האלימות בחברה הערבית גבתה השבוע את חייו של ילד בן 15 המתגורר בג'לג'וליה, אשר נרצח ביריות בזמן שישב עם חברו והמתין לפיצה שהזמין ליד בית מגוריו. חברו בן ה-12, נפצע קשה. ווטפא ג'באלי, אימו של סעד שנרצח אף הוא לפני כשנתיים בעת שהיה במכולת של המשפחה, התראיינה בתוכניתו של גדעון אוקו ב-103FM ואמרה כי לדעתה, רק האימהות הכאובות יכולות לעשות שינוי, לא המשטרה או הממשלה.
"הרצח הזה זורק אותי לאחור, אני מבינה מה אמו של הילד מרגישה כעת. כל רצח גורם לי לשמוע את הכדור שנכנס ללב של הבן שלי ורצח אותו", שיתפה ווטפא שהוסיפה כי שמעה את הרצח מחלון ביתה, שנמצא קומה אחת מעל המכולת המשפחתית וראתה בשידור חי במצלמות האבטחה כיצד בנה מאבד את חייו.
לדבריה, רצח בנה לא כוון נגדו אישית, אלא נגד כל המשפחה. בנוסף היא אומרת כי האימהות מפחדות לשלוח את ילדיהן לבית הספר אך גם זה לא מגן עליהם: "אצלנו הם נכנסו לעבודה, לבית, כולם מפחדים וחיים בטראומה".
ב-18 לחודש תתקיים הפגנה בתל אביב, בהובלת אימהות מהחברה העברית שאיבדו את ילדיהן, אשר תקרא לממשלה לטפל בבעיית האלימות בחברה הערבית, אך ווטפא עדיין מאמינה כי השינוי לא יתחיל בממשלה אלא ברחוב הערבי עצמו.
"השתיקה שלנו הובילה אותנו למצב הזה, אסור לנו לשתוק יותר. צריך לשבור את השתיקה. יתייחסו אלינו כי אנחנו אימהות, אי אפשר לחיות בטראומה שכזו, כל אחד מפחד מאיפה הוא יקבל את הירייה. שכחנו את העתיד שלנו ואת העבר שלנו וחושבים רק על מה שיהיה עכשיו – מאיפה אני אקבל את הירי? אנחנו שומעים את הירי ביום יום, אין שעה, אין זמן לזה. אם היה זמן לזה היינו אומרים בשעה הזאת תיכנסו אבל אין, בבתי מסגד, בבית הספר, בתוך העסקים. המלכודת שלנו עכשיו היא העסקים שלנו, העבודה שלנו. הפרנסה שלנו היא המלכודת שלנו", סיכמה ווטפא.