתאגדות בין החברה ובין בעל המניות בה מאחר שבין העובד ובין בעל המניות בחברה התקיימו יחסי עובד- מעסיק ישירים מתוקף היותו של בעל המניות המנהל שאחראי על שכרם ותנאי העסקתם של כל העובדים בחברה ובכללם העובדת שפוטרה.
כמו כן נטען כי בעל המניות בחברה השתמש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי להונות את העובדת בכך שגרם לה לחתום על הסכמים שיפגעו בזכויותיה. טענה נוספת היא כי העסקת העובדת ופיטוריה תוך שלילת זכויותיה ללא כל הצדקה נעשו בחוסר תום לב מצד בעל המניות בחברה בצורה שפוגעת במטרות החברה.
נוסף על כך, העובדת טענה כי ניתן להטיל על בעל המניות אחריות אישית לפיטוריה מכוח חוק הגנת השכר. זאת מכיוון שבאחריותו של בעל המניות היחיד בחברה היה לוודא כי העובדת מקבלת את מלוא זכויותיה אך הוא לא עשה זאת למרות פניותיה של העובדת בנושא היעדר הפרשת זכויות פנסיוניות.
העובדת טענה כי בנסיבות המקרה יש מקום להרים את מסך ההתאגדות של החברה ולחייב באופן אישי את בעל המניות היחיד בה לפצות את העובדת. העובדת הוסיפה וטענה כי עם תחילת עבודתה בחברה בעל המניות היחיד שלה לא מסר לה הודעה בכתב שמפרטת את תנאי העסקתה וזאת בניגוד לחוק.
לעובדת נמסרו תלושי שכר חסרים כדי ליצור אי ודאות ביחס לשכרה
העובדת הוסיפה וטענה כי במהלך תקופת עבודתה נמסרו לידיה תלושי שכר שלא עומדים בדרישות החוק מאחר שלא מופיעים בהם פרטים חיוניים דוגמת פירוט הפקדות המעסיק לקופות גמל ופירוט הפקדות המעסיק לפיצויים. עוד נטען כי היעדר פירוט בתלושי השכר של העובדת נועד לפגוע בזכויותיה וליצור אצלה אי ודאות ביחס לשכרה.
עוד נטען כי המעסיק לא הפריש עבור העובדת הפרשות לביטוח פנסיוני במהלך כל תקופת עבודתה בחברה. מאחר שהמעסיק הודיע לעובדת שאינה רצויה עוד במקום העבודה, נטען שהוא הפר את חוק עבודת נשים ולכן היה צריך לשלם לעובדת פיצויי פיטורים בסך של 3,534 שקלים בתוספת פיצויי הלנת פיטורים בסך של 1,555 שקלים.
המעסיק פיטר את העובדת במהלך חופשת לידה
העובדת הוסיפה וטענה כי המעסיק הודיע לה שאינה רצויה במקום העבודה במהלך חופשת הלידה וזאת מבלי שערך לה שימוע ומבלי שנתן לה הודעה מוקדמת. כמו כן, העובדת הוסיפה כי נותרו לזכותה 14 ימי חופשה שלא נוצלו על ידה.
בסופו של דבר, העובדת ביקשה מבית הדין להורות לחברה ולבעל המניות היחיד בה שישלמו לעובדת פיצוי בסך של 219,955 שקלים בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
עורך הדין שמעון האן בעל ניסיון רב בייצוג עובדים ומעסיקים בבתי הדין לעבודה במקרים של הפרת זכויות עובדים, הלנת שכר, פיטורים, תאונה או פציעה במקום העבודה ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לא גייד.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.