בג"ץ קיים היום (חמישי) דיון בעתירות שהוגשו נגד ההסכם על הגבול הימי עם לבנון, ביניהן עתירת עוצמה יהודית נגד ההסכם. שלושת השופטים: הנשיאה אסתר חיות, משנה עוזי פוגלמן והשופט נעם סולברג יכריעו האם חוק יסוד משאל עם חל על ההסכם, אם ממשלת מעבר יכולה לחתום עליו ואם הוא דורש את אישור הכנסת.
בפתח הדיון, טען עו"ד אריאל אלריך, המייצג את פורום קהלת, כי "חוק יסוד משאל עם קובע כלל ברור שנועד לכבול את ידי הממשלה ביחס לסמכות הממשלה להתקשר באמנה ככל שתחפץ. התכלית של החוק הוא לכבול את ידי הממשלה, החוק הוא בינארי. השאלה אם חוק חל או לא היא של דין פנימי - אם החוק הישראלי חל בבירור באותו השטח". לדבריו, "אין ספק ואין מחלוקת ששטחי השיפוט של המדינה חלים על המים שמועברים ללבנון בהסכם ולכן חלה עליהם חובת עריכת משאל עם".
השופטת חיות הגיבה לדבריו: "נראה לי שאף אחד לא יחלוק שמימי החופים הם מים טריטוריאליים, השאלה מה קורה כשיש גבול עם מדינה שכנה על המים הטריטוראליים איפה עובר קו הגבול, והאם בהינתן המחלוקת בין המדינות יש לנו אינדיקציה שהשטח הזה מתוך שטח ההסכם היה שטח שחל בו החוק הישראלי ועכשיו ההסכם גורע מהחלק הזה".
נציגת הכנסת, עו"ד ענת רוזנברג, אמרה כי "אין חובה משפטית להביא את ההסכם לאישור הכנסת, ולכן אנחנו מדברים על כך שיש נוהג שצריך לבוא במערך השיקולים של הממשלה בזמן בחירות". בתשובת המדינה לעתירה נכתב: "משהגענו עד הלום, נוכחנו לראות כי חוק יסוד, משאל עם אינו חל על נסיבות אישורו של ההסכם מושא העתירה; וכי ביכולתה של הממשלה הנוכחית, גם בהיותה ממשלת מעבר, לחתום על ההסכם, וזאת בהינתן שיקולים מדיניים וביטחוניים כבדי המשקל בכוחם להטות את כף הריסון והאיפוק לעבר כף הפעולה והביצוע".
לאחר מכן, יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר תקף את התנהלות הממשלה: "יש סודיות ביטחונית ולכן הם לא יכולים לגלות את הנימוקים לחברי הכנסת. אבל ראש הממשלה לפיד הזמין את זהבה גלאון לסקירה ביטחונית על ההסכם".
גורמים המעורים במו"מ בין ישראל ולבנון: חיזבאללה היה מעורב בתהליך
"היא אפילו לא חברת כנסת, אז זהבה גלאון יכולה להיחשף אבל חברי הכנסת לא יכולים?", תקף. בן גביר טען כי "היה מו"מ הרבה שנים וחבריי לא טרחו לספר שהמו"מ התפוצץ ואז ב-20.6 יש החלטה דרמטית שהולכים לבחירות וארבעה ימים אחרי זה מגיע מתווך חדש".
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות השיבה: "הוכשטיין מתווך משנת 2021, הוא לא מתווך חדש, אדוני ידייק". בתגובה טען יו"ר עוצמה יהודית כי המו"מ התפוצץ: "לא יודע להגיד מתי, אני אומר שהמו"מ התחדש אחרי שישראל הולכת לבחירות וזה בעיניי ראיית זהב אם זה נכון". במהלך הדיון, השופטים מתחו ביקורת על טיעוני העותרים, ובעיקר על של ח"כ בן גביר. "אתה לא יכול לטעון סתם דברים", נזפה בו חיות.
השופט פוגלמן אמר במהלך הדיון: "אם יש דבר שהוא חיוני לביטחון הלאומי ונראה את החומר החסוי, פני הדברים שונים לגבי ממשלת מעבר. בסופו של דבר האחריות היא על הממשלה ולא על בית המשפט".
כזכור, אמש הגישה המדינה את תגובתה לבג"ץ על העתירות וטענה כי "יש דחיפות וחיוניות לחתום על ההסכם עם לבנון כעת על אף הקשיים". במסגרת תשובת המדינה, מתוארים בהרחבה הרקע העובדתי לחתימת ההסכם ועיקרי ההסכם.
בנוסף, מתייחסת המדינה לסוגיות המשפטיות שהועלו בעתירות, ובפרט לנקודות הבאות: טעמי דחיפות וחיוניות שהוצגו על ידי הגורמים המקצועיים, שמצדיקים חתימה על ההסכם ערב בחירות; הניתוח המשפטי שמבהיר מדוע אין צורך במשאל עם טרם חתימת ההסכם; והטעמים שהובילו את הממשלה להחליט כי החתימה על ההסכם לא תותנה באישור הכנסת, אלא שההסכם יונח בפני הכנסת לצורך פיקוח פרלמנטרי על ידה.
ביחס להערכת הצורך החיוני והדחוף בהשלמת ההליך בעת הזו, משיבי הממשלה יטענו כי מדובר בהסכם בין-לאומי אשר ראשי מערכות הביטחון והחוץ סבורים שיש בו כדי להגן על אינטרסים חיוניים של המדינה ולחזק אותם; וכי קיימת חשיבות מיוחדת להשלמת המשא ומתן בעת הזו.
כמו כן, כפי שמפורט בחוות הדעת החסויות שיוצגו לבית המשפט הנכבד, בכפוף להסכמת העותרים, במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות, עמדתם של כל ראשי מערכת הביטחון היא כי יש דחיפות וחיוניות בקידום ההסכם בעת הזו, שכן "אנו מצויים בחלון ההזדמנויות ייחודי להשלמת ההליכים לאישור ההסכם עתה, שלא ניתן לחזות האם ומתי יפתח שוב".
בנוסף, כפי שמפורט בחוות הדעת החסויות, להקפאת אישור ההסכם עלולות להיות השלכות ביטחוניות כבדות משקל, בייחוד מול הזירה הלבנונית, וזאת לצד השלכות כלל אזוריות; וכן השלכות כלכליות משמעותיות.
יובהר, כי עמדת גורמי המקצוע, לפיה קיימת דחיפות ביטחונית ומדינית לחתימה על ההסכם נובעת מן ההערכה כי דחייתו עד לאחר הבחירות מפחיתה משמעותית את הסיכויים להגיע להסכם. זאת, בין השאר, על רקע המצב בזירה הפנים-לבנונית, כמפורט בחוות דעת מסווגת. הערכה זו, לצד נימוקים מדיניים וביטחוניים כבדי משקל, מבססים, לעמדת משיבי הממשלה, את העמדה לפיה אי-חתימה על ההסכם בתקופה הקרובה מאוד עלולה להוביל להשלכות חמורות על הביטחון הלאומי של ישראל.
בתשובת המדינה נכתב עוד: "משהגענו עד הלום, נוכחנו לראות כי חוק יסוד: משאל עם אינו חל על נסיבות אישורו של ההסכם מושא העתירה; וכי ביכולתה של הממשלה הנוכחית, גם בהיותה ממשלת מעבר, לחתום על ההסכם, וזאת בהינתן שיקולים מדיניים וביטחוניים כבדי המשקל בכוחם להטות את כף הריסון והאיפוק לעבר כף הפעולה והביצוע".