מחסור בנתונים, אין מענה לדוברי ערבית ובני הנוער לא מכירים את המוקד הייעודי. אלה הם חלק מהליקויים שעולים מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על הגנה על קטינים במרחב המקוון, שמתפרסם היום (שני). לדברי המבקר, בישראל לא קיימת מדיניות לאומית להתמודדות עם פגיעה בקטינים ברשת. "בהיעדר מדיניות המגדירה יעדים לאומיים, הקובעת תחומי פעילות ויעדים ברורים לכל אחד מבעלי העניין הפועלים בתחום, המגדירה את קהלי היעד שיש לפעול מולם, והמתייחסת למשאבים ולתקציבים הנדרשים להגשמתה בטווח הקצר והארוך - נפגעת היכולת להתמודד עם הנושא באופן מיטבי", הוא קובע.
עוד מציין המבקר, כי מרבית בני הנוער לא מכירים את מוקד 105, שמטרתו לסייע לילדים שרוצים להתלונן על םגיעה מינית ברשת, וגם כמחצית מההורים לא שמעו עליו. עוד מצא המבקר כי אחת מכל עשר פניות למוקד 105 היא בשפה הערבית. בין פניות אלה - פניות הנוגעות להפצת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני או כאלה העלולות להביא לפגיעה בקטין בשל צילום שאינו תואם את דפוס הלבוש או ההתנהגות בחברות שמרניות. נכון לאוגוסט 2021 לא היו במוקד שוטרים דוברי ערבית. כדי לתת מענה לפניות אלו נעזרו במוקד בנציגת משרד החינוך ובשוטרים דוברי ערבית ממחוזות שונים שהתנדבו לסייע. נכון לנובמבר 2021 משרתת במוקד שוטרת אשר עברה הכשרה בת כמה חודשים באולפן ללימוד השפה הערבית. פתרונות אלו אינם מיטביים.
ביקורת נוספת של המבקר היא על העובדה שמוקד 105 פועל רק באמצעות הטלפון, זאת על אף שרבים מבני הנוער מעדיפים פנייה מקוונת.
עוד עלה בדוח כי כרבע מתיקי החקירה שנפתחו בתחנות שמקורם בפניות למוקד 105 (441 מבין 1,704) סווגו על ידן כ"תיקים כלליים", ונסגרו בעילה שהם אינם כוללים עבירה פלילית. זאת, למרות העובדה שתיקים אלו נפתחו בתחנות לאחר שבחינה ראשונית שערך גורם משטרתי במוקד 105 העלתה כי קיים חשש לביצוע עבירה פלילית. בנוסף, עלה כי חרף העובדה שבמוקד 105 מבוצעות פעולות מקדימות שמטרתן לסייע לטיפול התחנות בתיקי החקירה במרחב המקוון, שיעור סגירת התיקים כמעט זהה - בין שהתלונה נתקבלה ישירות בתחנה ובין שקדמה לה פנייה למוקד (72.3% לעומת 71%).
גם חברות האינטרנט סופגות ביקורת בדוח. החוק מחייב את ספקיות הגישה לאינטרנט ליידע את מנוייהן על אודות קיומם של אתרים ותכנים פוגעניים, ולהציע להם שירות סינון ללא עלות. פיקוח שערך משרד התקשורת העלה כי במרבית המקרים (80%-100%) החברות לא עשו זאת. בנוסף, סקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021 העלה כי כשליש מההורים אינם מכירים את השירות האמור של החברות.
מבקר המדינה בחן גם את הטיפול המשטרתי ברשימה של חשודים בתחום הפדופיליה. בעניין זה עלה כי בשנת 2019, גובשה במשטרה רשימה הכוללת את נתוניהם של כ-190 חשודים פוטנציאלים ומעורבים בביצוע עבירות בתחום הפדופיליה ברשת, בהתבסס על המידע שהיה קיים במשטרה. החשודים סווגו לקטגוריות לפי רמת מסוכנותם. הרשימה הופצה בפברואר 2020 לכלל יחידות המשטרה. הועלה כי לכאורה, מאז הופצה הרשימה לא טיפלה המשטרה בעניינם של 31 חשודים (מבין 108 חשודים שסווגו ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר) במישור הגלוי או הסמוי, הגם שהם סווגו ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר.
נוסף על אלה הועלו פערים הנוגעים ליכולתן של יחידות הנוער בתחנות לתת מענה לפשיעה של בני נוער במרחב המקוון. בין היתר, במסמכי המשטרה צוין כי חוקרי הנוער אינם מכירים את השפה של הילדים המגיעים לחקירה, כי הם אינם מכירים במידה מספקת את המרחב המקוון, וכי אינם יכולים לחקור תיקים הדורשים משאבים רבים ומיומנות טכנולוגית. עוד נמצא כי איוש תקני חוקרי הנוער בתחנות המשטרה חסר, בחלק מהמחוזות מדובר בפער משמעותי (במחוז דרום הפער הוא כ- 40%; במחוז ירושלים כ- 23%; ובמחוז תל אביב כ- 19%).
מבקר המדינה בדק גם את פעולות משרד החינוך למניעת פגיעה בתלמידים במרחב המקוון, ומצא כי המשרד אומנם הכין תוכנית מערכתית רב-שנתית לקידום התנהלות מיטבית של תלמידים ולמניעת פגיעה בהם ברשת, אולם נכון לאוקטובר 2021, היא טרם אושרה על ידי מנכ"ל המשרד וטרם הופצה למחוזות ולמוסדות החינוך.
בביקורת עלה כי על פי דיווחי המנהלים, לכ-70% מבתיה"ס אין תוכניות לטיפול בתלמידים הפוגעים ברשת ול-58% מבתיה"ס אין תוכניות לטיפול בתלמידים שנפגעו ברשת. מחצית מכלל מנהלי בתיה"ס דיווחו שאין להם תוכניות טיפול מספקות לתלמידים שפגעו או נפגעו ושליש מכלל המנהלים העריכו את הטיפול הניתן לתלמידים שנפגעו או פגעו ברשת במידה בינונית ומטה. בנוסף, רק שליש מכלל המנהלים סבורים במידה רבה או במידה רבה מאוד שלמורים יש מיומנויות דיגיטליות מספקות כדי לסייע לתלמידים להשתמש באופן מיטבי ברשת ולהתמודד עם אירועי פגיעה, ורובם (76%) מעדיפים שאנשי מקצוע בעלי מומחיות ספציפית יעבירו את השיעורים בכיתה לתלמידים.
"ההגנה על קטינים במרחב המקוון נוגעת לגורמים רבים, ועל כן כל פתרון שיתייחס לאחריות של גורם אחד במשוואה מורכבת זו, יהיה בסופו של דבר חלקי ובלתי מספק", קובע מבקר המדינה. "ההתמודדות עם הסיכונים במרחב המקוון מחייבת פעולה רחבה ברמה הלאומית, שתכלול התייחסות להיבטי חינוך ומניעה, טיפול ואכיפה, ורתימת כל בעלי העניין הרלוונטיים לפעולה מתואמת בנושא חשוב זה".
המבקר אף התייחס למודל העבודה הייחודי של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת וציין כי למודל עבודה כזה, בו עובדים כתף אל כתף כמה משרדי ממשלה לצורך מתן פתרון הוליסטי, יש יתרונות משמעותיים בהתמודדות עם בעיות חוצות משרדים.
משרד החינוך בתגובה לדו"ח מבקר המדינה: "מעת כניסתה לתפקיד מובילה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, מדיניות ברורה, ולפיה מערכת החינוך תמשיך לפעול ברצף בכל תנאי ומצב. לאור מדיניות זו, בערב פתיחת שנת הלימודים וגם לאחרונה נלחמה השרה להבטיח שתלמידי ישראל ימשיכו להגיע ברצף אל בתי הספר ואל גני הילדים, כדי לקבל בהם את המענים הנדרשים למצוקות הרגשיות והחברתיות. אלו הקצינו בשל הסגרים, הבידודים והלמידה מרחוק".
"המשרד מברך את המבקר על הממצאים, שכן יש בהם כדי לחזק את הצורך במתן המענים החינוכיים בתוך מוסדות החינוך. יצויין, כי לנוכח המצוקות פרסמה שרת החינוך את התכנית המערכתית למניעת אלימות "באים בטוב - לא מרימים ידיים". לתכנית הוקצה כחצי מיליארד ש"ח, כאשר בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים קיבלו תקציב לפי גודל בית הספר, שנע בין 45,000 ש"ח ל-90,000 ש"ח. החטיבות העליונות קיבלו גם הן תקציב גמיש של 20,000 ש"ח בממוצע, נוסף על התקציבים הגמישים שניתנו להם במסגרת תכנית גפ"ן".
"לצד אלה, יצויין כי המבקר חיזק כמה מן הפעולות שהמשרד מקדם בנושא התנהלות מיטבית ברשת ומניעת פגיעה של תלמידים. בתוך כך, הוא מזכיר את פעילות מוקד 105 ושיתופי הפעולה עם גורמי מקצוע חיצוניים, מיקוד בפיתוח מקצועי והכשרה של צוותי החינוך, מדריכים וגורמי פיקוח. התאמת מערכת החינוך לשינויים הטכנולוגיים המהירים, המציבים אתגרים מורכבים לתלמידיה ולבוגריה בעולם הדיגיטלי. בעניין זה מציין המבקר, כי משרד החינוך פועל להנחיל לתלמידים בסיס ידע וערכים הנדרשים להם בעידן הנוכחי".
משטרת ישראל מסרה: "המטה הלאומי להגנה על קטינים ברשת, יחידה 105 בלהב 433 הוקם בשנת 2018, כמערך פורץ דרך, ייחודי בארץ ובעולם, לטיפול בפגיעות בקטינים ברשת. תפיסת העולם העומדת מאחורי המטה, הינה טיפול משולב – אכיפה לצד מניעה וטיפול בפגיעות מסוגים שונים בילדים ברשת".
"המטה פועל בשיתוף פעולה עם משרדים ממשלתיים שונים (משרד החינוך, הרווחה, הבריאות והמשפטים – בהובלת המשרד לבט"פ), אשר עובדים לקידום האינטרס הלאומי של הגנה על ילדים ברשת. המערך מפעיל את מוקד 105 שנותן מענה לציבור 24/7, ומהקמתו טופלו למעלה מ-34,000 אירועים, ומדי שנה נענות עשרות אלפי שיחות ופניות".
"בתקופה הקצרה בה פועל המטה, הוקמו יחידותיו השונות (משטרתיות ואזרחיות) וגובשה תפיסת הפעלה כוללנית, המבוססת על מענה משולב, משטרתי ואזרחי. כל פניה למוקד הנוגעת לפגיעה בילד, מטופלת באופן מיידי בהתאם לנסיבות הפניה, משטרתי או אזרחי (בתחומי החינוך, הרווחה או הבריאות) על ידי מיטב המומחים בכל תחום".
"במהלך התקופה המוקד התעצם בכלים טכנולוגיים ואחרים, תוך התמקצעות של כלל המערכים והשמה של כח אדם מתאים הנדרש לתחומי הטיפול. המטה הינו גוף מקצועי במדינת ישראל שמספק כתובת מקצועית לגורמים רבים בתחום הפגיעות בקטינים ברשת, פעילות משרדי ממשלה רבים נשענים על הנתונים והתובנות המופקים במטה הלאומי – 105".
בנוסף, בכל הנוגע להיכרות עם מוקד 105, מסרה המשטרה: "המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, משקיע משאבים, תקציבים ופעולות בהיקף עצום על מנת להרחיב את מודעות ילדים והוריהם, וכלל האוכלוסיות הרלוונטיות לנושא הסכנות ברשת ולאפשרות לפניה למוקד 105. מטבע הדברים, הליכי הסברה, מודעות והטמעה לוקחים זמן ודורשים משאבים רבים".
"המטה עושה כל שביכולתו בתחומי ההסברה, הדוברות והחשיפה על מנת להביא לידיעת כלל ילדי ישראל, הוריהם ומוריהם את קיומו של מוקד 105 לצד הדרכות על פעילות בטוחה ברשת. פעילות זו כולל פעילות הדרכה לאלפי כיתות בבתי ספר, הרצאות להורים ולמורים, פרסומים בפלטפורמות אינטרנטיות של היחידה הפתוחות לציבור, קמפיינים באמצעי תקשורת שונים וכדומה".
בהמשך, בכל הנוגע לטיפול תחנות המשטרה, הגיבה: "המשטרה משקיעה מאמצים רבים לשיפור ומיטוב המענה הניתן בתחנות הקצה, ובכלל זה מערכות טכנולוגיות חדשות שיאפשרו מעקב במוקד 105 אחר תיקים שהועברו ליחידות לטיפול ותוצאותיהם. חשוב לציין כי המשטרה איננה מקלה ראש כלל וכלל בעבירות אלה, מטבע הדברים, לא כל פניה מתפתחת לתיק חקירה ולא בכל תיק חקירה נאספות הראיות הדרושות לצורך העמדה לדין".