במשפטו החוזר של רומן זדורוב, בגין רצח הנערה תאיר ראדה בבית ספר בקצרין ב-2006, העיד היום (שלישי) קצין מעבדה המשטרתית הניידת שהגיע לזירת הרצח, ואמר כי אחד מסימני הדם הלא מזוהים שנמצאו בזירה נראה לו יותר כטביעת יד ולא כטביעת רגל. זאת, בניגוד לתזה של ההגנה, לפיה סימן הדם הלא מזוהה עשוי להיות עקבת נעלו של רוצח אחר.
קצין המעבדה המשטרתית הניידת שעלה להעיד, רפ"ק שמואל פיאמנטה, נמנה על אנשי המקצוע שחקרו בזירת הרצח, בלילה שאחרי גילוי הגופה בתא השירותים בבית הספר בקצרין. הוא התייחס בדבריו לסימן דם שהוטבע בחלקה העליון של המחיצה שמפרידה בין תא השירותים בו נרצחה תאיר ראדה לתא השירותים הסמוך - התא השלישי. את הכתם שנטען כי הוא טביעת נעל לא מזוהה כינה הקצין "כתם דם", ואמר כי בעיניו אותו כתם אף נראה כטביעת יד.
זו עדות משמעותית, מפני שבזירת הרצח נותרו שלושה סימני דם שהוגדרו עד היום כעקבות נעליים שאינן נעליו של הנאשם, רומן זדורוב, ואינן שייכות למישהו מקרב האנשים שהיו בזירת הרצח אחרי שנמצאה הגופה. מסיבה זו טוענת ההגנה כי מדובר בעקבות נעליים במסלול יציאתו של רוצח שאינו זדורוב.
"את כתם הדם הזה, לא בכדי כינינו כתם דם. הייתה לנו גם סברה שמדובר בטביעת יד", אמר פיאמנטה, "לי זה נראה שזה היה חלק מטביעת יד". אם אכן זו טביעת יד, הרי שהדבר יכול להתיישב עם שחזור הנאשם את דרך יציאתו מהתא.
הסנגור, עו"ד ירום הלוי, הביע תמיהה על כך שבעבר העד לא ציין את הפרט הזה, והטיח בו בחקירה הנגדית כי "קרה לו משהו בריענון עם הפרקליטות. דיברו איתך והזכירו לך על התמונות ש'יכול להיות שזו כף יד'". הוא הוסיף להקשות על העד. "אתה בטוח שהעדות שלך מהחקירה הראשית לא נובעת מהמדיניות החדשה של הפרקליטות לסגת מהטענה על טביעת נעל על מיכל ההדחה ועל הקיר?", שאל. "חבל לי שאתה מטיל דופי גם בי וגם בפרקליטות, לא היה דבר כזה", השיב לו פיאמנטה.
"גם הכפפות שלי הזדהמו בדם"
בעדותו התייחס פיאמנטה גם לסוגייה מרכזית נוספת: הסבירות שדם זלג מהגופה כמה שעות אחרי הרצח. זו סוגיה מהותית משום שאם אכן הדם הוסיף לזלוג, הרי שלא ניתן לשלול שטיפת דם זלגה אז על עקבה שהתגלתה על האסלה. ההגנה טוענת כי דם יכול לזלוג מהגופה רק סמוך לרצח ולכן טיפת הדם שזלגה על עקבה, שאיננה של זדורוב, מוכיחה כי העקבה נוצרה סמוך מאוד לרצח ועל כן היא שייכת לכאורה לרוצח שלא אותר.
העד ציין כי שלולית הדם בזירת הרצח "לא הייתה בקרישה מלאה. חלקה [הייתה] נוזלית. כשנכנסנו ויצאנו, גם עם הערדליים, עשינו טרנספר של כתם הדם", אמר. מכך עולה הסבירות שאחד המחלצים, שלא אותר עד היום, הוא שהטביע טביעות דם שלא ידוע למי לשייך אותם. פיאמנטה נזכר כי כשהעביר את הגופה "הבגדים שלה היו ספוגים בדם, חלק היה קרוש אבל היו מקומות מסוימים, שיער ומעיל שהבגדים עוד היו רטובים. גם הכפפות שלי הזדהמו מדם".
תאיר ראדה נרצחה בתוך תא שירותים בבית הספר נופי גולן בקצרין ב-6 בדצמבר 2006. כמעט שלוש שנים אחר כך, הרשיע בית המשפט המחוזי בנצרת את רומן זדורוב, אזרח זר ותושב קצרין, ברצח הנערה. הכרעת הדין פרשה מארג ראיות צפוף שהביא להרשעתו.
אולם, מאז המשיכה הפרשה להעסיק את התקשורת ואת דעת הקהל, ולמרות הכרעת הדין הנחרצת - שבה מערכת המשפט לדון בה עוד מספר פעמים ולהשאיר את ההרשעה על כנה. זדורוב, שעבד בעבודות ריצוף בבית ספרה של ראדה, נעצר מספר ימים אחרי הרצח, הודה ברצח ואף שיחזר אותו. אחר כך חזר בו מהודאתו, ועם התמשכות המשפט הצליחה ההגנה לעורר ספקות בקרב הציבור כי זדורוב הוא אכן הרוצח. בקיץ האחרון קבע שופט העליון חנן מלצר כי יש לערוך לו משפט חוזר, שאכן נפתח בחודש אוקטובר.