בית משפט השלום בפתח תקווה האריך היום (שני) בשבעה ימים את מעצרו של הקטין, תושב רמאללה, החשוד ברצח ברק משולם ז"ל. משפחתו יצאה בהצהרה לתקשורת, וכך נשמעו הדברים: אחיו של ברק משולם ז"ל האשים ואמר ש"מדובר ברוצח, פשוט מאוד רוצח".
אימו של ברק משולם ז"ל אמרה: "לא ייתכן שמפני שהוא עדיין לא בגיר, משחררים אותו ממה שהוא עשה. הוא פשוט קם בבוקר, יצא מרמאללה, נסע עד חולון, גנב אוטו, ברח והגיע עד לצומת רעננה. אני לא יודעת בדיוק מה הייתה המטרה שלו, אבל צומת רעננה זה בדרך לטולכרם, למשחטה של המכוניות. זו בסך הכול מכונית".
עוד הוסיפה האם השכולה ש"הדבר הכואב ביותר זה זה שהבן שלי עצר בגוף שלו את הגנב הזה, והוא רצח אותו. אני לא עומדת בפרסומים בפייסבוק, אנשים כותבים לי שם שהוא חשב שזה עמוד. הבן שלי לא עמוד, הבן שלי היה שוטר, גבוה, חסון, רחב, הוא נכנס בו במטרה לרצוח אותו. פה משתנה הדבר הזה מפושע גנב, למחבל נתעב רוצח. זה מה שאני מרגישה".
האם אמרה שלדעתה, "הגנב אמר לעצמו שאם כבר ייתפסו אותי-אז שאני אהרוג שוטר, חייל בדרך, כדי שאהיה גיבור. הוא לא שהיד, הוא לא גיבור, וזה שהוא קטין לא מקנה לו את הזכות להסתובב חופשי. אסור להקל ראש בדבר הזה, מצידי יום-יום הארכת מעצר, אם זה מה שיהיה מותר, להחזיק אותו 24 שעות, ועוד 24 שעות, 365 יום בשנה, עד שיגיע להיות בגיר ולקבל את העונש שלו".
בתוך כך, אימו של ברק משולם ז"ל ציינה שהמשטרה צריכה לשנות את נוהל הוראות הפתיחה באש: "דרוש חידוד לשוטרים, הוראות פתיחה באש, לא לרדוף אחריהם, לא לשים מחסומים, לא לחסום בגוף שלך, דברים שהם מובנים מאליהם. אל תהיו פטריוטים, שכל שוטר יחזור הבייתה למשפחה שלו, לאישה, לילדים, להורים, לאחים. כל אחד מהשוטרים, וזה צריך לבוא בהוראה מלמעלה. זה הכול, ומי שלמעלה זה המשטרה, המפכ"ל, ראש הממשלה, יש לחדד את ההוראות האלה, כדי לשמור על הילדים שלנו, שזה לא יבוא לאף בית יותר".
אלמנתו של משולם ז"ל נשאלה על דבריה לשר לבטחון הפנים עמר בר-לב במהלך ההלוויה של בעלה ז"ל, ואמרה כי מדובר היה בהתפרצות של רגשות: "אני חלק מקבוצת חברות שבעליהן שוטרים, ואנחנו נילחם להיות הקול שלהם, הם לא יכולים לדבר, כל החברים של בעלי לא יכולים לדבר, הידיים שלהם כבולות, ואנחנו זועקים את זעקתם. אני לא יודעת מאיפה זה התפוצץ לי באותו רגע, אני לא רוצה לדבר רע על השר, אבל הדברים שהוא אומר הם לא לעניין, וזו הייתה סערת רגשות שיצאה אצלי".
עוד הוסיפה האלמנה: "בדיוק שעה לפני ישבו אצלי החברות, ואמרו לי - כמה תמיד דיברנו, אבל הפעם זה קרוב מתמיד לכל אחת מאיתנו, ברגע שזה הגיע אליי הן הרגישו כאילו דפקו בדלת שלהן. חשוב לי להעלות את העניין הזה, למישהו בממשלה, מישהו שם חייב להתעורר, גל העזיבות שיש במשטרה, כולם מדברים על זה, לא נותנים לשוטרים את הזכויות שמגיעות להם מכל הבחינות, אם זה זכויות שכר, אם זה זכויות של איך לפנות במעצרים".
בני המשפחה הכואבים הודו כי הם לא יכולים לתכנן כרגע פעולות הנצחה לברק משולם ז"ל, אך זה ללא ספק יתרחש בעתיד: "אנחנו עוד לא במקום של לחשוב על זה. עוד קשה לדבר עליו בלשון עבר, יש פה המון אנשים והם מספרים על ברק דברים, ולא מסוגלים לדבר עליו בלשון עבר. אנחנו עוד לא יודעים, אנחנו בטוחים שיהיה משהו להנצחה של ברק, זה לא יהיה לשווא, אבל קודם נסיים את השבוע אבל שלנו. הסכמנו לדבר בתקשורת כיוון שאנו רוצים למנף את המוות המיותר הזה למען זה שלא יפגעו שוטרים אחרים, למען החיים של הילדים האלה של השוטרים, שלא ייהרסו, שלא יהיה המוות של ברק מוות לשווא, שברק הלך לעולמו גיבור אבל לא לשווא".
אימו נזכרה כי כאשר משולם ז"ל עבר לשיטור העירוני ברעננה, הוא אמר לה שאין לה מה לדאוג: "אימא, אל תדאגי, אין כלום ברעננה, רק ילדים, והלכתי לישון באמת רגועה. לא חשבתי לרגע שהוא יקום וישתתק בדבר הזה שכל כך בער בו, לעשות צדק. יותר אני לא אשן רגועה".
לשאלת העיתונאים, האם בשל כך ששוטרים רבים נפגעים במחסומים, בני המשפחה יוציאו קול למקבלי ההחלטות, מסר לשינוי, ענה האח השכול: "נראה לך שזה יישתנה? מי שיהיה ומה שיהיה, זה לא יישתנה. באמריקה דברים כאלה זה כיסא מוות, גזר דין מוות, אצלנו לא, אצלנו זה פרס. זו בושה, ולזה קוראים דמוקרטיה, וזה לא רק בגלל שהבן שלי נהרג. זו בושה".
על ברק משולם ז"ל סיפרו: "הוא היה ממש מלח ארץ, מאז הבית ספר, היה מתנדב בנוער מג"ב, ואז התגייס למג"ב, עבר קורס מ"כים, מדריכי ירי, הכול, הוא רצה להמשיך להיות במג"ב אבל זה לא התאפשר לו, וזו הדרך שלו לעבור למשטרה ולהמשיך לשרת את המדינה, כמו שהוא תמיד אהב. הוא התגייס למשטרה הכחולה. בתור שוטר צעיר, הוא צריך היה לעשות דרך מאוד ארוכה, והוא עשה אותה, ועבר אותה כמו שרק הוא יכול, ושמו הטוב הלך לפניו, תמיד. לצערנו זה נקטע בלילה אחד. הוא היה מורעל, זה משהו שהוא עבר אצלינו בגנים, זורם לנו בדם".
אימו תיארה את רגע הבשורה המרה: "הן באו אלינו הבייתה, שלוש מלאכיות, בשקט, דפקו בדלת, בקושי שמעתי את הדפיקה, ובשרו לנו בעדינות את בשורת איוב, ראיתי את הכאב בעיניים שלהן להגיד את זה, אף אחד לא מודיע דבר כזה בטלפון, אסור. מפקד התחנה או הסגן שלו הגיע אל אשתו, אחד הקצינים הגיע אלייה באופן אישי, ואליי הגיעו שלוש בנות, שלא עוזבות אותנו מאותו הרגע".
על המשמרת האחרונה של ברק ז"ל, סיפרו בני המשפחה: "ברק יצא מהבית של ההורים שלו, בסוף השבוע היה את ביידן והוא היה בי-ם ושלחתי לו שיישמור על עצמו. גם בעבר, כל פיגוע קטן שהיה בי-ם, אמרתי לו 'רק תענה ותגיד שהכול בסדר', תמיד הפחד של המשפחות זה הצלצול הזה. הוא תמיד הבטיח שיישמור על עצמו, לכולנו הוא הבטיח, והפעם לקחו לנו אותו, זה לא היה תלוי בו. רצחו אותו".