ככלל, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדון ולהכריע בשאלת בעלות בנכס מקרקעין.
ראשית, נציין כי רשם ההוצאה לפועל יכול להיות רק אדם הכשיר להתמנות גם כשופט של בית משפט השלום (סעיף 3(ב) לחוק ההוצאה לפועל). סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל הינן סמכויות ביצועיות בדרך כלל ואינן טומנות בחובן שיקול דעת שיפוטי. זאת, למעט מקרים מסוימים, אשר העיקרי שבהם הוא בקשה בטענת 'פרעתי'.
במסגרת בקשה בטענת 'פרעתי' (סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל), רשאי החייב לטעון כי מילא אחר פסק הדין, או שאינו חייב עוד למלא אחריו, מכל סיבה אחרת. במסגרת בקשה כזו, מבקש החייב לכפור בחובתו להמשיך ולפרוע את החוב הכספי בפרט או למלא אחר פסק הדין שניתן נגדו בכלל.
על-מנת להכריע בבקשה כזו, מפעיל רשם ההוצאה לפועל שיקול דעת שיפוטי וזהו אחד המקרים הבודדים שרשם ההוצאה לפועל רשאי לעשות כן, כלומר שמסורה לו סמכות שיפוטית. מקרים נוספים בהם מסורה לרשם ההוצאה לפועל סמכות שיפוטית (ואינם רלוונטיים למקרה שבעניינינו) הם: דיון באחריות של נאמן וחיובו בתשלום החוב בפסוק במידה של הפרת אחריותו זו (סעיף 25(א) לחוק ההוצאה לפועל), חיובו של צד שלישי או כונס נכסים, בנסיבות דומות לאלו של הנאמן (סעיפים 48(א) ו-58(א) לחוק ההוצאה לפועל).
לפניה ישירה אל עורך דין רועי דותן, לחץ/י כאן
מתי ידון רשם ההוצאה לפועל בשאלת בעלות בנכס מקרקעין שלא במסגרת הדיון בבקשה בטענת 'פרעתי'?
בניגוד לסמכות רשם ההוצאה לפועל בדונו בטענת 'פרעתי', כאשר מדובר בהעברה או במימוש זכויות במקרקעין, סמכויותיו הן סמכויות טכניות גרידא ואין בהן צורך בהפעלת שיקול דעת שיפוטי. מעטים הם המקרים שהוסדרו בחוק ומעניקים לרשם ההוצאה לפועל סמכויות בעניין זה.
דוגמה לאחד ממקרים אלו, הוא סמכותו של רשם הוצאה לפועל במימוש או העברת זכויות במקרקעין, אשר מצויה בסעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל. סעיף זה מסועף לתתי-סעיפים וקובע את אופן ההוצאה לפועל של משכנתה או משכון, לגבי דירת מגורים. סעיף זה הוא אמנם ייחודי בהענקת הסמכויות לרשם ההוצאה לפועל, להכריע בענייני בעלות בזכויות במקרקעין, אך הוא אינו חריג בנוף סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל, מן ההיבט שמדובר בסמכות מנהלית וביצועית.
כלומר, בהפעלת סוג זה של סמכות, אמנם יש השפעה מכריעה לעניין הבעלות בזכויות במקרקעין, אך את כתב המינוי או כתב הרשאה (מעין "הוראות הפעלה" להפעלת סמכות זו) מקבל רשם ההוצאה לפועל ולמעשה רק מפקח על ביצועה. סמכות זו נועדה לשמש את רשם ההוצאה לפועל לממש משכנתאות כשהחייב לא עומד בהתחייבויותיו ובהחזר ההלוואה שכנגדה נרשמה המשכנתא.
מקרה שכיח נוסף הוא בהליכים מנהליים, של גביית מיסים ותשלומי חובה אחרים, שבאשר אליהם נקבע בפסיקה כי רשם ההוצאה לפועל "מחויב לבצע את כתב ההרשאה והוא איננו מוסמך להרהר אחריו ואחר תוקפו, בדומה להסדר בעניין משכון ומשכנתא". במקרים מסוימים בפסיקה, הוכרה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת, לקבוע אימתי יש להיעתר לבקשה למינוי כונס נכסים ומתי יש לדחות בקשה זו. כאן אמנם ישנה סמכות שמחייבת הפעלת שיקול דעת, אך יש לשים לב כי מדובר בשיקול דעת שאינו שיפוטי.
במה מיוחדת הבקשה בטענת פרעתי לעניין סמכות רשם ההוצאה לפועל לעומת המקרים שתוארו עד כה?
לעומת המקרים שתוארו כעת, סמכות רשם ההוצאה לפועל בטענת 'פרעתי' היא סמכות שיפוטית במלוא מובנה.
לשם הפעלת שיקול הדעת השיפוטי, אשר נדרש מרשם ההוצאה לפועל, לשם הכרעה בבקשות מסוג זה, מתעוררות בדרך כלל שאלות לעניין בעלות בזכויות במקרקעין. כפי שתואר עד כה, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדון בשאלות מסוג זה, אך הוא עשוי להידרש להן אגב ההכרעה בשאלה המשפטית העיקרית העומדת להכרעתו.
לפיכך, הכרעת שאלות בעניינים שאינם בסמכותו מוכרעות באופן אגבי בלבד. סמכות מעין זו מכונה "סמכות נגררת" והיא קבועה בסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.
הפסיקה אכן הכירה במקרים שבהם, בהתקיים תנאים מסוימים, מוסמך רשם ההוצאה לפועל, במסגרת הכרעתו בטענת 'פרעתי', לדון בתוקפו של הסכם מכר מקרקעין, אך לעומת זאת, במקרים אחרים, בוטלו הכרעות של רשם הוצאה לפועל, מאחר שחרג לכאורה מסמכותו והכריע בשאלת בעלות בזכויות במקרקעין.
לרוב נקבע כי כאשר מתעוררת שאלה בעניין בעלות בזכויות במקרקעין - יש לעכב את הליכי ההוצאה לפועל ולפנות לערכאה השיפוטית המוסמכת - בית המשפט המחוזי
ישנם מקרים שבהם שאלת התוקף של הסכם המקרקעין מצויה בלב המחלוקת, אשר עומדת להכרעתו של רשם ההוצאה לפועל. כך למשל ישנם מקרים שבהם שאלת התוקף של הסכם המכר וקביעת הזכויות וההתחייבויות על פיו, היא השאלה המרכזית העומדת לדיון ולהכרעה. במקרים אלו רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדון.
באחד ממקרים אלו, שנפסקו לאחרונה, קבע השופט שדן בתיק, כי אף כאשר הסמכות להורות על עיכוב הליכים על מנת לאפשר דיון בהכרעת שאלת בעלות בזכויות במקרקעין, עשויה להיות בסמכותו של בית המשפט המוסמך לדון בשאלת הבעלות בזכויות אלו. גם במקרה זה, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדון בעניין הנדון ואף הסמכות להורות על עיכוב ההליכים עצמו מסורה לבית המשפט המחוזי. לפיכך, הכרעה של רשם הוצאה לפועל בעיכוב ההליכים נפסלת, שכן היא ניתנת בהעדר סמכות.
מכאן אנו למדים, כי במקרים שבהם מתעוררת שאלת בעלות בזכויות במקרקעין, אגב תיק הוצאה לפועל, רצוי לבדוק היטב את היבטי דיני ההוצאה לפועל ואת ההיבטים הקניינים של דיני המקרקעין, כדי שלא לנהל הליך, שבסופו של דבר ההכרעה בו תהא חסרת תוקף משפטי, בשל הינתן ההכרעה בו בחוסר סמכות.
עורך דין רועי דותן בעל ניסיון רב בדיני לשון הרע וכן בתחומי הארנונה, הגבייה המנהלית וההוצאה לפועל. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.