צה''ל הודיע כי ייבחן את התנאים הפיזיולוגיים לשירות של נשים ביחידות מובחרות

המדינה הגישה הודעת עדכון לחמש העתירות של מועמדות לשירות ביטחון שדרשו להתקבל למיונים ליחידות העילית של צה"ל. בהחלטה הקודמת של בית המשפט מנובמבר התבקשה המדינה לעדכן בדבר התקדמות הצוות המקצועי לבחינת שילובן של נשים בתפקידי לחימה נוספים בצה"ל.

בתגובת המדינה נמסר כי הוחלט על אופן עריכת בחינות הצוות, מיפוי הנושאים המרכזיים המצריכים בדיקה ומינוי צוותי משנה המופקדים על בדיקת אותם תחומים. "צוותי המשנה החלו לפעול במקביל, תוך שנקבע כי בשלב הראשון חלק הארי של הבחינה ייערך בתחום הפיזיולוגיה ובתחום ניתוח התפקידים".

עוד נכתב בתגובת המדינה כי "בהמשך לעבודה שנערכה עד כה על ידי צוות המשנה בתחום הפיזיולוגיה, תחל עבודה משותפת של שני הצוותים, במטרה לנתח את התנאים הפיזיולוגיים לרכישת הכשירויות הנדרשות בתפקידי הלחימה הנבחנים, לאמוד את יכולתן הפיזיולוגית של נשים ככלל לרכוש את אותן כשירויות ולהצביע על תנאים שעשויים להידרש לשם כך (כגון תנאי סף פיזיולוגיים), וכן על היבטים רלוונטיים נוספים כגון סיכונים רפואיים והיכולת למזער אותם".  

העתירה לבג"ץ שהגישו ארבע צעירות המיועדות לשירות ביטחון, המבקשות שצה"ל יאפשר להן לעבור מבדקים ולהשתתף בגיבושים ליחידות שדה מיוחדות, עוררה שיח ציבורי ער בדבר שילובן של נשים בצה"ל. בעתירה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין ויינברגר וברטנטל, ביקשו הצעירות ששר הביטחון והרמטכ"ל ינמקו "מדוע תפקידי הלוחמה ביחידות המובחרות סגורים באופן קטגורי בפני נשים, עניין פסול העומד בניגוד לעקרון שוויון ההזדמנויות ובניגוד לחוק".

עו"ד עדי קליין ועו"ד ינור ברטנטל, המייצגים את העותרות, מסרו כי "לצערנו הרב, נראה כי הוועדה בוחנת את עצם אפשרותן של נשים כציבור, לשרת ביחידה קרבית. זאת במקום לקבוע קריטריונים אחידים לנשים וגברים ואז קבלה של כל אחת ואחד בהתאם ליכולות. הליכה בדרך זו מנוגדת לעיקרון השוויון ולרוח החוק".