עלייה דרמטית בפונים לעזרה בחברה הבדואית. מרכז חוסן, הפועל במסגרת השותפות הבין־משרדית בהובלת משרדי הבריאות והרווחה, ערך בסוף השבוע את הכנס השנתי שלו, שבמהלכו נחשף כי קרוב לפי שלושה תושבים בדואים פנו השנה לעזרה בהשוואה ל־2016.
על פי הנתונים שאספה הקואליציה הישראלית לטראומה, לפני כחמש שנים הגיעו למרכז 46 פניות לעזרה. בשנת 2017 המספר כמעט הוכפל והגיע ל־82. ב־2018־2019 נשמר מספר יציב של 80־90 פניות ובשנת 2020 חלה ירידה חדה בשל הקורונה.
במרכז הסבירו כי אף שאנשים חוו אלימות ונזקקו לטיפולים, הם לא פנו לעזרה בגלל הסגרים שמנעו מהם יציאה מבתיהם לקבלת טיפול.
לעומת זאת, בשנה הנוכחית הגיעו למרכז החוסן בחברה הבדואית לא פחות מ־131 פניות של תושבים שביקשו סיוע נפשי. מרבית הפניות נרשמו זמן קצר לאחר מבצע "שומר חומות".
בכנס הוצגו נתונים נוספים לפיהם 38% מהנזקקים לעזרה פנו למרכז בשל טראומה על רקע חשיפה לאלימות פיזית. 31% פנו בשל טראומה ומצבים נפשיים קשים כתוצאה מתאונות דרכים, 16% חוו קושי נפשי בשל תאונות בית, 11% בשל תאונות עבודה ואחוזים בודדים פנו לקבלת סיוע כתוצאה מסוגיות ביטחוניות.
מנהל היחידה הקלינית במרכז החוסן לחברה הבדואית איברהים אלעטאונה סיפר כי "95% מהפניות למרכז החוסן מגיעות מנשים וילדים. הקורבנות שמוצגים בתקשורת הם הנפגעים הגלויים במגזר. פחות מדברים על הקורבנות השקטים שנמצאים בשכונות.
"לא צריך להיות במשפחה שנמצאת בסכסוך נקמת דם כדי לחוות אלימות. ישנם מקרים של ילדים בגילי 10־12 שמתמודדים עם קשיים קשים כי נחשפו לירי ברחוב שלהם. נקודת האור החיובית פה היא העובדה כי הקורונה נתנה לגיטימציה עולמית לדבר על רגשות, מה שתרם להעלאת המודעות לחשיבות הטיפול בחברה הבדואית".
מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה טליה לבנון אמרה בכנס: "בשנה האחרונה עברנו תקופה קשה. אין ספק שלמדנו מצבים חדשים של דחק ממושך ותרחישים קשים במציאות פי כמה מההכנה התיאורטית אליהם. במצבים אלו, העובדים נדרשו לתת הרבה יותר שעות במרכז שטיפל בהרבה יותר פונים שחוו הרבה יותר חרדה".