שיר (שם בדוי), הינה צעירה בשנות ה-20 לחייה, שבשנת 2018 התלוננה על אונס שחוותה לכאורה באירוע משפחתי, על ידי קרוב משפחתה. במהלך האירוע, חשה הצעירה ערפול כאשר הייתה נתונה להשפעת אלכוהול. את דרכה לשירותים, תוך שהיא מדדה, היא זוכרת במעורפל לדבריה, ומשם השתנו חייה. בראיון אצל גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM, היא שטחה את הסיפור שנסגר, אך היא המשיכה במאבקה ועתרה לבג"ץ, שהורה לפתוח מחדש את התיק.

"אני עוברת טלטלות. לפתוח את התיק מחדש או להיחקר עוד פעם, זה כמו לעבור אונס בפעם השניה, השלישית והרביעית. תמיד האמנתי שאישה שעוברת הטרדה מינית או אונס חייבת להתלונן על מנת שהנשים הבאות לא יעברו את זה. כסגרו לי את התיק החלטתי לעשות הכל כדי לא לשתוק. ניסו להשתיק אותי, אבל אני לא שותקת", אמרה שיר. היא סיפרה כי גם בני משפחתה ביקשו ממנה לסגור את התיק. 

"בחקירות המשטרה הרגשתי כל הזמן כאילו אני אשמה, אבל אני בעצם הקורבן. הרגשתי חקירה אחר חקירה שמתייחסים אליי נורא לא יפה", טענה.

לדבריה, בעת האירוע היא הייתה תחת השפעת קנאביס ואלכוהול, חשה ברע, התנדנדה והייתה מעורפלת. "הוא ידע שאני לא בהכרה מלאה, שאני לא פועלת מתוך שיקול דעת, הוא לקח את כל הדבר הזה והחליט לבצע את המעשה שלו", גרסה.

היא הוסיפה: "אני זוכרת את האקט עצמו, צעקתי שהרגשתי לא נעים וביקשתי שיפסיק. הצעקות הגיעו עד רחבת האולם ולאחר מכן הייתה התקהלות סביב השירותים". האירוע הקשה מבחינתה הסתכם בכך שהיא חולצה מתא השירותים כשהיא מדממת וערומה למחצה, וביצעו בה פעולות החייאה. 

שיר (שם בדוי) נשאלה על כך שבמצלמות האבטחה, נראה החשוד במעשה כשהוא יוצא מהשירותים כאילו לא כלום. "הוא נראה לא קשור לסיטואציה", אמרה, "התנהג כאדם שפוי שרק הבחין במה שקורה. הוא יצא כבר קקודם לכן מהשירותים, הבחין בהכל, ראה שאני ללא הכרה". 

בהמשך, טענה כי ניסה לבקר אותה בעודה מאושפזת בבית החולים, אלא שבני משפחתה מנעו ממנו לעשות כן. 

"יש פרקליטים שלא יוקרתי עבורם 'לחטוף זיכוי', אז הם לא מגישים כתבי אישום"

עו"ד רוני אלוני סדובניק עלה לאחריה לשידור, והסבירה את הקושי המשפטי שבהתמודדות מערכת המשפט עם תיקי אונס: "יש שתי בעיות, האחת היא שבמתחם עבירות המין לא מספיק להראות את יסודות העבירה, אלא מוטל על המתלוננת להוכיח מה עבר לו בראש, האם הוא ידע שהיא לא מסכימה. בגלל זה כל התיקים נסגרים כי איך אפשר להוכיח כשאדם אומר 'חשבתי שהיא מסכימה'. זה משהו שעובר לאדם בראש, איך אפשר לבחון את זה?".

היא הוסיפה כי "אנחנו מדברים על מדינה בה יש הגדרה למונח שכרות, אנחנו יודעים שיש ינשוף למשטרה, יש רף, רואים שהיא שיכורה, יש עדים שראו את זה, אין מחלוקת על הכמות שהיא שתתה. היא הייתה שיכורה לגמרי. אך שיכור זו הגדרה שהמשטרה והפרקליטות לא מוכנות לקחת במקרים של תקיפות מיניות. אבל אם מדובר בתאונת דרכים אז יש משמעות לזה שרמת האלכוהול גבוהה".

"הוא ניצל את מצבה. מדובר באדם נשוי, מבוגר פי שניים מילדה בת 18 (עת האירוע) שכל המשפחה יודעת שהיא שומרת על עצמו ובנוסף יש לה חבר. כולם ידעו את זה, אז להגיד שהיא החליטה בתא שירותים של אולם מסריח לבתק את בתוליה, חסר היגיון".

עורכת הדין תקפה את עבודה הפרקליטות, והאשימה: "הפרקליטות חושבת שהיא בית המשפט, יש מלא פרקליטים שלא יוקרתי עבורם 'לחטוף זיכוי', אז הם לא מגישים כתבי אישום בתיקים שלא בטוח במיליון אחוז שינצחו. ברגע שמדובר בעבירות מין כמעט כל התיקים נסגרים. הפרקליטות נעמדה בשער של בתי המשפט כמו דורמן של מועדון ולא נותנת לאף אחד להיכנס".

בזכות מאבקה המשפטי של שיר (שם בדוי) התיק צפוי להיפתח פעם נוספת, אך גם כאן, מדובר באליה וקוץ בה. "בעקבות החלטת בג"ץ זימנו את שיר (שם בדוי) שוב לחקירה. אתה לא מתאר לעצמך איך השפילו אותה בחקירה החוזרת".

סייעה בהכנת הכתבה: עופרי גליכמן/103fm.